1. לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982.
2. המשיבה הגישה כתב אישום המייחס למבקשים עבירות על דיני איכות הסביבה לרבות בגין ניהול עסק בניגוד לתנאי הרשיון, השלכת פסולת ולכלוך רשות הרבים, זיהום מים ופגיעה בסביבה החופית.
3. על פי הנטען בכתב האישום, המבקשת 1 הינה חברה פרטית העוסקת בשינוע חומרים מסוכנים, תוך הפעלת מתחם תפעול וחנייה למכליות באזור מפרץ חיפה. המבקשים 2-5 הינם בעלי תפקידים שונים בחברה.
4. מכתב האישום עולה כי במהלך התקופה מחודש מרץ 2009 ועד לחודש דצמבר 2012 נערכו 12 סיורים באתר החברה אשר במהלכם אותרו ליקויים שונים באתר החברה , לרבות ובעיקר בעיות בניקוז חומרים מסוכנים במתחם החברה, הזרמת שפכים ואיתור חומרים מסוכנים בבור שפכים הסמוך למתחם החברה.
5. מדדי הזיהום אשר על יסודם מושתת כתב האישום מבוססים על דוגמיות שניטלו מבור השפכים בהזדמנויות שונות ועל ממצאי הדיגום המפורטים בכתב האישום. הממצאים מצביעים על חריגות של אלפי אחוזים, בממוצע, מהתקינה הקיימת ביחס לחומרים המזהמים שנמצאו.
6. המבקשים פנו בבקשה להורות למשיבה להעביר לידיהם מסמכים שונים המהווים "חומר חקירה" כמפורט בסעיפים 6,48,55 לבקשה. החומר המבוקש נוגע הן לנהלי ובדיקות מעבדת בקטוכם, אשר תוצאותיהן מפורטות בכתב האישום; הן למסד הנתונים בבסיס חוות דעתו של ד"ר אידלמן והן לחומר הנוגע לאפשרות כי גורם מזהם אחר אחראי לתוצאות המעבדה הנקובות בכתב האישום.
7. ביום 14.12.14 התקיים דיון אשר במהלכו הצטמצמה, בהסכמה, המחלוקת בנוגע למסמכים המבוקשים. בסופו של יום, המחלוקת היחידה שנחוצה הכרעה הינה הבקשה לקבל את נהלי המעבדה לביצוע הבדיקות אשר תוצאותיהן מופיעות בדו"חות המעבדה.
8. המבקשים סבורים כי נהלי המעבדה מהווים חלק בלתי נפרד מחומר החקירה, לעמדתם, "תיק המעבדה" המלא צריך לכלול בתוכו הן את תוצאות הבדיקות הספציפיות לכתב האישום, אשר אמנם הועברו לידם, אך גם את נהלי המעבדה שלפיהם בוצעו הבדיקות על מנת שניתן יהא לוודא כי תוצאת הבדיקות משקפת את המצב לאשורו. המבקשים מפנים לפסיקה התומכת בעמדתם, מצרפים חוות דעתה של ד"ר דריזין (מב/2) וכן מפנים ל"נוהל מעבדה לדוגמא" (מב/3) על מנת להמחיש את אופי המידע הדרוש.
9. המשיבה מתנגדת להמצאת נהלי המעבדה לידי המבקשים בין משום שלא מדובר בחומר ספציפי לבדיקות שביסוד כתב האישום ובין משום שמדובר במסמכים נעדרי זיקה ממשית לחומר החקירה. המשיבה מתנגדת לחוות הדעת מטעם המבקשים, אשר הוצגה לראשונה במסגרת הדיון ומתייחסת להליך אחר, מפנה לפסיקה ענפה בנושא התומכת בעמדתה וסבורה כי ההליך הראוי לבירור טענות המבקשים במישור זה הינו לפי סעיף 108 לחוק וככל שיימצא הצורך בכך במסגרת ניהול ההליך העיקרי.
10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים ובפסיקה שהוצגו על ידם, אני סבורה כי דין הבקשה ביחס לנהלי המעבדה להידחות.
11. ידוע כי הגישה בפסיקה לפרשנות המונח "חומר חקירה" הינה גישה מרחיבה ואולם אין מדובר בזכות מוחלטת כאשר לא כל שייכות ערטילאית תוכר כרלוונטיות המצדיקה מתן זכות עיון ואין לאפשר "מסע דיג" בלתי ממוקד אחר חומר. לעניין זה קיימת "מקבילית כוחות" בין זיקת החומרים המבוקשים לפוטנציאל הגנת הנאשם לבין אינטרסים כנגד חשיפת החומר (בש"פ 6717/12 ‏מדינת ישראל נ' ברוך אהרון (18.12.12), ס' 11; בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל (23.2.09), בס' 9; בע"ח 18654-11-14 מד"י נגד חברת מחצבות ורד בע"מ (14.12.14) ס' 10)
12. המבקשים הציגו חוות דעת מאת ד"ר דרייזין (מב/2), אשר ניהלה מעבדות שונות וכן את הרשות להסמכת מעבדות. חוות הדעת נערכה לבקשת ב"כ המבקשים לצורך הליך אחר. עם זאת, עיון בחוות הדעת מלמד כי נועדה להצביע על חשיבות הצורך לעיין בנהלי עבודת המעבדה על מנת שניתן יהא להשוותם לאופן ביצוע הבדיקות בפועל ולוודא אמינות ותקינות תוצאות הבדיקות. בחוות הדעת קיים הסבר לפיו הסמכת המעבדה מטעם הרשות להסמכת מעבדות (להלן – הרשות) אמנם מחייבת ביצוע בקורות מטעם הרשות אחת לשנתיים, אלא שעל פי חוות הדעת הבדיקות הינן אקראיות, אינן מקיפות את כל נהלי העבודה ואין די בהן בכדי להוות "חותם כשרות" ביצועית לתקינות הבדיקות השוטפות המתבצעות במעבדה. לשם כך יש לבצע השוואה פרטנית של הליך בדיקה נקודתי אל מול הנוהל המחייב בכל מקרה.
13. אמנם המשיבה התנגדה להצגת חוות הדעת כאמור אלא שלטעמי, דומה כי מסקנותיה של המומחית הינן עניין המובן מאליו אליבא דכולי עלמא וספק אם יש צורך בחוות הדעת על מנת להסיק את הדברים. ממילא אין המשיבה שוללת את האפשרות כי נהלי המעבדה יועברו למבקשים אם וכאשר יימצא צורך לכך, אלא שלדידה המקום הראוי לדון בנושא הוא תחת סעיף 108 לחוק ולא במסגרת דנן.
14. יש לזכור כי לא הועלתה מצד המבקשים כל טענה שהיא ביחס לאי תקינות תוצאות הבדיקות ואף לא הוצג נימוק כלשהו, ולו ראשוני, בגינו יש להטיל דופי בתוצאותיהן. למעשה, כל שנדרש הוא לוודא תקינותן. הגם שמדובר בזכות העומדת למבקשים במסגרת ניהול ההליך, דומני כי אין בכך להוות עילה לחיוב המשיבה בהעברת החומר המבוקש על פי המסגרת המשפטית ביסוד בקשה זו ומסכימה אני עם עמדת המשיבה, התואמת גם את עמדת הפסיקה, לפיה המקום הראוי לבחון סוגייה זו יהא תחת מטריית סעיף 108 לחוק.
15. לעניין ההבחנה שבין ס' 74 לחוק לבין ס' 108 לחוק מורה בית המשפט העליון כי על דרך הכלל המבחן יהיה מבחן טכני של זהות המחזיק בחומרים המבוקשים. על אף שזה הקריטריון העיקרי, אין מדובר בקריטריון היחיד (ראו ע"פ 5919/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.3.14), בס' 18 ובש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (פורסם בנבו, 23.1.2014) [ להלן – עניין שיינר], בס' 21).
16. אין חולק כי מעבדת בקטוכם הינה מעבדה חיצונית מוסמכת מטעם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומשום כך מספקת שירותי הבדיקה הנחוצים למשיבה. על אף שלא הובהר במדוייק מיקום נהלי העבודה הרלוונטיים, סביר יותר להניח כי מדובר בחומרים שנמצאים בידי המעבדה ולא בידי המשיבה ומשום כך יש טעם לדחות את הבקשה דנן בכל הנוגע לנהלים אלה.
17. עם זאת, אין להתעלם מהקביעות בע"ח (ת"א) 15598-10-14 פישר תעשיות פרמצבטיות בעמ נ' מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה (פורסם בנבו, 8.12.14) בנוגע לקושי הראייתי שעלול להיווצר כאשר ההתייחסות לנהלים אלו מתבצעת על פי ס' 108, אשר השימוש בו הוא בדרך כלל במהלך שמיעת ההוכחות, אך אפשרי אף קודם לכן (ראו עניין שיינר בס' 15.ב ו - ה).
18. בפסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בעת האחרונה נקבעה נוסחת איזון הקובעת כי אין מקום לפסול את הרלוונטיות של נהלי עבודת המעבדות לצורך בקשה לפי ס' 74 לחוק, אולם אין מקום לקבוע כי חומר זה הינו רלוונטי בבקשה כללית וא-פריורית לקבלת מלוא החומרים כמו הבקשה שעומדת בפניי.
19. כך, במידה ולאחר קבלת כל החומרים הספציפיים לחוות הדעת ולבדיקות העומדות בבסיס כתב האישום יצליחו המבקשים להראות צורך ספציפי וממוקד לקבלת הנהלים ניתן יהיה לאפשר להם עיון בהם בדרך הנקובה בסעיף 108 לחוק (ראו ע"ח (חי') 18654-11-14‏ המשרד להגנת הסביבה נ' חברת מחצבות ורד בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.14), בס' 11-12 וע"ח (חי') 28980-09-14‏ ‏ בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.9.14), בס' 24-26).
20. כאמור, אין חולק כי המשיבה העבירה למבקשים את כל מסמכי המעבדה הנוגעים לבדיקות הספציפיות שבוצעו ואשר ממצאיהם מפורטים כתב האישום. אין חולק כי לא הובאה ולו ראשית טענה ביחס לאי תקינות הבדיקות שבוצעו ו/או אי סבירות הממצאים. כל שנטען הוא כי יש לאפשר בדיקת התוצאות בין היתר באמצעות קבלת הנוהל המחייב לביצוען ווידוא כי אמנם בוצעו בהתאם לנוהל.
21. לצורך המחשה, הוצג אף נוהל לדוגמא מאת המבקשים (מב/3), המחזק לטעמי את המסקנה כי נהלי המעבדה אינם מהווים בבחינת "חומר חקירה" ולו בפרשנות המרחיבה. התייחסות לנהלי המעבדה כחלק מחומר החקירה בשלב זה של הדיון עשויה ליצור פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי , מקום בו בכל הליך תימצא המשיבה מנהלת "משפט זוטא" על מנת להוכיח תחילה את תקינות פעולות המעבדה כהליך א-פריורי לבירור המחלוקת לגופא, בניגוד לחזקת התקינות העומדת לה לעת הזו.
22. לאור כל האמור, נהלי המעבדה המבוקשים אינם מהווים משום "חומר חקירה" ואין מקום להורות על המצאתם למבקשים לפי סעיף 74 לחוק.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ה, 30 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.