04 נובמבר 2015

הבליך דנן נדרש בית הדין להכריע בשאלת זכאותו של התובע מר אלכסנדר סטויינוב [להלן: "התובע"] לקצבת שארים מהנתבעת על רקע מערכת היחסים הזוגית שהתקיימה בינו לבין גב' עליזה דוד צבטקוב ז"ל [להלן גם : "המנוחה"] אשר היתה מבוטחת אצל הנתבעת.

עיקר העובדות הנדרשות לעניין הן כדלקמן:

1. גב' עליזה דוד צבטקוב ז"ל , ילידת בולגריה, עבדה בטלויזיה החינוכית, והיתה מבוטחת בקרן פנסיה אצל הנתבעת.
2. ביום 1.1.12 המנוחה פרשה לגמלאות והחלה לקבל פנסיית זקנה מהנתבעת.
3. ביום 21/6/13 נישאה המנוחה לתובע, אזרח בולגריה, בנישואים אזרחיים בבולגריה.
4. גב' צבטקוב הלכה לעולמה ביום 29/4/14.

המסגרת הנורמטיבית וטענות הצדדים

1. בפרק א' לתקנון קרן הפנסיה של הנתבעת מוגדר אלמן פנסיונרית כך-

"בן זוגה של פנסיונרית ביום בו נפטרה ובלבד שנתקיימו בו אחד משני אלה:

(1) היה לבן זוגה של הפנסיונרית לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגר עימה במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטרה;

(2) היה לבן זוגה של הפנסיונרית לאחר חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגר עימה במשך לפחות שנתיים רצופות עד ליום בו נפטרה, ובלבד שביום בו נפטרה הגיע בן הזוג לגיל קצבת זקנה."

הגדרת בן זוג בתקנון הקרן היא:

"א. בעלה של מבוטחת או פנסיונרית.

ב. מי שהוכר כידוע בציבור כבעלה של מבוטחת או פנסיונרית בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך"

1. אין חולק כי התובע, יליד 28.7.48 לא הגיע לגיל קצבת זקנה ולפיכך האמור בסעיף (2) להגדרת "אלמן פנסיונרית" איננו חל עליו.

לטענת התובע, חלה עליו החלופה הקבועה בסעיף (1) לעיל, מאחר שהוא והמנוחה הפכו לידועים בציבור ביום 9/3/11 בעת שהמנוחה עדיין עבדה וטרם קיבלה קצבה, שכן באותה עת היא עברה להתגורר עמו בדירתו בבולגריה, ובהמשך הדברים הם ניהלו חיי זוגיות, עד לפטירתה של המנוחה.

מטעם התובע העידו התובע בעצמו וכן חברותיה של המנוחה גב' רוזה איבנוב דמיאנוב, וגב חני קונוב.

הנתבעת טוענת כי התובע לא היה בן זוגה של המנוחה בטרם פרשה לגמלאות, אלא כי נהיה ידוע בציבור של המנוחה לאחר פרישתה לגמלאות, ולפיכך לא חל עליו סעיף (1) להגדרת "אלמן פנסיונרית" ולפיכך דין התביעה להדחות.

1. עיקר המחלוקת שבין הצדדים נעוצה איפה בשאלה האם התובע היה בן זוגה של המנוחה לפני חודש הזכאות הראשון לגמלאות (האם היה "בן זוגה" לפני ינואר 2012).

הכרעה

1. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו בפנינו, הגענו לכלל דעה כי דין התביעה להידחות.
2. התובע בתצהירו העיד כיצד הכיר את המנוחה לפני שנים רבות, בטרם עלתה לישראל, בעת שהשניים היו תלמידי תיכון וכיצד חידשו את הקשר ביניהם, לטענתו בשנת 2011 בעת שהמנוחה ביקרה בבולגריה, ומאז הפכו לבני זוג.
3. לטענת התובע, מאז שהפכו לבני זוג בשנת 2011 הם התגוררו לסירוגין בביתה של המנוחה בישראל ובביתו בבולגריה.
4. יאמר מיד כי מהעדויות שבפנינו עולה בבירור כי לאחר שהמנוחה פרשה לגמלאות (במועד שלאחר יוני 2012) התובע והמנוחה ניהלו קשר זוגי, התגוררו תחת קורת גג אחת ואף נישאו (ביוני 2013). ואולם, על מנת להכריע בתביעה יש צורך לקבוע האם השניים היו בני זוג לפני שנת 2012 (ערב צאתה של המנוחה לגמלאות) ובעניין זה הראיות שהובאו בפנינו אינן מספקות.
5. מהראיות שבפנינו עולה כי בשנת 2011 המנוחה ביקרה בבולגריה פעם אחת היא שהתה בבולגריה במשך תקופה בת פחות מחודש. ומהעדויות עולה כי אף נפגשה עם התובע ולנה בדירתו. עם זאת הוצגו בפנינו גרסאות שונות לענין תחילת הקשר הרומנטי בין התובע והמנוחה במסגרתו נפגשו על פי הנטען בשנת 2011.
6. מעדותה של גב' רוזה דמינוב עולה כי בשנת 2011 המנוחה טסה לבולגריה על מנת לארגן שם תערוכה. העדה ציינה כי המנוחה היא בעלת דירה בסופיה וכי למיטב ידיעתה כאשר היא יצאה מהארץ היא התכוונה להתגורר בדירתה בסופיה. עוד העידה כי לאחר שחידשה את קשריה עם התובע היא עברה להתגורר בדירתו אלא שמעדותה לא ברור מתי עברה להתגורר בדירתו של התובע (העדה לא זכרה כמה זמן שהתה המנוחה בבולגריה).
7. בניגוד לגרסה שנשמעה מהגב' רוזה דמינוב, העדה חני קונוב (שהיתה חברתם מנוער של התובע ושל המנוחה) העידה כי בעת שהמנוחה טסה לבולגריה בשנת 2011 היא כבר הייתה בקשר קודם עם התובע (לטענתה בכל פעם שטסה לבולגריה נפגשה עם התובע), ולטענתה בשנת 2011 התובע המתין לה בשדה התעופה ומשם לקח אותה ישירות לביתו (עמ' 8 שורה 22). העדה ציינה כי איננה יודעת אם גם בנסיעות קודמות של המנוחה לבולגריה היא התגוררה בדירתו של התובע או בדירתה בבולגריה.
8. בדומה לגב' קונוב, גם התובע העיד כי בביקורה של המנוחה בשנת 2011 היא התגוררה בדירתו החל מהיום הראשון לביקור (9/3/11) וכן הוסיף "במהלך כל השנים שהיא הייתה מגיעה לבולגריה פגשתי אותה לעתים קרובות וגם ליוויתי אותה חזרה". בהמשך עדותו ציין כי בשנת 2010 המנוחה ביקרה בבולגריה אבל לא התגוררה אצלו אלה בדירה שבבעלותה, שם היה חדר ששימש אותה כל אימת שביקרה בבולגריה (עדות התובע בעמ' 12 שורות 27-30).
9. כך או כך, לכל היותר ניתן לקבוע כי בשנת 2011 המנוחה התארחה בביתו של התובע למשך תקופה שאיננה עולה על חודש ימים ולאחר מכן שבה לארץ ולא פגשה את התובע במשך תקופה ארוכה, לפחות עד יוני 2012 שאז טסה לבולגריה.
10. העובדה שהתובע והמנוחה לא נפגשו במשך כ- 15 (!) חודשים רצופים (מאפריל 2011 עד יוני 2012) איננה מתיישבת עם הטענה כי היו בני זוג באותה תקופה, לאחר שהפכו לבני זוג במרץ 2011.

טענתו של התובע כי הוא לא הגיע לארץ על מנת לשהות עם המנוחה כי איננו מכיר את השפה וכי היה מכביד על המנוחה (עמ' 12 שורה 26) איננה משכנעת, וזאת בלשון המעטה. כך גם הטענה כי המנוחה לא הגיעה לבולגריה גם לאחר שהסדירה את עניין הפנסיה שלה בראשית שנת 2012 מהטעם ש "החורף בבולגריה לא תקופה הכי יפה" (ראה עמ' 12 שורה 27-30).

נזכיר כי המנוחה היתה בעלת נכסים ובעלת הכנסה שוטפת מעבודתה בטלויזיה, והדעת נותנת כי היתה יכולה לממן טיסה קצרה לבולגריה על מנת להפגש עם מי שנטען כי היה בן זוגה, ולו בחגים ובחופשות, ומקל וחומר לאחר צאתה לגמלאות. העובדה שהשניים לא נפגשו במשך 15 חודשים רצופים איננה מתיישבת עם הטענה בדבר ראשיתו של קשר זוגי.

1. גם אם נקבל את טענת התובע לפיה במהלך התקופה הארוכה שבה לא התראו, התקיים בין התובע לבין המנוחה קשר מסויים באמצעות האינטרנט (סקייפ), הרי שיש לציין כי בעניין זה עדותו של התובע הייתה מהוססת (ר' עמ' 13 שורות 11-13) ועולה ממנה שהקשר בסקייפ לא היה על בסיס יומיומי שכן אין לו סקייפ.

כך או כך, קשר וירטואלי מסוג זה, כאשר לא נלווים אליו מאפיינים אחרים של ניהול חיי שיתוף מתיישב עם ההיכרות והידידות רבת השנים בין השניים, ואיננו מצדיק הכרה כשל "ידועים בציבור". לא הובאה בפנינו כל ראיה שיש בה להוכיח כי התקיים שיתוף רכושי כלשהו בין התובע למנוחה באותה תקופה, ערב צאתה של המנוחה לגמלאות.

לא התרשמנו כי הנתק הממושך בין התובע לבין המנוחה היה תוצאה של אילוץ, לדידנו לא הייתה כל מניעה כי השניים יפגשו (ולא לפרקי זמן לסירוגין) בפרט בשים לב לכך שהתובע לא עבד, והמנוחה פרשה לגמלאות בינואר 2012 והדעת נותנת שאף לפני כן הייתה יכולה ליטול חופשה / חופשת פרישה.

1. זאת ועוד, ביום 1/9/11 המנוחה חתמה על בקשה לקבלת קצבת זקנה ולא צינה את התובע כבן זוגה - החלק שבו מתבקש המבוטח לציין את פרטי בן זוגו, תוך ציון סטטוס נשוי/ידוע בציבור הושאר על ידי המנוחה ריק (ר' נספח 2 לכתב התביעה. עניין זה מצטרף, ליתר הראיות שבפנינו ומלמד על אומד דעתה של המנוחה אשר ערב פרישתה, לא ראתה את התובע כבן זוגה.
2. מהעדויות שבפנינו עולה כי המנוחה עברה להתגורר בבולגריה כחצי שנה לאחר פרישתה לגמלאות בחודש יוני 2012, ורק לאחר מכן התבססו היחסים בינה לבין התובע והפכו ליחסים של "ידועים בציבור" , ובהמשך הדברים הם אף נישאו ביוני 2013.

אין כל ספק כי המנוחה והתובע היו מכרים עוד מהתקופה בה למדו יחד בבית ספר תיכון בבולגריה, וכי במועד שלא הוברר בפנינו עד תום, למערכת היחסים החברית ביניהם נוסף גוון רומנטי. אפשר שהיה זה במרץ 2012 ואפשר שאף קודם לכן (כפי שעולה מאחת העדויות).

דא עקא שקיומם של יחסים רומנטיים מעת לעת, כשלעצמו, אין די בו כדי ליצור מערכת של "ידועים בציבור".

גם אם נניח כי באיזה מהביקורים של המנוחה בבולגריה לפני שנת 2012 היא התארחה בביתו של התובע למשך תקופה מוגבלת, אשר לא עלתה על חודש ימים, הרי שאין בכך כדי להצביע על קיום מערכת יחסים של ידועים בציבור כנדרש על פי תקנון הקרן.

לנוכח האמור אנו קובעים כי התובע והמנוחה לא היו ידועים בציבור ערב פרישתה של המנוחה לגמלאות (לפני ינואר 2012).

1. לנוכח האמור לעיל התביעה נדחית. כמקובל בהליכים מסוג זה אין צו להוצאות.
2. המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ו, (04 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.