25 יוני 2015

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

1. בפני בקשה לביטול הסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין.
2. בדיון שהתקיים בפני ביום 16/6/15 הגיעו הצדדים להסכם פשרה ואשר במעמד הדיון ניתן לו תוקף של פסק דין.
3. שבוע לאחר הדיון הגיש התובע בקשה שכותרתה "בקשה לביטול הסכמה". לטענת התובע היה לחוץ מהמעמד ולכן ניתנה הסכמתו לפשרה. כאשר שב לביתו ובחן את הדברים החליט, כי ברצונו לבטל את ההסכם. עוד נטען, כי לאור פרק הזמן אשר חלף ממועד ההסכם, ובהתחשב בעובדה, כי טרם התקבלו ההמחאות על פי ההסכם, הרי שיש להתייחס לסיטואציה כאילו ביקש התובע פרק זמן של שבוע להודיע עמדתו לגבי ההסכם.
4. לאחר עיון בבקשה מצאתי לנכון לדחותה אף מבלי להידרש לעמדת הנתבע.
5. על פי ההלכה הפסוקה, הסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין מורכב משני פנים – הפן ההסכמי והפן השיפוטי. ככל שלמי מהצדדים קיימת טענה כנגד הפן ההסכמי, הדרך בה עליו לנקוט הנה הגשת תביעה חדשה לביטול הסכם הפשרה, אשר תהא מבוססת על העילות הקבועות בדין לביטולו של הסכם (ראה ע"ע 52116-05-10 חוסאם מויס נ' המועצה האזורית עמק הירדן, ניתן ביום 4/10/11 ואסמכתאות נוספות שם).
6. העובדה, כי הבקשה הוגשה שבוע לאחר מתן פסק הדין אין בה לשנות ממצב הדברים האמור, ומהעובדה, כי הדרך בה על המבקש לנקוט הנה הדרך אשר נקבעה בדין, היינו, הגשת תביעה נפרדת ועצמאית.
7. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא הוגשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ה, (25 יוני 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.