1. התובע, יליד 1992, נפגע בתאונת עבודה במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 2.

2. הנתבעת 1 היא המבטחת של הנתבעת 2 בביטוח חבות מעבידים.

3. כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע ברגלו הימנית, ונגרם לו שבר בקרסול.

הצדדים חלוקים בכל הנוגע להיקף הפגיעות שנגרמו לתובע בתאונה ולנכות שנותרה לו כתוצאה ממנה.

4. ד"ר חיג'לה עוראבי, מומחה רפואי בתחום האורטופדי אשר ערך חוות דעת רפואית מטעם התובע והעריך את נכותו בשיעור 10% בגין השבר בקרסול.

5. פרופ' יעקב נרובאי, מומחה רפואי בתחום האורטופדי מטעם הנתבעת, העריך כי לתובע לא נותרה כל נכות כתוצאה מן התאונה.

6. הצדדים חלוקים אף בשאלת החבות בתיק זה ולאור נסיבות המקרה, כפי שיובהר להלן, זו השאלה המכרעת בתיק זה.

נסיבות התאונה

7. מן התיאור העובדתי שבכתב התביעה, קשה להבין מה היו נסיבות התאונה והדברים יובאו כפי שהם:

סעיף 6 לכתב התביעה:

8. התובע העיד על נסיבות התאונה ולמעשה, מלבדו, לא הובא על ידי מי מהצדדים אף עד ראיה נוסף לעניין זה.

הגרסה שבתצהירו של התובע אינה ברורה יותר מזו שבכתב התביעה ולמעשה המדובר באותו נוסח, רק בגוף ראשון.

9. רק במהלך חקירתו הנגדית התבהרה התמונה העובדתית בנוגע לנסיבות התאונה ולדברי התובע בעמוד 9 שורות 20-29 לפרוטוקול:

"ש. תספר לנו איך קרתה התאונה

ת. 5 וחצי בבוקר, אני משכתי מלגזה חשמלית, גררתי, אחרי שהורדתי גלילים מעל המשטח שהיה על המלגזה, חזרתי אחורה, היה קיר מאחוריי, גררתי את המלגזה, היה קיר מאחוריי והמלגזה חזרה על הרגל שלי

ש. מישהו נכח בזמן התאונה, מישהו היה עד לתאונה

ת. כן, היו אנשים

ש. מי ראה את התאונה

ת. האחראי על המשמרת

ש. אתה הלכת אחורה ולא שמת לב שיש קיר מאחוריך, לא הסתכלת אחורה, נכון?

ת. נכון"

10. התובע, מתוך חוסר זהירות, הלך לאחור מבלי להביט לאותו כיוון וגרם בעצמו לתאונה בה הוא נפגע.

לא ברור אילו אמצעי זהירות יכול היה לנקוט המעביד, הנתבעת 2 על מנת למנוע את התאונה. שהרי התובע הודה שקיבל הדרכות בטיחות, ציוד בטיחות מתאים, לרבות נעלי עבודה (עמוד 10 לפרוטוקול).

ב"כ התובע לא הצליח להבהיר בסיכומיו מה הטענה כלפי הנתבעת 2. לגישתו, עצם התרחשות התאונה מצדיקה מתן פיצוי.

11. גם מנכ"ל הנתבעת 2 העיד כי העובדים ובהם גם התובע, קיבלו הדרכות בטיחות (עמוד 11 שורות 1-12).

12. אין צורך בכל הדרכה מיוחדת והנחיות מקצועיות, ועל מנת שאדם סביר ידע להביט לכיוון אליו הוא הולך.

13. אחריות המעביד לתאונות אינה אחריות מוחלטת. מבלי שהעובד יכול להצביע על התרשלות כלשהי מצד המעביד אשר גרמה לתאונה, לא ניתן לחייבו בנזיקין.

14. בנסיבות אלה, אין למצוא כל התרשלות מצד הנתבעת 2 אשר גרמה לתאונה ודין התביעה להידחות.

15. לאור מסקנתי דלעיל, אין צורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים בנוגע לשיעור הנכות וגובה הנזק שנגרם לתובע.

16. התוצאה היא כי התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.