1. לפני 7 בקשות לתיקון כתבי התביעה על דרך של הוספת צדדים שלישיים בהליך כנתבעים ישירים.

2. תחילתו של ההליך, במסגרתו הוגשו הבקשות, בתביעות שהוגשו בגין נזקי רכוש שנגרמו בעקבות אירועי הצפות בעיר נס ציונה בחודש ינואר 2013. מרבית התביעות הוגשו נגד עיריית נס ציונה בטענה כי היא אחראית לנזקים שנגרמו בשל אחריותה למערכות הניקוז בעיר. עיריית נס ציונה הגישה הודעות צד ג' נגד שבעה צדדים בטענות שונות באשר לאחריותם של צדדים אלו לקרות הנזקים.

למען הנוחות יפורטו צדדי ג' כפי שפורטו בכתבי ההגנה של הנתבעת עיריית נס ציונה:

צד ג' 1- מועצה מקומית באר יעקב

צד ג' 2 – עיריית ראשון לציון

צד ג' 3- עיריית רחובות

צד ג' 4 – רשות הניקוז שורק-לכיש

צד ג' 5- משרד החקלאות

צד ג' 6 - רשות ממשלתית למים ולביוב

צד ג' 7 - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה- מרכז.

3. עתה מונחות בפניי בקשות לתיקון כתבי תביעה בדרך של צירופם של חלק מצדדי ג' שהוזכרו לעיל כנתבעים ישירים, וזאת על פי המפורט להלן:

בת"א 32401-11-15 הוגשה בקשה לצירוף צד ג' 1, צד ג' 2 וצדדי ג'5-7;

בת"א 60823-12-13 הוגשה בקשה לצירוף צדדי ג' 1-3 וצדדי ג' 5-7;

בתא"מ 23532-08-13, 23471-08-13 ו-23393-08-13 הוגשה בקשה לצירוף צדדי ג' 1-7;

בת"א 48407-12-13 הוגשה בקשה לצירוף כלל צדדי ג';

בתא"מ 30321-10-13 ו- 12 תיקים אחרים (להלן: תיקי כלל) הוגשה בקשה לצירוף צדדי ג' 4-7;

בתא"מ 57324-04-13 הוגשה בקשה לצירוף כלל צדדי ג'.

בת"א 12631-06-15 הוגשה בקשה לצירוף כלל צדדי ג'.

4. נימוקי המבקשות חופפים ברובם. עיקר טענותיהן מתייחסות לכך שצירוף צדדי ג' מתחייב על מנת לפרוש בפני בית המשפט תמונה רחבה ככל שניתן של ה"שחקניות" שלקחו חלק בגרימת הנזקים נשוא התביעה. נטען כי חרף העובדה כי התביעות הוגשו החל משנת 2013, הרי שלגופו של עניין נמצא הליך בירורן עדיין בחיתוליו. כן נטען כי רק לאחרונה הוגשו חוות הדעת מטעם הצדדים השלישיים וכי לאורך השנים התנהל הליך גישור בין הנתבעת לבין הצדדים השלישיים, ולפיכך לא היה צורך של ממש לתקן את כתב התביעה.

הנתבעת, עיריית נס ציונה הסכימה לתיקון כתב התביעה על פי המבוקש.

צדדי ג' כולם (להלן: המשיבות) מתנגדים לבקשות שהוגשו. התנגדות המשיבות מבוססת בעיקרה על הטענה כי אין הצדקה להשתהותן של המבקשות בהגשת הבקשה, ועל כי קבלת הבקשות תביא לסרבול ההליכים בתיק, ולהימשכות ההליכים אשר במילא נמשכים מזה מספר שנים.

הכרעה

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשות. אפרט -

בבוא ביהמ"ש להכריע בבקשה לתיקון כתב טענות, עליו לשים ליבו אל תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולשאלה אם יהא בתיקון כדי להביא בפניו את השאלות השנויות, באמת, במחלוקת בין הצדדים.

על פי תקנה 92 לתקנות, רשאי ביהמ"ש להתיר תיקון כתב טענות, בכל עת ובתי המשפט נוהגים ברוחב לב בבקשות מסוג זה ולמעט מקרים חריגים, אין מקפידים עם המבקש. ראו לעניין זה את האמור ברע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' ,פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה, הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

חריגים לכך הינם מקרים, בהם לא יהא בתיקון כדי לרפא את הפגמים, או כדי להביא לדיון ענייני במחלוקות, מקרים בהם יזכה המבקש ביתרון שלא היה לו מלכתחילה (כגון מניעת הגנה מהמשיב שהיתה קיימת לו עובר לתיקון, כגון התיישנות).

במקרה דנן מצאתי כאמור הנזק אשר ייגרם למבקשות כתוצאה מדחיית הבקשות עולה על הנזק שייגרם למשיבות מהיעתרות לבקשות בשלב זה, ולפיכך יש להיעתר לבקשות. אפרט נימוקיי בקצרה:

א. בראש ובראשונה יצוין כי התביעות במסגרתן הוגשו הבקשות, מתבררות במאוחד כחלק מ - 43 תביעות שהוגשו על ידי מספר רב של תובעים ואשר הדיון בהן אוחד לאורך השנים. מטבע הדברים ונוכח העובדה כי התביעות אוחדו במספר פעימות לאורך השנים, התמשכו ההליכים בתיק ונדחה המועד לבירורן לגופו של עניין. התמשכות ההליכים באה לידי ביטוי, בין היתר, במועדי הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעת וצדדי ג': רק ביום 18.9.16 הוגשה חוות דעת מעודכנת מטעם עיריית נס ציונה (לאור פטירתו של המומחה אשר ערך את חוות הדעת שהוגשה במסגרת כתב הגנתה), ורק ביום 31.1.18 נקבע על ידי כב' השופטת נויבירט מתווה להמשך בירור התביעות באמצעות הגשתן של כלל חוות הדעת על ידי צדדי ג'. בהתאם לכך הוגשו חוות הדעת לעניין אחריותן של המשיבות רק בשנת 2018 בסמוך להגשת הבקשות דנן. על כי הליך בירור התביעות נמצא בראשיתו ניתן ללמוד גם מהעובדה כי ההליכים המקדמיים בתיק לא הושלמו עד לשלב זה, וכי ביום 24.6.18 נקצבו המועדים הסופיים להשלמת ההליכים המקדמיים בהחלטתה של כב' השופטת שגב. למותר לציין כי בנסיבות אלו טרם החל ניהול ההוכחות בתביעות.

ב. הנתבעת וצדדי ג' נתנו הסכמתם להשתתפות בהליך גישורי לצורך יישוב המחלוקות לעניין האחריות לגרימת הנזקים נשוא התביעות, כאשר בשלב ראשון התנהל ההליך בהשתתפותה של הנתבעת ושל צדדי ג' בלבד, וללא השתתפות התובעים השונים (ראו למשל החלטת בית המשפט מיום 23.6.16). כעולה מהבקשות וההליכים בתיק רק ביום 1.8.16 הודיע ב"כ מועצה מקומית באר יעקב על אודות כישלון הליך הגישור, ובמסגרת הדיון שהתקיים ביום 24.6.18 הביעו הצדדים הסכמתם להמשך ניהול ההליך הגישורי לאחר שהובהר כי אחד הקשיים אשר התעוררו בניהול הגישור היה הקושי בהערכת הנזק הכללי שנגרם בעקבות ההצפות עובר לקביעת האחריות של כל אחד מהצדדים. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה כי צדדי ג' והנתבעת לקחו חלק פעיל בהליך הגישור במקביל לניהול התיק, ולאור העובדה כי ההליך הגישורי לא התנהל בשיתוף התובעים בשלביו הראשונים, יש ממש בטענות המבקשות כי לא מצאו לנכון לעתור לתיקון תביעתם עד למיצוי הליכי הגישור, אשר היו בעיקרם בשליטת הנתבעת וצדדי ג' בלבד.

ג. המשיבות שצירופן מבוקש צורפו כצדדי ג' כבר בתחילתו של ההליך עת הגישה עיריית נס ציונה הודעות לצדדי ג' במקביל להגשת כתב ההגנה מטעמה. משכך הן נוטלות חלק בהליכי בירור התביעות מתחילתו של ההליך. אין מדובר בשחקנים חדשים אשר ייאלצו להתמודד עם טענות חדשות המועלות נגדם בשל תיקון כתבי התביעה. טענות התובעות כלפיהן מתבססות על חוות הדעת שהוגשו על ידי עיריית נס ציונה אשר צירפה את הצדדים השלישיים מלכתחילה, ומכאן שאין בהפיכתן לנתבעות ישירות כדי להכביד על ניהול הגנתן, שהרי במילא טענותיהן לעניין האחריות לנזקים הועלו כבר במסגרת כתבי ההגנה שהוגשו על ידן להודעות צד ג'.

אף לעניין גובה הנזק אינני מוצאת כי צירופן של המשיבות כנתבעות ישירות עלולה לפגוע בניהול הגנתן. בהחלטת בית המשפט מיום 24.6.18 נקבע מנגנון בהסכמת צדדי ג' ו-ד' לבדיקת הנזקים הנטענים על ידי התובעים השונים באמצעות הסמכתו של ב"כ עיריית נס ציונה לרכז את נושא הנזק. כך שגם במובן זה אין במתן היתר לצירף צדדי ג' משום הכבדה בלתי סבירה על המשך ניהול ההליך.

ד. מעבר לכל האמור לעיל אני סבורה כי יש בצירוף צדדי ג' כנתבעים ישירים כדי לסייע בבירור המחלוקת בין הצדדים. מחוות הדעת שצורפו על ידי הנתבעת ועל ידי צדדי ג' עולה בבירור כי הצדדים חלוקים ביניהם באשר לאחריות לקרות הנזק, ומטילים את האחריות האחד על השני. הכרעה באשר לגורמים האחראיים לנזקי הרכוש הנתבעים תחייב במילא בחינה של הקביעות המקצועיות בחוות הדעת ובירור התנהלותה של הנתבעת ושל צדדי ג' בקשר לנטען. גם הסכמתם של צדדי ג' לקחת חלק בהליך הגישור מול הנתבעת (מבלי שיהיה צורך בשלב הראשון בעירובם של התובעים), מעידה על כי ברור לכלל השחקנים, כי הכרעה בתביעות מחייבת הכרעה באשר לשאלת האחריות של כל אחד מהצדדים.

בנסיבות אלו, צירופם של צדדי ג' כנתבעים ישירים אינו מסרבל את ההליכים אלא מפשט אותם דווקא. למותר לציין כי ככל שאכן יימצא כי צדדי ג' אחראים במידה כזו או אחרת לנזקים הנטענים, אי צירופם כנתבעים ישירים עלול להעמיד את התובעים בפני שוקת שבורה.

6. לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשות ולתיקון כתבי התביעה.

יצוין כבר עתה כי אינני מוצאת טעם לפגם באי צירופם של תצהירים לחלק מהבקשות שהוגשו, משמצאתי כי הבקשות מבוססות בבמילא על טענות משפטיות ועל ההליכים שהתקיימו בתביעות עד עתה.

7. למען הסדר הטוב אני מורה למבקשות להגיש את כתבי התביעה המתוקנים תוך 5 ימים.

8. המשיבים יגישו כתבי הגנה תוך 30 ימים. ככל שהם נזקקים לשהות ארוכה יותר לשם כך יגישו בקשה בהתאם.

מועד הדיון ייוותר בעינו. תשומת לב הצדדים להוראות בית המשפט מיום 24.6.18 הן באשר להשלמת ההליכים המקדמיים והן באשר למתווה לבירור הנזקים.

לא מצאתי בשלב זה מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.