בעניין: בקשת רשות להתגונן

1. ביום 3/9/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 215,918 ₪ בגין חיובי מים עבור שני נכסים שפורטו במסגרת התביעה נכון ליום 20/8/14. בסעיף 7 לכתב התביעה נכתב כי ככל שהנתבעת רוצה לקבל העתק מלא של תדפיסי החוב, היא מוזמנת לפנות לב"כ התובעת לשם קבלתם. לטעמי די בהגשת התביעה באופן זה כדי להצדיק בירור המחלוקת כולה בהליך משפטי מלא, שכן אי אפשר להבין מכתב התביעה על מצורפיו מהי תקופת החיוב.

השוו – ת"א (מחוזי חיפה) 1008/93 מפלגת העבודה נ' עיריית חיפה, החלטה מיום 24/2/94.

בש"א (שלום נצרת) 7041/06 גלבוע נ' מועצה מקומית רמת ישי, החלטה מיום 12/4/07.

2. ביום 6/11/14 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן ארוכה ומפורטת. נטען כי בין עיריית חדרה (להלן : "העירייה") לבין הנתבעת התגלו מחלוקות בנוגע לזכות החזקה באחד מהמבנים הידוע כבית הספר הצפוני במתחם נתיב אור ברח' יגאל 110 בשכונת בית אליעזר בחדרה. נטען כי מחלוקת זו הביאה לשני הליכים מקבילים שעניינם פינוי הנכס בתיק אזרחי 31056-08-12 ובתיק אזרחי 19835-11-11. נטען כי העירייה , במסגרת מלחמת החורמה אותה היא מנהלת כנגד הנתבעת, הפסיקה לשלם את חשבונות המים של הנתבעת לאחר למעלה מ – 20 שנה בהם שולמו החשבונות על ידי העיריה בהתאם לנוהלי העירייה כפי שנעשה על ידי כל מוסדות החינוך בעיר לגביהם חל חוק חינוך חובה.

3. הנתבעת היא עמותה הקיימת כבר 50 שנה ופועלת בעיקר כדי לפתח ולהקים מוסדות חינוך תורניים לנוער מרקע סוציו אקונומי נמוך שלא מוצא פתרון במסגרות הרגילות. במסגרת פעילותה הקימה הנתבעת לפני כ – 30 שנה כפר נוער בשכונת בית אליעזר בחדרה. במסגרת כפר הנוער, פועל במשך למעלה מ – 20 שנה בית ספר בשם נתיב אור המשמש כבית ספר תיכון מקצועי ופנימיה (להלן: "בית הספר"). הנתבעת טוענת כי בסוף שנת 2011 פנו גורמים פוליטיים לנתבעת בבקשה למסור את מבנה בית הספר. נטען כי הנתבעת סירבה ובתגובה החל מסר התנכלות שכלל ניתוקי מים וחשמל והשתלטות אלימה על הנכס. לאחר הליכים משפטיים, נותרה החזקה בנכס בידי העירייה, אשר הפסיקה לשלם את חשבונות המים בגין הנכס באמצע שנת 2012 במטרה לפנות את הנתבעת מהמקום. טענות הנתבעת נתמכות במכתב של חשב בעיריה מיום 2/10/11 ובעדות של מנהל מחלקת נכסים בעירייה מיום 23/2/14.

4. עוד נטען כי סכום התביעה כולל 24,517 ₪ בהם חוייבה הנתבעת בגין נכס מס' 12000189 המכונה המבנה הצפוני, למרות שהחזקה בנכס זה נתונה לעירייה עוד משנת 2012. נטען כי פניות לתובעת כדי שתשנה את הבעלות על מוני המים של המבנה הצפוני מהנתבעת לעיריה , לא נענו.

5. עוד נטען כי בניגוד לאמות המידה הקבועות בכללי תאגידי מים וביוב תשע"ב – 2012

(להלן: "אמות המידה"), לא מציינת התובעת בחשבונות המים הנשלחים לנתבעת את תאריך קריאת המונה ולא את מד הקריאה כך שלא מתאפשרת בקרה לגבי נכונות הסכום לתשלום.

6. ביום 1/1/15, לאחר קבלת אורכה לשם בירור פרטים עובדתיים הקשורים בטענות הנתבעת, הגיש ב"כ התובעת תגובה קצרה לבקשה. נטען כי כל הטענות של הנתבעת מופנות כלפי העירייה. עוד נטען כי התובעת אינה כפופה לעירייה ואינה זרועה הארוכה של העירייה אלא גוף עצמאי שלא ניתן לערבב בינו לבין העירייה. נטען כי הטענות לפיהן העירייה אמורה לשלם עבור המים ושילמה עבור המים עד ליום בו ניתנה הוראה להפסיק לשלם, הן טענות סתמיות שהועלו ללא תימוכין. נטען כי נספח ב' לבקשה מוכיח שהנתבעת ידעה היטב כי החל ממועד הנספח, 2/10/11, עליה לשלם עבור המים. לפיכך נטען כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן כהגנת בדים.

7. ביום 1/3/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי התובעת התעלמה במסגרת התגובה מטענת ההפלייה שהועלתה וכן מהטענה לפיה הנתבעת מחויבת לשלם מים עבור מבנה המצוי בחזקת העירייה. נטען כי הדו"ח השנתי אותו מחויבת התובעת להגיש על פי חוק והעתקו צורף לתשובה נכתב כי התובעת היא תאגיד המצוי בבעלות מלאה ובשליטה של העירייה. נטען כי התובעת עצמה מפלה את הנתבעת לרעה בכך שמוסד הנתבעת הוא מוסד החינוך היחיד בחדרה ממנו גובה התובעת תשלום בגין צריכת מים כבר משנת 2012 ובתעריף נפרד. נטען כי כאשר משווים את דרישות התשלום לנתבעת למוסדות חינוך אחרים בעיר הזהים באופיים לנתבעת, נמצא כי הנתבעת מופלית לרעה בגביית תשלום בגין צריכת מים במבנה בית הספר עצמו, בדרישת תשלום עבור מבנה מגורים של המוסדות משנת 2012 במקום מחודש מרץ 2014 ובגביית תשלום מהמוסדות הפנימייתים בתעריף 2 שהוא כפול מהתעריף של משק בית הנגבה מאחרים.

8. עוד נטען כי בסוף שנת 2013 או תחילת שנת 2014 ארע פיצוץ בצינור המים ולמרות שהנתבעת מילאה את כל הטפסים הנדרשים, טרם הופחת הסכום אותו נדרשה לשלם בסך של 34,000 ₪. בנוסף נטען כי במסגרת הליכי גבייה מינהלית שילמה הנתבעת 8,261 ₪ לשם הסרת עיקול על חשבון הבנק שלה ויש להפחית סכום זה מסכום התביעה.

9. לאור האמור בהחלטתי מיום 2.1.15 , ניתן להכריע בבקשה על בסיס החומר המצוי בתיק. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש ליתן לנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה ללא תנאי מהטעמים שיפורטו להלן.

10. ראשית, כפי שציינתי בתחילת ההחלטה, התביעה אינה מפרטת את תקופת החיוב ודי בכך כדי לשלול את התאמתה של התביעה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר.

11. שנית, הטענה המרכזית של התובעת בתגובתה לפיה העירייה היא גוף עצמאי ונפרד מהתובעת התבררה כטעונת בירור נוסף, לאור האמור בדו"ח השנתי של התובעת לשנת 2013 לפיו התובעת מצויה בבעלות מלאה ובשליטה של העירייה.

12. שלישית, אין כל מענה במסגרת התביעה והתגובה לטענה לפיה הנתבעת נדרשת לשלם חשבונות מים עבור מבנה המצוי בחזקתה של העירייה.

13. רביעית, אין כל מענה לטענות המפורטות בבקשה בכל הנוגע להפלייה ושיקולים זרים.

14. חמישית , אין מענה לטענה לפיה החשבונות שנשלחים לנתבעת אינם ערוכים בהתאם לאמות המידה .

15. אשר על כן, אני נותן לנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה.

כיוון שהתובעת חסכה זמן אולם יקר בכך שלא עמדה על קיומה של חקירה נגדית של המצהיר מטעם הנתבעת , אין צו להוצאות במסגרת החלטה זו .

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ה, 02 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה