1. בחודש 9.14 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה כספית ע"ס 13,700 ₪ בגין תשלום ששילמה

התובעת לאיטום גג המרפסת . נטען כי התשלום נדרש כדי לפתור בעיית רטיבות בדירת התובעת

שמקורה בדירת הנתבעת , הנמצאת מעל דירת התובעת .

2. ביום 23.9.14 הגישה הנתבעת כתב הגנה מפורט אשר לפי הנטען נערך בעזרת עו"ד .

נטען כי המקור לרטיבות בדירת התובעת אינו דירת הנתבעת אלא עובדת היותה הדירה בקומת

קרקע בבנין ישן שנבנה בשיטת "הרכבות" . עוד נטען כי התובעת לא הציגה חוות דעת מומחה

לפיה דירת הנתבעת היא המקור לרטיבות ולא איפשרה לנתבעת לתקן את הנזק הנטען באמצעות

קבלן זול יותר .

3. התיק נקבע לדיון ליום 19.3.15 .

ביום 10.2.15 התביעה נדחתה לבקשת התובעת והדיון בוטל .

חרף שתי הזדמנויות שניתנו לה , לא הסבירה התובעת מדוע ביקשה לדחות את תביעתה ומדוע

אין מקום לחייבה בהוצאות הנתבעת . מנגד , גם הנתבעת לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה

לה להשלים טיעוניה בענין הוצאות המשפט .

4. לאחר עיון בתיק החלטתי לחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 200 ₪

מהטעמים שיפורטו להלן .

5. הכלל הבסיסי הינו כי תובע שתביעתו נדחתה יחויב בתשלום הוצאות לנתבע , אשר נדרש

להגיש כתב הגנה . לא מצאתי כל סיבה לסטות מכלל זה במקרה שלפני .

6. עם זאת , יש לקחת בחשבון את העובדה כי התביעה נדחתה לבקשת התובעת זמן סביר לפני

מועד הדיון ובכך נחסכה מהנתבעת הטרחה הכרוכה בהתייצבות לדיון ובניהול הגנתה .

כמו כן , בקשת התובעת לדחות את התביעה , מבססת את ההנחה כי הנתבעת לא תוטרד בענין זה

פעם נוספת .

7. על כן , אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 200 ₪ .

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום

התשלום המלא בפועל .

כיוון שבתיק זה ניתן פסק דין ביום 10.2.15 , המזכירות תסגור את התיק .

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ה, 13 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.