תביעה שעניינה תשלום דמי ההשתתפות העצמית בגין אירוע תאונתי בו היה מעורב רכב הנתבע.

הנתבע טען עם הגשת כתב ההגנה כי אינו מכחיש חובו אלא שלא פעל לשלמו מאחר שמעולם לא קיבל כל דרישה מהנתבעת לעשות כן, אך פעל לאחר קבלת כתב התביעה לתשלום דמי ההשתתפות.

בין הצדדים נותרה אפוא מחלוקת בשאלת ההוצאות, שכן התובעת טענה כי פנתה אל הנתבע עפ"י הכתובת שנמסרה במסגרת פוליסת הביטוח, וזאת לפחות בשלושה מכתבים רשומים, ואילו הנתבע טוען כי המדובר בכתובת לא רלבנטית ואף שגויה (חסרה), שכן מתגורר הוא בכתובת אחרת שאף רשומה כדין במרשם האוכלוסין.

לנוכח צמצום המחלוקת, הסכימו הצדדים על הגשת סיכומים בשאלת ההוצאות והסמיכו את בית המשפט להכריע בעניין על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, וללא נימוקים.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הקיים, בהתחשב הן בדין המהותי והן בשיקולים של פשרה וצדק, ניתן בזאת פסק דין על דרך הפשרה ולפיו לא ניתן צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

מובהר כי פסק דין זה מסיים את התובענה והתיק ייסגר.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ה, 21 יוני 2015, בהעדר הצדדים.