1. בפני תביעת שיבוב של מבטחת התובע מס' 2 וכן של התובע להשבת סכומים אשר שילמה המבטחת – התובעת 1 למבוטח – התובע 2 בגין תאונה מיום 19/4/13 (להלן : "התאונה") בה נגרמו נזקי רכוש לרכב המבוטח מסוג הונדה מ.ר. 1320163 וכן תביעת התובע 2 להשבת הוצאות בהן נשא בעטיה של התאונה לרבות השתתפות עצמית, כינון וירידת ערך.
   בסה"כ הוגשה התביעה בסך של 27,627 ש"ח.
2. לטענת התובעים, התאונה אירעה עת היה רכב התובע בעצירה מוחלטת בצומת מרומזרת, ורכב הנתבע מסוג ב.מ.וו מ.ר. 5245016 הגיח מאחור, פגע בעוצמה ברכב התובע והדפו אל הרכב שלפניו.
3. הנתבע טוען כי כאשר התקרב לצומת המרומזרת, רכב התובעים כבר התנגש בעוצמה ברכב שהיה לפניו, הוא בלם ורכבו החליק ונצמד לפגוש האחורי של רכב התובעים וכתוצאה מכך נגרם נזק קל לרכב התובעים.
4. הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי כנגד חברת מנורה בטענה כי זו חבה בחובו בהיותה מבטחת רכב הנתבע. חברת מנורה כשלעצמה טענה כי במועד התאונה לא היה הביטוח וזה נרכש רק מספר שעות לאחר התאונה.
5. לאחר מועד ההוכחות, וחקירת הנתבע הסכימו ב"כ הנתבע וב"כ חברת מנורה כי ההודעה תמחק ללא צו להוצאות ולפיכך ההודעה לצד שלישי כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ נמחקה בהעדר כיסוי ביטוחי.
6. ביום 21/10/15 התקיימה ישיבה מקדמית בתיק ולבקשת הצדדים, נקבע התיק להוכחות וזאת בפרט בשאלת הכיסוי הביטוחי, סוגיה אשר התייתרה לבסוף, כאמור, לאחר חקירת הנתבע – המודיע ובהסכמת ב"כ הנתבע וב"כ הצד השלישי.
7. לפיכך, הסוגיה שנותרה במחלוקת הינה בין התובעים לבין הנתבע בלבד.
8. ביום 14/6/16 התקיימה ישיבת ההוכחות בה העידו התובע 2, הנהגת ברכב הראשון בשיירה וכן הנתבע ולאחריה הוגשו סיכומי הצדדים.

טענות הצדדים

1. התובעים טוענים כי הוכחה אחריות הנתבע לתאונה, כי רכבם נעצר מאחורי הרכב הראשון, רכב הנתבע הגיח במהירות, התנגש ברכב המבוטח וכתוצאה מכך רכב המבוטח נהדף לעבר הרכב הראשון. התובעים טוענים כי עדות הנהג מטעמם היתה אמינה ונתמכת אף בחוו"ד השמאי מטעמם לפני רכיב העבודות בנזק במוקד החזית הסתכם בסך של 740 ₪ ואילו רכיב העבודות בחלק האחורי שווה לסך 2650 ₪, דבר המהווה אינדיקציה לכך כי הרכב נפגע בעוצמה מאחור ונהדף לעבר הרכב הראשון. התובעים טוענים כי הואיל וחלפי חזית הרכב יקרים ממילא מחלפי החלק האחורי, יש להתייחס לרכיב העבודות בכדי לקבל אינדיקציה ביחס לנסיבות התאונה. התובעים טוענים גם כי ירידת הערך למוקד האחורי גבוהה מזו של המוקד הקדמי וכן כי הנזק ברכב הראשון קטן, דבר התומך בטענת ההדיפה.
2. באשר לעדות נהגת הרכב הראשון כי הרגישה 2 מכות, טוענים התובעים כי אין לייחס לה משקל ראייתי לאור פרק הזמן שחלף מאז אירוע התאונה, גילה של הנהגת וכו' ואולם התעלמו מכך כי מדובר בעדה נייטרלית אשר אינה צד לתיק ואשר זומנה על ידם.
3. ביחס לנזק, טוענים התובעים כי לא התבקשה חקירת השמאי מטעמם והנתבע מנוע מהעלאת טענות שבמומחיות. לבסוף, ביחס לצבע הרכב נטען כי ברישיון הרכב מופיע רכב אפור כהה ועובדה זו לא נסתרה, למרות הטענות שהועלו בעניין זה.
4. הנתבע טוען לאי ניקיון כפיים מטעם התובעים, המצדיק דחיית טענותיהם, כי הודאת הנהגת ברכב הראשון מדברת על כך שרכב התובע נסע במהירות גבוהה ופגע ברכבה שעצר ברמזור אדום וכך הרגישה 2 מכות, כפי שהעידה. הנתבע טוען כי הצטרף לתאונה קיימת ולכל היותר גרם נזק קטן לרכב התובעים ולא נזקק למעשה לכל תיקון. הנתבעים טוענים כי התובע מילא את טופס ההודעה לחברת הביטוח כ – 3 שבועות לאחר התאונה וכי קיימת סתירה בין הודעה טלפונית והודעה ידנית.
5. כן טוען הנתבע כי קיים ניסיון הטעיה מצד התובעים ביחס לנהג הרכב ולשעת התאונה. למעשה, טוען הנתבע כי חווה"ד ורכב הנתבעים אינם מתייחסים לרכב שנפגע קלות בתאונה הנדונה, אלא לרכב אחר ומכאן הסתירות בעניין צבע הרכב.
   ביחס לנזק מפנה הנתבע לחוו"ד השמאי מטעמו וטוען הנתבע כי אין כל בסיס לטענה כי הפגיעה ברכב התובע כוללת פגיעה במנוע ובתיבת ההילוכים וכן כי התגלו ברכב גושי קורוזיה שאינם קשורים לתאונה הנדונה. נטען כי לא בכדי קבע שמאי הנתבע כי לרכב בוצעו תיקוני מרכב לפני התאונה הנדונה גם בחלקו הקדמי וגם בחלקו האחורי, לרבות פגיעה מאחור אשר אינה תואמת את התאונה הנדונה אלא יכולה להתרחש כתוצאה מנסיעה לאחור ופגיעה במדרכה גבוהה, גוש בטון או גוף זר. לא בכדי, כך נטען, לא צורפו תמונות החלקים שניזוקו והוחלפו למרות שחלה חובה כזו על שמאי רכב.

דיון

1. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, עיינתי בחוו"ד השמאים ובכתבי הטענות וכן בתמונות שהגישו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.
2. במקרה הנדון, עומדות במחלוקת הן סוגיית האחריות לתאונה והן סוגיית הנזק לרכב התובעים.
3. באשר לאחריות, מדובר בתאונת שרשרת ולכן יש חשיבות לשאלה האם רכב התובעים הוא שפגע לראשונה ברכב שלפניו או שמא נפגע ראשית ע"י רכב הנתבע ונהדף לרכב שלפניו.
   בנוסף, קיימת מחלוקת של ממש בסוגיית הנזק שכן בעוד הנתבע עומד על הטענה כי מדובר בנזק מזערי ואף הנזק לרכב הראשון היה נמוך ובשיעור של כ – 5000 ₪, הנזקים המפורטים בחוו"ד שמאי התובעים אינם שייכים לתאונה. הנתבע אמנם לא ביקש לחקור את שמאי התובעים ואולם הציג חוו"ד שמאי מטעמו.
4. באשר לשאלת האחריות, קיימת מחלוקת בשאלה האם רכב התובעים פגע ראשית ברכב הראשון ואז נפגע מרכב הנתבע או שמא נהדף פעם אחת ע"י רכב הנתבע.
5. בתאונת שרשרת קיימת חשיבות לעדות הנהג ברכב הראשון בשיירה ומספר החבטות שהרגיש ברכבו עשוי ללמד על מה שאירע, מה גם שבענייננו נהגת הרכב הראשון אינה צד להליך והיא עדה נייטרלית. ראו בספרו של עדי סומך, תאונות פח ושיבוב רכב (2013) בעמ' 270 :

"באם ישנה עדות של נהג הרכב הראשון בשרשרת (הנפגע מאחור ) ו/או של עד נטרלי הללו יכולים לשפוך אור על התרחשות התאונה, שכן עדות על מכה אחת שהורגשה מאחור, פרושה במרבית המקרים הדיפתו של הרכב מאחור אל עבר הרכב הראשון על ידי הרכב שפגע בו (השלישי בשרשרת). עדות של נהג הרכב הראשון בשרשרת אודות הרגשה של שתי מכות מאחור שבאו אחת לאחר השניה בפרקי זמן קצרים, פרושה במרבית המקרים שהרכב השני שמאחוריו פגע בו תחילה בשל אי שמירת מרחק זה ולאחר פגיעה זו נפגע מאחור בידי הרכב השלישי שמאחוריו".

1. במקרה הנדון נהגת הרכב הראשון עמדה על טענתה כי הרגישה 2 מכות (בעמ' 7 לפרוטוקול), מה גם שגרסתה תואמת את ההודעה שמסרה לחברת הביטוח לפיה הרכב נכנס בה מאחור במהירות גבוהה, כאשר עצרה באור מהבהב. דהיינו, רכב התובעים פגע בה ראשית לאחר שנעצרה ואז פגע בה שנית כאשר נהדף מהפגיעה ע"י רכב הנתבע.
2. יש לומר כי גרסת נהגת הרכב הראשון תואמת, ברובה, את גרסת הנתבע, בשאלת האחריות, שכן גם הנתבע העיד שהצטרף לתאונה קיימת וכי החליק לעבר רכב התובעים באור מהבהב ברמזור.
3. תימוכין לאלה יש בחוו"ד השמאי מטעם התובעים לפיה סה"כ הנזק לחזית הקדמית הינו 11,482.48 ₪ בעוד הנזק למוקד האחורי הינו 6965 ₪.
4. בנוסף, הודעת התובע לחברת הביטוח נמסרה רק ביום 14/5/13, קרוב לחודש לאחר התאונה ובה מסר את גרסתו כי רכבו נהדף כאשר היה בעצירה. לא מצאתי לתת אמון מלא בזו.
5. אינני מקבלת את טענת התובעים כי יש להתחשב לעניין זה ברכיב העבודות בלבד, מה גם שמדובר בפערים משמעותיים בין הנזקים למוקד הקדמי והאחורי.
6. מהאמור הגעתי למסקנה כי אכן אירעו 2 פגיעות ברכב הראשון – הראשונה כאשר התובע פגע מאחור ברכב שלפניו והשניה כאשר הנתבע פגע ברכב התובע והדפו אל עבר הרכב שלפניו.
7. יש לומר בהקשר זה כי אף אם הנתבע פגע ברכב התובעים לאחר שהצטרף לתאונה קיימת, הרי שחלה גם עליו החובה לשמור מרחק סביר מהרכב שלפניו, בין היתר, בהתאם להוראות תקנה 49 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.
8. ביחס לנזקים, העיד הנתבע כי הנזק לרכב התובעים היה קטן ביותר, שריטה וכך קבע גם השמאי מטעם הנתבע בחוות דעתו. התובעים, לעומתם, הציגו חוו"ד מפורטת וכן חשבונית מס מיום 10/5/13 בדבר הנזקים לרכב התובעים ואינני מוצאת מקום שלא להסתמך על אלה.
   חוו"ד הנתבע הוגשה כשנה וחצי לאחר התאונה, ביום 24/11/14 והיא מבוססת, למעשה, לחוו"ד התובעים והתמונות שתועדו בזמנו וכן על השערות שונות. כמפורט, לעניין הנזק מקובלת עלי חוו"ד התובעים, אלא שבנזק ישא הנתבע רק באופן חלקי לאור סוגיית האחריות.
9. יש מקום לציין ביחס לסתירות, כביכול, בצבע הרכב, כי אמנם אלה מעלות תהיה ואולם מאחר והנהגת הראשונה זכרה כי מדובר בצבע כחול והנתבע טען כי מדובר בצבע בורדו, בעוד ברישיון הרכב מופיע צבע אפור, ואין סתירות ביחס למספר הרישוי של הרכב, לא מצאתי לנכון לייחס משקל לאלה. בנוסף, אין חולק כי בתאונה היה מעורב רכב מסוג הונדה וכי התובע הוא שנהג ברכב והחליף פרטים עם הנהגים האחרים בזמן אמת. מכאן לא הוכחה הטענה כי מדובר ברכב אחר.
10. באשר לאחריות, הנני מוצאת כי לאור המסקנה לפיה רכב התובעים פגע ראשית ברכב שלפניו ובפעם השניה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע ברכבו והדיפתו לעבר הרכב שלפניו, הרי שהנתבע נושא באחריות חלקית בלבד. מאחר ואין אפשרות לכמת באופן מדויק את עוצמתה של כל פגיעה ומאחר וככל הנראה, רכב התובעים נפגע בחזית פעמיים – פעם אחת לאחר שהתנגש ברכב שלפניו ובשניה לאחר שנהדף לעברו כתוצאה מהפגיעה מאחור, אני מוצאת לחייב את הנתבע בפיצוי חלקי.
11. התוצאה היא שהתביעה מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבע ישלם לתובעים את הנזק במוקד האחורי בסך 6965 ₪, בתוספת 20% מהנזק במוקד הקדמי בסך 2296 ₪, בתוספת השתתפות חלקית בהוצאות הנוספות של שערוך הנזק, שכ"ט שמאי, ירידת ערך וכינון בסך כולל של 2500 ש"ח ובסה"כ ישלם הנתבע לתובעות סך של 11,761 ₪ וכן ישא בשכ"ט עו"ד בסך 2024 ש"ח ובאגרת בית המשפט בסך 379 ₪.
    
    הסכומים המפורטים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ו, 04 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.