המבקש עותר למתן רשות לתקן את הערעור שהגיש לבקשת רשות ערעור כנגד החלטת רשם ההוצל"פ אשר עיכב את המשך הליך כינוס הנכסים כנגד דירת החייבת, עד להשלמת בדיקות האפוטרופוס הכללי.

ככלל, הגשת ערעור בזכות שעה שנדרשת רשות לערער הינו הליך סרק שדינו להמחק. בית המשפט אינו חייב להעתר לתיקון ההליך וככלל, ראוי למחוק את ההליך. (ראה, בש"א 1641/90, רע"א 1207/90 מורלמן נ' זיו, החלטה מיום 12.6.90).

לגופו של עניין, מלין המבקש על החלטות של רשם הוצל"פ בדבר אופן ניהול הליך כינוס. לרשם שיקול דעת נרחב ואחריות לניהול הליך מכר תקין השומר על זכויות כל הצדדים. הרשם חשוף לכל השיקולים והפרטים מתיק ההוצל"פ המתנהל שנים ואף המבקש טוען כי הליכי כינוס הדירה מורכבים ונמשכים משנת 2007.

העובדה כי החייבת נפטרה, לפני כשלוש שנים, מחייבת נקיטת משנה זהירות במכירת זכויות בדירה ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטות הרשם. כאמור בתגובת האפוטרופוס הכללי, על הזוכה היה לנקוט בהליך של מינוי מנהל עזבון זמני כדי שיהיה צד שייצג את זכויות החייבת שנפטרה.

נקיטת הליך ערעור כאשר בפועל אין משיב להתנגד לערעור חותרת תחת התכלית לשמה נדרשה תגובת האפוטרופוס הכללי.

לפיכך מצאתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ואני מורה על דחייתה.

לפיכך לא מצאתי מקום לשנות את החלטה בדבר מחיקת הערעור. בהעדר תגובה מטעם המשיבה אין צו להוצאות. העירבון יושב לידי ב"כ המבקש.

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ד, 09 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.