<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד שגית שלו.

הנאשמת ובאת כוחה –עו"ד מלי אטיאס.

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אנו נותנים את הסכמתנו לניהול דיון מקדמי בהתאם לסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982.

ב"כ הצדדים:

הגענו להסדר טיעון, לפיו הנאשמת תודה בכתב אישום מתוקן ותורשע בו.

ההסדר כולל הסכמה לעניין העונש, לפיו יעתרו הצדדים במשותף לעונשים של מאסר מותנה בן 4 חודשים ל- 3 שנים על עבירות אלימות, התחייבות ע"ס 1,500 ₪. לעניין הפיצוי –הצדדים יטענו באורח חופשי.

ב"כ המאשימה:

מגישה עותק מכתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט – סומן ת/1.

ב"כ הנאשמת:

הקראתי לנאשמת את כתב האישום המתוקן והיא מסכימה להסדר.

הנאשמת:

קראתי את כתב האישום המתוקן והבנתי את תוכנו. מאשרת את ההסדר אליו הגענו. ידוע לי כי בית המשפט אינו כבול לעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון. עוד הובהר לי כי אם יחרוג בית המשפט מהסדר הטיעון, תהא המאשימה רשאית להציג עמדה אחרת באם יוגש ערעור.

אני מודה בעובדות המיוחסות לי בכתב האישום המתוקן.

<#3#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת, אני מרשיעה אותה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' תמוז תשע"ו, 13/07/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הוגש גיליון הרישום הפלילי- סומן ת/2.

הנאשמת ילידת שנת 1966, בעלת ר"פ, לחובתה 7 הרשעות קודמות, כולל עבירה של תגרה במקום ציבורי, מדובר בתקיפה של קטינה אך במזל לא נגרמו תוצאות קשות יותר, אני סבורה שיש להשית רכיב של פיצוי. הנאשמת לוקחת אחריות על מעשיה, חסכה זמן שיפוטי יקר, אבקש לכבד את ההסדר.

ב"כ הנאשמת טוענת לעונש:

אבקש לכבד את ההסדר.

מדובר באישה קשת יום, עובדת במשק בית, היו לה שני ילדים ובשנה שעברה היא איבדה ילד אחד, גרושה, מתמודדת עם חיים לא פשוטים, הודתה, לקחה אחריות, התנצלה, הדברים נעשו בעידנא דריתחא, מיד לאחר התנצלה והיכתה על חטא. אבקש להסתפק במשהו סמלי. היא חיה מהיד לפה.

הנאשמת לעונש:

אני בת 49, לוקחת אחריות על האירוע, אבקש לכבד את ההסדר.

אבקש לפטור אותי מאגרת סנגוריה.

אני עובדת במשק בית פעמיים בשבוע ואני מקבלת השלמת הכנסה מהמל"ל.

<#5#>

גזר דין

1. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לה עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז– 1977.
2. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונשים של מאסר מותנה והתחייבות, כאשר המאשימה עתרה בנוסף לרכיב פיצוי למתלוננת ואילו הסנגורית עתרה להימנע מכך או לחילופין להשית פיצוי סמלי.
3. בהתחשב בהודאת הנאשמת, שיש בה משום קבלת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי; וכן מבלי להתעלם מעברה הפלילי של הנאשמת, בשים לב לתיקונים המשמעותיים בכתב האישום ולחלוף הזמן, אני מוצאת לנכון לכבד את ההסדר, שהינו סביר בנסיבות העניין ומאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשמת.

אציין עוד כי מצאתי לאמץ את ההסדר גם בהתחשב בהוראות תיקון 113 לחוק העונשין, ובעובדה שההסכמה העונשית בין הצדדים, העומדת בבסיס ההסדר, נמצאת בגדרי מתחם הענישה ההולם את האירוע נושא כתב האישום המתוקן.

1. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. מאסר מותנה למשך 4 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשמת תעבור כל עבירת אלימות.

ב. הנאשמת תחתום על התחייבות כספית על סך 1,500 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות וזאת לתקופה של שנה מהיום. אם לא תיחתם ההתחייבות תוך 7 ימים, תיאסר הנאשמת למשך 10 ימים.

ג. לאור נסיבותיה האישיות של הנאשמת ומצבה הכלכלי, מצאתי להשית עליה פיצוי סמלי בסך 300 ₪ למתלוננת, ע"ת/3. הפיצוי ישולם ב- 3 שיעורים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם בתוך 60 יום מהיום.

מצורף בזאת טופס פרטי ניזוק.

כל תשלום בתיק ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.

לאור נסיבותיה האישיות של הנאשמת ומצבה הכלכלי, הנני פוטרת אותה מתשלום אגרת הסניגוריה הציבורית, ככל שזו טרם שולמה על ידה.

העתק ההחלטה ישלח לסניגוריה הציבורית.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.<#6#>

ניתן והודע היום ז' תמוז תשע"ו, 13/07/2016 במעמד הנוכחים.