לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' איה מחאג'נה-קרמאן, מיום 8.8.14 בתיק הוצל"פ 02-57042-11-8.

בהחלטה האמורה, דחתה כב' הרשמת את בקשת כונסת הנכסים, המשיבה 2, לשחרורה מתפקידה ככונסת ולסגירת התיק.

המבקשים, החייבים בתיק זה, מלינים כנגד ההחלטה האמורה, ולמקרא תגובת הבנק המשיב וכונסת הנכסים ניראה כי אף הם מצטרפים לטענותיהם; מלכתחילה הייתה זו בקשתם של המשיבים בהוצאה לפועל אשר נדחתה כאמור.

1. תיק ההוצל"פ נפתח לצורך מימושה של משכנתא אשר נרשמה לטובת המשיב על זכויות המבקשים בדירת מגוריהם.

2. בחודש יולי 2013 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר סילוקה הסופי של המשכנתא; הסילוק נעשה באמצעות מכר דירת מגורי המבקשים לצד שלישי.

3. משעמדו המבקשים בהסדר, וצד ג' הפקיד את סכום ההסדר בקופת ההוצאה לפועל, הוגשה כאמור בקשתה של כונסת הנכסים לשחרורה מתפקידה ולסגירת התיק.

4. בהחלטה מיום 8.8.14 דחתה כב' רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה, בקבעה כי על כונסת הנכסים לפעול למימוש הנכס לשם סילוק חובותיהם של יתר נושיהם של המבקשים.

כאמור, שני הצדדים מלינים על החלטה זו, ולא בכדי.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, כמו גם בהחלטה עצמה, אני מוצאת ליתן רשות לערער ולקבל את הערעור.

6. ראשית יאמר, כי מקובלת עליי הגישה הכללית ולפיה רשם ההוצאה לפועל אינו "פקיד" של הצדדים או בכלל, ולא כל הסכמה של הצדדים ראוי שתתקבל; ככלל, תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא תפקיד אינקוויזיטורי, ועליו לחקור ולדרוש פרטים כאשר הוא סבור שנעשית קנוניה לנגד עיניו. רשם הוצאה לפועל אינו אמור לתת יד לפעולות לא חוקיות או לא מוסריות, ככל שהן נעשות ע"י הצדדים, גם אם בהסכמה משותפת.

אך מכאן ועד למסקנות העולות מההחלטה הנ"ל – רחוקה הדרך.

7. על תפקידו של כונס הנכסים אין לי אלא להפנות לפסק דיני מיום 6.4.14 בתיק רע"צ 6235-02-14 מזרב נ' בלמ"ש ואח' (להלן – "עניין מזרב").

7.1 הדברים שנאמרו שם יפים מקל וחומר למקרה דנן: בעוד שבעניין מזרב דובר על פריסת החוב לבנק הממשכן ועל עיכוב הליכי המימוש עקב כך, הרי שכאן מדובר על סילוקה המלא של המשכנתא ועל הפסקתם של הליכי המימוש כליל.

מקובלים עליי טענותיה של כונסת הנכסים, כי משמסולקת המשכנתא פקעה זכותו של הבנק המשיב מלהוסיף ולפעול למימוש הנכס הממושכן, אף פקעה זכותה לשמש ככונסת נכסים לצורך כך או לכל צורך אחר.

7.2 אין כל מקום למנוע מהצדדים סילוק מלוא החוב בגין המשכנתא בדרך של התנייה כלשהי בסילוק יתר חובותיהם של המבקשים-החייבים;

אין מקום להתנייה כאמור כאשר מדובר על פריסת חוב המשכנתא בוודאי שאין מקום לכך כאשר מדובר על סילוקו של חוב המשכנתא.

הבנק הממשכן או כונסת הנכסים מטעמו אינם אפוטרופסים של נושיהם האחרים של המבקשים או של המבקשים עצמם, ולא מוטלת עליהם, בכל הכבוד, כל חובה לדאוג כי המבקשים יסלקו את יתר חובותיהם.

7.3 ויודגש: לא התבקש מכב' הרשמת אישור מכר לפי סע' 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 – מכירה על ידי רשות. כל שנמסר הוא כי החוב לבנק הממשכן סולק, המשכנתא עומדת להימחק בהתאם לחובתו של הבנק למחקה משסולק חובו, ועל כן יש לשחרר את כונסת הנכסים מתפקידה ולסגור את התיק.

7.4 אין זה מעניינה של לשכת ההוצאה לפועל מאיזה מקור (חוקי) מגויסים כספי הסילוק או אילו בעיות אחרות עלולים המבקשים והרוכש להיתקל בהן עת יבקשו לבצע העברת בעלות בנכס, ככל שמוטלים עליו עיקולים נוספים.

חזקה על הצדדים כי פנו או יפנו לקבלת ייעוץ משפטי, המתבקש בנסיבות מעין אלה (או בכלל כשמבוצע מכר מקרקעין), וכי יפתרו כל קושי בעצמם. לרשם ההוצאה לפועל בוודאי שאין סמכות לדון בעניינים מסוג זה.

7.5 אם נושיהם האחרים של המבקשים לא טרחו להטיל עיקול על זכויות המבקשים במקרקעין, אין לאותם נושים אלא להלין על עצמם; אין זה מתפקידה של לשכת ההוצאה לפועל לעשות את עבודתם של הנושים בהקשר הספציפי המדובר, אף אין זה ראוי כי תעשה כן בהקשר הספציפי המדובר.

אם הוטלו עיקולים נוספים, הרי – וכפי שטוענת כונסת הנכסים בטעם רב בתגובתה – עם ביטולה של המשכנתא יהא ערכם רב יותר, באשר כל עסקה שתבוצע תהא כפופה לעיקולים שקדמו לה, ומשסולקה המשכנתא – יגיע "תורם" של העיקולים.

ממילא לא ניתן יהיה לבצע העברת הזכויות בטרם יסולקו עיקולים נוספים, ככל שישנם כאמור, ועל ממילא יהא על המבקשים ועל הרוכש לבוא בדברים עם הנושים שהטילו עיקולים ולהסדיר את חובם לנושים אלה.

8. התוצאה היא כי הבקשה והערעור מתקבלים. נוכח הודעת המבקשים, כי כספי ההסדר הופקדו כבר בחשבונם אצל המשיב, אני מורה על שחרורה של כונסת הנכסים, עו"ד שלומית ישורון-סוניס, מתפקידה, ועל סגירת תיק ההוצל"פ, כמבוקש.

מובן כי בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.