9

1. בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו, שנגרמו לטענתו בשל פגיעת רכב הנתבע 2, שהיה נהוג אותה עת בידי מר דני דקר.

1. לטענת התובע עת שהיה תוך כדי ביצוע חנייה בניצב לימין, חלף לידו רכב הנתבעים (מאזדה 6) ופגע בכנף קדמי שמאלי ובפינה שמאלית של הפגוש הקדמי.

1. הבעלים של הרכב, הנתבע 2 מסר את רכבו לטיפול במוסך (הנתבעת 4) שדני דקר הנהג הוא אחד מעובדיה. לטענת הנתבעים באמצעות מר דקר, לפני שחלף עם רכב המאזדה, היה רכבו של התובע כולו בתחום מפרץ החנייה, אז לפתע הגיח מתוך החנייה וגרם לפגיעה.
2. בפניי העידו התובע 2 והנתבע 1.
3. על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
4. בהתאם לתמונות הנזק שהובאו בפניי הפגיעה ברכב המאזדה היא בחלק הקדמי של כנף ימנית קדמית. אופי הפגיעה היא פגיעת מעיכה ממוקדת בחיבור שבין כנף ימנית קדמית לפגוש קדמי ימני. אין סימני שפשוף לכל אורך הכנף ואין פגיעה בחלק הקדמי של המאזדה.

מכאן מתבקשת המסקנה כי רכב התובע הוא שפגע ברכב הנתבעים, שהרי אם רכב הנתבעים היה פוגע ברכב התובע היינו מצפים לסימני פגיעה בחלק הקדמי של הרכב או לסימני שפשוף לכל אורך כנף ימנית קדמית אצל הנתבעים; ובודאי לא היינו מצפים לפגיעת מעיכה בכנף המאזדה.

לעומת זאת לרכב התובע נגרמה פגיעה בפינה שמאלית קדמית, באופן שעולה בקנה אחד עם המסקנה כי הוא פגע בלי משים ברכב המאזדה.

התוצאה:

לאור כל האמור, אני קובע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו ואני מורה על דחיית התובענה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים 3-5 יחד סך של 350 ₪.

ממילא הודעת צד ג' נדחית, וזאת ללא צו להוצאות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ה, 12 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.