לפני תביעה בגין ליקויי בניה.

1. התובעים הם בני זוג אשר התקשרו עם הנתבעת בהסכם מכר מיום 31/7/07, במסגרתו התחייבה הנתבעת לבנות ולמכור לתובעים בית מגורים בקיבוץ מעיין צבי (ידוע אף כבית מס' 27 ברחוב צור בזיכרון יעקב).

2. לטענת התובעים, מספר שבועות עובר לקבלת הבית לחזקתם, בסמוך לחודש 4/08, הם הבחינו ברטיבות בקירות חדר המגורים בקומת הקרקע. הנתבעת טענה כי מקור הרטיבות היא בעבודה רשלנית של איש מזגנים שנשכר על ידי התובעים ולפיכך היא תיקנה את הליקוי האמור, אך השיתה את עלות התיקון על התובעים. התובעים מעריכים את עלות התיקון בסך של כ 22,000 ₪ כולל הוצאות עקיפות, כגון שכ"ד אשר לטענתם נאלצו לשלם. לטענת התובעים, התברר להם בדיעבד כי נתבעת לא תיקנה כראוי את ליקוי הרטיבות וטענתה לפיה הגורם לליקוי נעוץ באיש המזגנים מטעם התובעים, לא הייתה נכונה. בנוסף, התגלו בדירה ליקויי רטיבות ונזילות רבים וקשים יותר.

3. התובעים טוענים כי בחודש 5/08 הם קיבלו את הבית נשוא התובענה לחזקתם, כאשר לטענתם במועד זה לא היה ניתן להבחין ברטיבות מאחר ועונת הגשמים הסתיימה. בעונת הגשמים לאחר מכן, לקראת סוף שנת 2008, הבחינו התובעים לטענתם, בחדירת מים ניכרת לתוך הבית וברטיבות מצטברת. התובעים טוענים כי עם תום החורף, בחודש 4/09 הזמינו התובעים מומחה מטעמם, אשר מצא כי בבית קיימים ליקויי בניה רבים.

4. התובעים טוענים כי עם קבלת דו"ח הליקויים הם פנו אל הנתבעת בדרישה כי תבצע את התיקונים. לאורך השנים 2010- 2012 נעשו על ידי הנתבעת ניסיונות לתקן את הליקוי של חדירת מי גשם למרצפות הסלון בקומת הקרקע, תוך שהיא מתעלמת משאר הליקויים, אולם כל ניסיונות הנתבעת לתקן את הליקויים לא צלחו. התכתבויות ושיחות שקיימו הצדדים בעניין זה לא הועילו אף הן. בשל כך טוענים התובעים כי נאלצו במהלך שנת 2014 לבצע בעצמם ועל חשבונם תיקון של חלק מהליקויים ובגין כך נדרשו לשלם סך של 72,000 ₪.

5. התובעים הגישו חוות דעת מומחה מטעם אינג' ליברמן לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה היא בסך 177,437 ₪ כאשר סכום זה כולל בתוכו כבר את הסך של 72,000 ₪ ששילמו התובעים לחברת "יורו" לצורך תיקון חלק מהליקויים כאמור. לטענתם, על הנתבעת לפצות אותם בגין נזקיהם.

6. לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את חובותיה החוזית כלפיהם, הפרה את חוק המכר דירות, תש"ג- 1973 וכן חובות חקוקות נוספות המוטלות לפתחה. לטענתם הנתבעת התרשלה כלפיהם. התובעים העמידו תביעתם על סך של 240,387 ₪ לפי הפירוט הבא: 177,437 ₪ עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמם, סך שך 10,000 ₪ שווי חודש שכירות - פרק הזמן שלטענת התובעים הם יאלצו לשהות מחוץ לביתם לצורך ביצוע התיקונים, סך של 50,000 בגין עגמת נפש וסך של 2,950 ₪ בגין שכ"ט המומחה מטעמם. מכאן תביעת התובעים אשר לפני.

7. הנתבעת מכחישה את טענות התובעים. לטענתה, חוות דעת המומחה מטעם התובעים מיום 21/4/09, על אף שנערכה 5 שנים עובר להגשת תובענה זו, לא הובאה לידיעתם עד להגשת התביעה. לטענת הנתבעת, בהתאם לחוזה המכר בין הצדדים, ככל שיוכח כי אכן קיימים ליקויים, הסעד היחידי האפשרי אשר ניתן לתובעים הוא תיקון באמצעות הנתבעת. הנתבעת טוענת כי התביעה מופרכת ומוגזמת וכל מטרתה היא הוצאת כספים מהנתבעת שלא כדין. לטענתה, היא התייחסה במלוא הרצינות לפניות התובעים אליה לאורך כל הדרך. לטענתה, התובעים השתהו עם הגשת תביעתם וכיום חלק מהבעיות בדירה נובעות מבלאי טבעי.

8. לטענת הנתבעת, בהתאם לחוזה המכר, היה על התובעים לדווח לנתבעת על הליקויים תוך 30 יום ממועד גילוים ומשלא עשו כן, הם הפרו הפרה יסודית של ההסכם.

9. הנתבעת מכחישה את מסקנות חוות דעת מומחה התובעים. לטענתה חלק מהליקויים המופיעים בחוות הדעת מעולם לא נטענו לפני הנתבעת עובר להגשת התביעה ולכן אין לקבל את הטענה כי היא סירבה לתקן את הליקויים הנטענים. לטענתה, מי שגרם לנזק באיטום הבית הוא דווקא איש המזגנים מטעם התובעים. לטענת הנתבעת, ליקויים אשר התגלו בבית לאחר כשש שנים ממועד מסירתו לתובעים, חורגים מגדר כל תקופת אחריות והם תוצאה ישירה של בלאי סביר וטבעי ולא כתוצאה מליקויי בניה כלשהם.

10. הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, מר רפאל גיל, אשר העריכה את עלות תיקון ליקויים באלפי שקלים בודדים ולפיכך עתרה לדחיית התביעה כנגדה.

דיון:

אחריות הנתבעת- רשלנות:

11. עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

12. חובת זהירות מושגית: הכלל הוא שבמקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית (עא 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פד לט(1), 113) בענייננו חובה זו מתקיימת מכוח ההתקשרות החוזית בין הצדדים ונוכח היות הנתבעת יזמית וקבלנית הפרויקט. מוטלת על הנתבעת חובת זהירות להבטיח את תקינות ושלמות העבודות אותן היא מבצעת. על הנתבעת חובת זהירות כלפי מי שעלול להיפגע מאי קיום החובות המוטלות עליה בהתאם להסכם ולדינים הרלבנטיים. לפיכך, חובת הזהירות המושגית מתקיימת. חובה זו מתקיימת בענייננו אף בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג -1973.

13. חובת זהירות קונקרטית: במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צמצום היקף האחריות הנזיקית. ראה בע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113. בענייננו תנאים אלה מתקיימים, הנתבעת שימשה כאמור כיזמית וקבלנית הפרויקט, אשר תכננה ובנתה את דירת התובעים. בנסיבות אלו עליה לצפות את גרימת הנזק ככל שלא תפעל בהתאם לאמות המידה אשר נקבעו בדין הרלבנטי ומשכך, ראוי להטיל עליה אחריות. בין התובעים לנתבעת נקשר קשר חוזי והתובעים סמכו על הנתבעת כי זו תבצע את העבודה לשביעות רצונם ובהתאם למוסכם. בנסיבות אלו, חבה הנתבעת אף בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים בגין נזקים שנגרמו לדירה כתוצאה מליקויים בתכנונה ובבנייתה.

14. התרשלות/קשר סיבתי: בעילה של רשלנות יש להוכיח בין השאר את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק לנזק. יש להוכיח שההתרשלות היא זו אשר גרמה לנזק, כלומר שלו הייתה נמנעת ההתרשלות, היה נמנע גם הנזק (ע"א 278/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל פ"ד נג(4) 526). את הקשר הסיבתי העובדתי יש לבחון עפ"י מבחן הצפיות, כלומר אשמו של המזיק הינו גורם מכריע לנזקיו של הניזוק, אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק. קשר סיבתי משפטי לעומת זאת, ניתן לעגן בלשון החוק הרלבנטי עצמו, וההכרעה הינה על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר. אם בהשתלשלות העניינים התערב גורם זר (הניזוק או אחר)- אזי יש בכך כדי להפסיק את הקשר הסיבתי המשפטי, ככל שהתערבותו של אותו גורם זר אינה בגדר הצפיות הסבירה. ראה בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(2) 844. במקרה דנן היה על הנתבעת לצפות את התרחשות הנזק. היה עליה לצפות כי בניה רשלנית תביא לליקויים ומכאן לנזק. במחדליה היא יצרה סיכון בלתי סביר שכן אלמלא התרשלותה, סביר להניח כי הנזק שנגרם לתובעים היה נמנע. משכך, הוכח אף הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לנזק אשר נגרם לתובעים. הסכמת הנתבעת לתקן חלק מהליקויים בדירת התובעים מצביעה על כך שהגורם העיקרי והמכריע לליקויים בדירה, הוא אופן ביצוע התכנון והבניה ע"י הנתבעת. אף מומחה בית המשפט בעדותו לפני בית המשפט, אישר כי הרטיבות בדירה היא כתוצאה מעבודה לקויה של הנתבעת וכי לו הייתה הנתבעת פועלת לתיקון הליקויים בין השנים 2009-2013, בעיית הרטיבות הייתה נפתרת.

שיעור הנזק - חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:

15. מטעם בית המשפט מונה מר' צביקה רום- מהנדס אזרחי. המומחה ביקר בדירה ביום 7/10/15.

מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, הוא מוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים, וחזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי (בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673; בר"ע (חיפה) 776/06 דורון רז עו"ד נ' אילו פרוינד, תק- מח 2006(4), 5378; ת.א. (מחוזי- ים) 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4) 3579). עם זאת, ההכרעה נותרת תמיד בידי בית המשפט, והוא המחליט בסופו של דבר, על סמך טיעוני הצדדים ומכלול הראיות, האם לאמץ את חוות הדעת במלואה או בחלקה.

16. בענייננו, כפי שיפורט להלן, חוות דעת המומחה הייתה מפורטת ומנומקת. המומחה נתן מענה ברור לשאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו ולשאלות שהוצגו בפניו במסגרת חקירתו לפני. המומחה בחקירתו התגלה כמומחה האמון על מומחיותו ומלאכתו אשר הגיע למסקנותיו בצורה מקצועית ושקולה, תוך התייחסות לנתונים השונים אשר עמדו לפניו ולפיכך מצאתי לנכון לאמץ את מסקנות המומחה פרט למספר רכיבים ומטעמים אשר יפורטו להלן.

17. בחוות דעתו מיום 16/10/15 ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה כי בקירות החיצוניים בחדר המגורים מעל השיפולים ישנם כתמי רטיבות יבשים. המומחה ציין כי מהתכתובות בין התובעים לנתבעת עולה כי בעיות האיטום הוצגו לנתבעת פעמים רבות וניסיונות מצד הנתבעת לבצע תיקונים חלקיים לא הועילו. עוד ציין המומחה כי לא התרשם שהקבלן ביצע ככל יכולתו על מנת לפתור את הליקויים ומשכך טבעי כי התובעים פנו לקבלן אחר לתיקון ליקויים אלו. המומחה קבע כי גם אם בוצע איטום חלקי בסיקה טופ, הכנות הבטון לאיטום זה לא היו תקינות ובכל מקרה לא בוצעו לכל גובה היסוד. עוד קבע המומחה כי לא נראה שבוצעו חגורות בטון כהפרדה בין המשטח החיצוני לבית וכי עבודות האיטום שביצע קבלן האיטום מטעם התובעים נכונות גם אם לא מושלמות (לא בוצע חיבור של צינורות שרשוריים לבור חלחול שלא נמצא או למוצא מחוץ למגרש, ולא בוצע ספסל תחתון בתחתית המסדים). עם זאת קבע המומחה כי תיאור העבודות ועלותם נמוך משמעותית מששולם בפועל לקבלן האיטום מטעם התובעים. המומחה קבע כי אומדן ערך העבודות שהוצגו לפניו כולל תיקונים כתוצאה מבעיות איטום בתוך הדירה מסתכמות בסך של 36,000 ₪ בעוד שעל פי הקבלות שילמו התובעים לקבלן האיטום מטעמם סך של 61,000 ₪. בעניין זה קבע המומחה כי נדרשת הכרעת בית המשפט.

18. התובעים טענו בכתב התביעה כי בעבור תיקון חלק מהליקויים הם שילמו לקבלן האיטום מטעמם סך של 72,000 ₪ו וצרפו קבלות על כך (ראה נספח ה' לכתב התביעה). המומחה מטעם בית המשפט קבע כי תיאור העבודות ועלותן, נמוך משמעותית מששולם בפועל לקבלן האיטום מטעם התובעים. בהתאם להערכתו אומדן ערך העבודות כולל תיקונים כתוצאה מבעיות איטום בתוך הדירה מסתכמות בסך של 36,000 ₪ בלבד.

19. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעים פירט המומחה כיצד הגיע לחישוב של 36,000 ₪ בעבור עבודות שביצע קבלן האיטום מטעם התובעים, כלהלן: עבודות חציבה חפירה כולל פינוי לתחתית היסוד- 20,000 ₪, עבודות חפירה לבור סופג – 2,000 ₪ , צנרת שרשורית- 1,500 ₪, מילוי חצץ- 1,800 ₪, איטום יסודות ביריעות – 3,000 ₪, מילוי חוזר אדמה- 1,700 ₪, ריצוף מחדש- 1,500 ₪, עבודות פירוק במרפסת- 1,200 ₪, איטום ביריעות ובסיקה- 800 ₪, עבודות ריצוף- 1,500 ₪, טיפול בסדקים בגג- 1,000 ₪, סה"כ 36,000 ₪ + מע"מ. המומחה ציין כי אינו חולק על כך שבפועל שולמו לקבלן סכומים שונים מהערכתו. לעניין זה ציין המומחה כי המחירים המוצגים בחלק מהסעיפים, כוללים עפ"י מחירונים מקובלים, את רווח הקבלן. עוד ציין המומחה כי הסך של 28,000 ₪ בעבור העסקת 4 פועלים למשך 10 ימי עבודה (700 ₪ ליום עבודה) אמור לכלול את רווח הקבלן. כי לא ברור מדוע היה צורך לעשות שימוש במנוף לפריקת חצץ בעלות של 1,500 ₪ וכן כי לא מקובל לכלול הוצאות רכב (דלק וביטוחים) עבור 3 רכבים לעשרה ימים.

20. הצדדים נחלקו ביניהם לעניין זה וכך אף נתגלעה מחלוקת בין הנתבעת למומחה בית המשפט באשר לעלות החפירה. בעוד המומחה קבע כי עלות זו שווה ל 20,000 ₪, הרי שהתובעת בחוות הדעת מטעמו של המומחה בן עזרא הגדירה עלות זו בסך של 9,500 ₪. מחקירת המומחה עולה כי אכן, הוא לא היה ער לאורך החפירה, אשר הצדדים הסכימו כי היה 9-10 מ' ולקח בחשבון אורך גדול הרבה יותר (ראה עמ' 10 שורות 8-13 לפרוטוקול).

21. המומחה אישר כי ניתן להגיע לעלות החפירה אף בהתאם לחישוב שכר הפועלים העושים במלאכה, לפי חישוב של שני פועלים, 500 ₪ ליום ושבעה ימי עבודה נדרשים. כן אישר המומחה כי על אף שמחירון דקל הקובע עלות חפירת מטר קוב על 140 ₪, יש להפעיל שיקול דעת.

22. בשקללי מלוא הנתונים אשר מסרו מומחי הצדדים ומומחה בית המשפט ובכלל זאת עדי הצדדים, מצאתי לנכון לקבוע את עלות החפירה ע"ס של 10,000 ₪ בלבד ולסטות בכך ממסקנת חוות דעת המומחה לעניין זה.

23. המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו כי כתמי הרטיבות בקיר החיצוני מתחת לחלון לבני הזכוכית מעל הפודסט בחדר המדרגות, תוקנו על ידי קבלן האיטום מטעם התובעים ועלות התיקון כלולה בעלויות האיטום. כן קבע המומחה כי נזילות מזכוכיות דקורטיביות תוקנו באמצעות פתיחת רצפת המרפסת וביצוע איטום מקומי רולקות ויריעות, ואף עלות תיקון זה כלולה בעלויות האיטום. נמצאו סימנים המעידים על סימני חדירות מים לחלל הגג. בקורות העץ נמצאו סימנים של רטיבות שהתייבשה. נמצאו סימנים של רטיבות בקירות ההיקפיים, כאשר לעניין זה ציין המומחה כי ייתכן כטענת מומחה ההגנה, שסימנים אלה מקורם בתקופת הבניה.

24. המומחה ציין כי הוצגו לפניו צילומים של רוכבי הגג שתוקנו על ידי קבלן האיטום וכי לא ניתן לדעת בשלב זה האם תיקונים אלה נדרשו במקור או האם ניתן לשייכם לאחזקה. עוד ציין המומחה כי הוצגו לפניו צילומים של תעלת ניקוז הגג שהוחלפו על יד קבלן האיטום. המומחה קבע כי אומדן עלויות אלו כלולה אף היא בסך הנוגע לאיטום.

25. המומחה קבע כי במכסי התריס בדירה חסר בידוד תרמי וכי יש להדביק קלקר (אומדן עלות- 2,400 ₪). בתחתית ארגזי התריס בכל החלונות ובדלתות האלומיניום נותרו מרווחים ברוחב משתנה של כ- 60 מ"מ עד 90 מ"מ. יש להשלים זוויתני אלומיניום (אומדן עלות- 2,100 ₪). בחלון האיטום בממ"ד ישנן פינות חדות ויש להשלים מגיני פינה מפלסטיק (אומדן עלות- 200 ₪). באשר לקביעת מומחה התובעים, לפיה מנגנון הרמת התריס פגום בשני חלונות קטנים פינתיים בחדר מגורים ובחלון חדר הילדים סמוך לחדר השינה, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי חלון בחדר שינה ילדים נמצא תקין ובחדר המגורים, החלון לא תקין ועל כן לא ניתן לדעת אם ליקוי זה הוא מאחזקה או נמסר עם הליקוי בעת מסירת הדירה (אומדן לתיקון- 200 ₪). בדלת הכניסה המשנית מהחניה המקורה לתוך הדירה חסר מנעול ביטחון עליון (אומדן עלות- 200 ₪). בתחתית דלת חדר הכביסה המובילה למרפסת לא הותקנה גומייה וכתוצאה מכך בתחתית הדלת נשאר מרווח, (אומדן עלות - 200 ₪). בממ"ד לא הותקנו בתי תקע לאנטנה לטלוויזיה (אומדן עלות- 200 ₪). בריצוף המטבח ישנו אריח עם קילופים שיש להחליפו (אומדן עלות- 300 ₪). בחניה המקורה המרוצפת באבנים משתלבות נשארו מישקים פתוחים ללא מילוי חול. יש למלא את המישקים בחול (אומדן עלות- 600 ₪).

26. מומחה בית המשפט קבע כי שיפוע רצפת תא המקלחת לכוון המחסום נמוך מהנדרש לפי התקן. המומחה קבע כי יש לפרק את הריצוף לתקן את השיפועים ולרצף מחדש (אומדן עלות- 1600 ₪). המומחה הסתמך על תקן הדורש שיפוע בכיוון הנקז של בין 2%-4%. התקן הרלבנטי מאז 11/07 (הבניה בוצעה בשנת 2008) דורש שיפוע של בין 1%-4%. אך גם אם המומחה הסתמך על תקן הקובע שיפוע מינימלי של 2% , בעוד התקן הרלבנטי קובע שיפוע מינימלי של 1%, הרי שברצפת תא המקלחת לא נמדד אפילו לא 1% שיפוע. המומחה העיד כי ביצע בדיקה של זרימת המים והללו לא ירדו לכיוון פתח הניקוז (עמ' 13 שורות 30-31 לפרוטוקול וכן עמ' 14 שורות 1-2 לפרוטוקול), כך שלא בוצע שיפוע של 1% ומכאן כי יש לאשר רכיב זה ואין לסטות בגינו ממסקנות חוות דעת המומחה.

27. המומחה קבע כי שיפוע לאורך מרפסת חדר שינה הורים לכיוון הניקוז אינו כנדרש. יש לפרק את הריצוף ולרצף מחדש. העבודה כוללת ביצוע מדידה בשיפועים הנדרשים, עבודות איטום וריצוף פנלים (אומדן עלות- 6000 ₪). במרפסת מעל החניה המקורה נמצא נקז אחד בלבד וחלק מניקוז הגג יורד ומתנקז אל המרפסת ויש להפרידו. העבודה כוללת ביצוע מרזב נפרד עבור הגג עד מפלס הקרקע (אומדן עלות – 3,800) ₪. בוצע עיבוד נחות של חיפוי הקיר סביב לחיבור מוט של ראש מקלחת בחדר רחצה הורים (אומדן עלות 300) ₪. בדירה הותקנו 2 כיורים ללא מחסומים (סיפונים). יש להחליף את הסיפונים (אומדן עלות- 400 ₪). בדירה מותקנות 3 אסלות ללא אביזר בקרה אשר אינן מחוברות למערכת הדלוחין ע"י צינור גמיש (אומדן עלות- 750 ₪). מוצאי המרזבים יוצאים קרוב לקירות הבית, נדרש להשלים קשתות (אומדן עלות - 600 ₪). מתחת לאוגר המים החמים שהותקן במעטפת הגג, הותקנה קערה אשר אינה מחוברת למערת הניקוז (אומדן עלות 250 ₪). מיקום יציאת צנרת הניקוז בחצר הבית אינה תואמת לתוכנית. לעניין זה קבע המומחה כי לא ניתן לקבל את הסברי הקבלן לפיהם הגינון כיסה את בור החלחול שכן אך טבעי שבגינה צמודה לבית יהיה גינון. המומחה ציין כי קיבל את הסברי קבלן האיטום מטעם התובעים לפיה לא מצא את בור החלחול באזור בו צוין בתוכנית או סימן לצנרת הניקוז. המומחה קבע ככל הנראה בור זה בוצע במקום אחר בלא שניתן פתרון לצנרת ניקוז כמתואר במפרט חוק המכר ולפיכך כי יש לבצע בור חלחול ולבצע צנרת ניקוז ע"פ המפרט. העבודה כוללת חפירה, פירוק וריצוף במשטח הכניסה לבית, עד היציאה למדרכה, הטמנת צינור ניקוז, מילוי בור החלחול ובחצץ ועבודות כיסוי וריצוף (אומדן עלות- 6,000 ₪). לא סומנו מעגלים בלוח החשמל (אומדן עלות- 250 ₪). המנורה בחדר האמבטיה או המקלחת אינה מוגנת מפני חדירת רטיבות (אומדן עלות 300 ₪). השקעים שהותקנו בחדר הכביסה אינם מוגנים בפני מים. המומחה קבע כי היות וחדר זה מוגדר כחדר רטוב יש להתקין שקעים מוגנים (אומדן עלות- 250 ₪). המעקה האופקי לאורך הפודסט העליון של חדר המדרגות הותקן בגובה של כ- 98 ס"מ (אומדן עלות- 500 ₪). המחסן צבוע בצבע כהה יותר מכל הבית (אומדן עלות- 500 ₪). סה"כ 53,900 ₪, בתוספת פיקוח 10% (בגין הרכיבים המפורטים, פרט לעבודות האיטום שכבר בוצעו) 2790 ש"ח ומע"מ סך מעוגל של 66,000 ₪. המומחה קבע כי מחירי האומדן הסתמכו על מחירי השוק לצורך ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים, כי המחירים עשויים להשתנות בכ- 10% וכי במהלך ביצוע העבודות אין צורך בפינוי הבית.

28. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעים ציין המומחה, כי הדבר נשמט מחוות דעתו אך יש להוסיף בגין החלפת פחים ורעפים בגג סך של 6,000 ₪ + מע"מ. המומחה נשאל על כך בחקירתו הנגדית ועומת עם טענת הנתבעת כי מדובר בכפל עלויות שכן הרכיב כבר נכלל בחוות דעתו של המומחה אשר הוגשה לבית המשפט. המומחה עמד על דעתו כי רכיב זה נשמט מחוות הדעת ויש להוסיפו והסביר ופירט מהם העלויות והעבודות אשר יש לבצע בגג, כך שהובהר כי אין מדובר בכפל רכיבים (ראה עמ' 15 שורות 4-10 לפרוטוקול).

29. מסקנה זו מתחזקת אל נוכח חקירת קבלן האיטום מטעם התובעים, מר יובל שור. מר יובל שור, אחד ממנהליה ובעליה של חבר "יורו פתרונות איטום וגגות" אישר בעדותו כי סיכום העבודות נעשה בדיעבד וכי אין ביכולתו לכמת את העבודות שבוצעו בגין האיטום בלבד (להבדיל מעבודות תחזוקה). בהתאם לעדותו, העבודות בבית התובעים כללו אף התקנת ונטות וכי התקנה זו אינה קשורה לעבודות האיטום. כאשר נשאל מר שור, האם בוצעו עבודות נוספות שאינן קשורות לאיטום הוא השיב "לא חושב". בהתאם לעדותו בגג הרעפים בוצעו גם עבודות תחזוקה לפחי הצד, עבודות ניקיון ועבודות תחזוקה לסדקים שנמצאו במעקות הגגונים. העד לא ידע לכמת אילו מהעבודות בגג הרעפים קשורות לתחזוקה ואלו לאיטום. כאשר נשאל מר שור, האם האריחים שהוחלפו במרפסת בדירה נרכשו על ידו או ניתנו לו על ידי מהתובע הוא השיב כי הוא כמעט בטוח שהם נרכשו על ידו או על ידי שותפו. כאשר התבקש להציג את תעודת המשלוח, הוא טען כי אין לו תעודה כזו להציג ובהמשך העיד "מאמין שהבאנו חדשים". בהתאם לעדותו, למיטב זכרונו, במהלך העבודות בבית התובעים הוא העסיק בין 4 ל 5 פועלים אשר פעלו בשני אזורים במקביל. בהתאם לעדותו הוא נדרש למכולה אחת לצורך פינוי הפסולת במקום ובהמשך " אינני זוכר אם מכולה אחת או 2. רשום לי 2 מכולות". מעדות זו ניתן ללמוד כי מסקנות מומחה בית המשפט באשר לעבודות איטום בגג מבוססות היטב ואכן יש להוסיף לסכום חוות הדעת את הסך של 6000 ₪ בגין החלפת פחים ורעפים.

30. מומחה בית המשפט עצמו נחקר לפני באריכות על חוות דעתו ומסקנותיו נותרו זהות לאלו אשר בחוות הדעת, מלבד הסכמתו עם ב"כ הנתבע כי אין להוסיף פיקוח על עבודות שבוצעו בפועל ועל כן יש להפחית מחוות הדעת סך של 10% מסכום עבודות קבלן האיטום, בגין הפיקוח (ראה עמ' 14 שורות 10-14 לפרוטוקול).

31. לסיכום עלות הפריטים הנדרשים לתיקון:

סה"כ עלות תיקונים 66,000 ₪ בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

לסכום זה יש להוסיף סך של 7000 ₪ (6000 ₪ +מע"מ) בגין החלפת פחים ורעפים בגג - סה"כ 73,000 ₪.

דיור חלופי:

32. התובעים טענו כי בעבור רכיב זה על הנתבעת לפצותם בסך של 10,000 ₪, שווי חודש שכירות, פרק הזמן שלטענת התובעים יאלצו לשהות מחוץ לביתם לצורך ביצוע התיקונים.

המומחה קבע בחוות דעתו כי במהלך ביצוע התיקונים אין צורך בפינוי הדירה. קביעתו זו לא נסתרה ועל כן אין לזכות את התובעים בגין רכיב זה.

עגמת נפש:

33. "דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי משפחתו, וזהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינם לכן משמעותיים מאוד." תא (חיפה) 629/93 ברזילי מנשה ואביגיל נ' שיכון ופיתוח (ניתן ביום 29/10/2000). "חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת ואי תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש" ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס, פד מו(2), 60. מטרת הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס שבו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד. ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ. שו"פ לישראל בע"מ (ניתן ביום 28/2/05). קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין ע"א 7298/00 הסט דוד סמואל נ' חממי עזרא (ניתן ביום 4.9.07).

בענייננו, שקלתי את טיב הליקויים בדירה ואת אי הנוחות שנגרמה לתובעים והוצאות שנאלצו לשאת בהם, כמו גם שקלתי את העובדה כי הנתבעת ניסתה לתקן את הליקויים תחילה ואילו התובעים בחרו לתקן את הליקוי בעצמם, בעלויות אשר עולות בהרבה על הערכות המומחים אשר מסרו חוות דעת במסגרת תיק זה. בשים לב לכלל האמור, מצאתי לנכון לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בסך 5,000 ₪.

הזכות לביצוע תיקונים:

34. הנתבעת טוענת כי יש לאפשר לה לתקן את הליקויים בעצמה. לטענתה המדובר בסעד היחיד לו זכאים התובעים בהתאם לחוזה המכר. לעניין השיקולים שיש לבחון בשאלה האם יש לאפשר לבצע התיקונים ראה עא 472/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בעמ, פד נ(2), 858. בענייננו, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים. מומחה הנתבעת העריך את עלות התיקונים בדירה באלפי שקלים בודדים וברי כי ממצאיו אינם משקפים את מצב הדירה בפועל כפי שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט. לנתבעת התאפשר במספר הזדמנויות לבצע תיקונים בדירה במהלך השנים. ראה האמור בס' 9 לכתב התביעה וס' 7 לתצהיר התובע לפיהם במהלך עונות הקיץ בשנים 2010-2012 בוצעו ניסיונות תיקון מצד הנתבעת אשר לא הביאו לפתרון הבעיה כפי שאף ציין מומחה בית המשפט בחוות דעתו. כמו כן, מטענות הצדדים עולה בבירור כי התובעים איבדו את אמונם בנתבעת בכל הנוגע לתיקון הליקויים. (לעניין זה ראה מכתבי התובעים אל הנתבעת נספח ג' לכתב התביעה וכן האמור בס' 7-9 לתצהיר התובע). מר אלי כהן מטעם הנתבעת העיד לפני כי פנייתם הראשונה של התובעים בעניין הרטיבות הייתה לאחר מסירת הדירה לתובעים ואישר כי מהלך השנים התובע 1 יצר עמו קשר פעמים רבות בעניין זה. כן אישר העד כי במהלך השנים 2010-2012 נעשו על יד הנתבעת ניסיונות לתיקון הליקויים אשר לא הועילו. במצב דברים זה אין מקום לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים זכות אשר הייתה קנויה לנתבעת עובר להגשת התביעה ואבדה לה. לעניין זה ראה ע"א 13935-06-15 (מחוזי חיפה) רקפות בגבעה בע"מ ואח' נ' סבג (ניתן ביום 10.10.15);

35. אל נוכח אחריות הנתבעת לנזקים אשר נגרמו לתובעים כמפורט לעיל, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים ובהתאם יש לקבל תביעתם.

אשר לשאלת ההוצאות, התובעים נשאו בהוצאות כדלקמן, אשר אל נוכח התוצאה אליה הגעתי, על הנתבעים להשיבן :

סך של 2,950 ₪ בגין הכנת חוות דעת מומחה התובעים;

סך של 3,422 ₪ בגין חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט.

סה"כ: 6,372 ₪ זאת בנוסף לאגרות ביהמ"ש בגין הגשת התובענה.

36. סוף דבר,

התביעה מתקבלת באופן הבא :

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים 78,000 ₪. הסכומים יישאו בהפרשי הצמדה וריבית מיום 16/10/15 (יום מתן חוות דעת המומחה) ועד ליום התשלום בפועל.

כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים, כמפורט לעיל, בסך 12,400 ₪ במעוגל ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 8500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.