1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים ע"ס 10,000 ש"ח בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לתובעת במהלך אירוע שערכה אצל הנתבעים ביום 28.8.14 (להלן: "האירוע").

התובעת טוענת, כי למרות שהאירוע הוזמן מראש, הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם, כך למשל, לדבריה, לא הייתה במקום תאורה, לא היה מיזוג, עריכת השולחנות לא הייתה בהתאם לדרישתה, לא נשמעה מוזיקת רקע, לא הוגשו כל המנות בהתאם לתפריט שהוזמן, שתיה קלה שהוגשה הייתה חמה ומקולקלת.

עוד טוענת התובעת, כי היא שילמה לנתבעים עבור 72 מוזמנים בעוד שהגיעו בפועל רק 51 אנשים.

1. הנתבעים הגישו כתב הגנה מטעמם בו הם מבקשים לדחות את התביעה אשר כלל לא הוכחה, מעבר לכך שהנזקים הנטענים בה מופרזים ומוגזמים.

על פי גרסת הנתבעים, בין הצדדים סוכם תחילה על כמות מוזמנים של 50 אנשים אולם כשבועיים לפני האירוע הודיעה התובעת טלפונית כי יש לה 60 מוזמנים וכי יש להיערך ל– 70 אנשים.

לדברי הנתבעים, במהלך האירוע ניתן על ידי צוות המסעדה שירות ללא כל דופי, אף הוצאו מנות "אקסטרא", והתובעת ובני משפחתה שיבחו על כך. לדבריהם, בתום האירוע ישבו הצדדים, בנוכחות אחיה של התובעת, ערכו חשבון סופי והוסכם כי התובעת תשלם לנתבעים סך של 4,900 ש"ח (70 מנות לפי 70 ש"ח לסועד). הנתבעים טוענים, כי מעבר לכך שהתובעת שילמה לבסוף סך של 4,800 ש"ח, כעבור מספר ימים הוחזרו לה 600 ש"ח לאחר שהאחרונה טענה כי חישוב המנות אינו תואם לכמות המעטפות שקיבלה מהאורחים. הנתבעים השיבו לתובעת סך זה, לטענתם, כאות הזדהות עם המצב אליו היא נקלעה שהרי מצב המעטפות אינו מעיד כלל על מספר הנוכחים בפועל.

עוד טוענים הנתבעים, כי במעמד עריכת החשבון הסופי לא העלתה התובעת ולו טענה אחת ביחס לשירות שניתן, כמות המוזמנים, המחסור באוכל וכו', נהפוך הוא, התובעת שילמה לצוות המסעדה "טיפ" ודבר זה מעיד על שביעות רצונה.

1. ביום 14.1.15 התקיים דיון והצדדים העידו לפניי.
2. כלל בהליך אזרחי כי "המוציא מחברו עליו הראיה", כלומר – על התובע להוכיח את כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. כן, עליו להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד.
3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובמסמכים שצורפו, וכן לאחר ששמעתי את עדויותיהם והתרשמתי מהם, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות מהטעם שהתובעת כשלה מלהוכיח את עילת תביעתה.
4. מעבר לכך שגרסת התובעת, לפיה לא הוגשו במהלך האירוע כל המנות שבתפריט אלא רק 2 סוגים של מנות מתוך 11 שהוזמנו על ידה (כפי שציינה במהלך הדיון) – אינה סבירה בעיניי, הרי שהיא לא הוכחה על ידה כלל וכלל. גם את הטענות שעניינן בתאורה, במיזוג, במוזיקה ובשירות לא מצאתי לקבל מאחר ולא נתמכו על ידי התובעת באמצעות ראיה אובייקטיבית כלשהי או באמצעות הבאת עד שהיה נוכח באירוע אשר ישפוך אור על גרסה זו. התובעת טוענת שאחיה היה יחד עמה כשהם ספרו את כמות המוזמנים, אולם היא לא הביאה אותו למתן עדות והדבר אומר דרשני.

יתירה מזאת, לא ברור לי כיצד מעלה התובעת טענות מן הסוג האמור כאשר מנגד שילמה לנתבעים בתום האירוע את כל התמורה כמוסכם ואף הוסיפה "טיפ" לצוות המסעדה.

1. מצאתי, כי גרסת הנתבעים בעניין זה מתקבלת יותר על הדעת, שעה שעדותו של נתבע מס' 1, מנהל המסעדה, נשמעה אמינה עליי. מר אסגלי העיד לפניי וטען כי כל המנות שהיו בתפריט הוגשו במהלך האירוע בתוספת מנות "אקסטרא" שהיה נדרש לשלם עבורן, לראייה הוא הגיש במהלך הדיון הצהרותיהם של 4 מעובדי המסעדה (הוגשו וסומנו נ/1) אשר טוענים, כי השירות שניתן על ידם ניתן על הצד הטוב ביותר וכי המנות הוגשו בהתאם לתפריט המוזמן ואף מעבר.
2. אינני מקבלת אף את גרסת התובעת, לפיה שילמה מעבר לכמות המוזמנים שהגיעה בפועל לאירוע. גם טענה זו לא הוכחה מאחר ואין די ברשימת המתנות שצירפה התובעת כדי להעיד על מספר המוזמנים שהגיעו בפועל למקום. יתרה מזאת שהתובעת שילמה כאמור בתום האירוע את מלוא המחיר עבור 70 סועדים, מבלי שנשמעה על ידה ולו טענה אחת ביחס לכמות המוזמנים. מכל מקום, גם אם היו פחות מוזמנים, הרי שהתובעת קיבלה החזר בסך של 600 ש"ח כך שלמעשה שילמה עבור 60 מוזמנים ולא 72 כפי שטענה.
3. לאור כל האמור לעיל, מאחר והתובעת לא הוכיחה את תביעתה כנדרש, הנני מורה על דחייתה.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.