1. בידי המחזיק מצוי סכום של 50,000 ₪ מתוך סכום של 100,000 ₪ שהפקיד יוסי אגמי בידיו, במסגרת ניסיון שעשה אגמי מול המנהל המיוחד לגבש הסדר נושים בתיק פשיטת הרגל של החייב. במסגרת הצעתו בכתב של יוסי אגמי נרשם, בין היתר, כי "ככל שהסדר נושים כזה או אחר לא יאושר, ישולם לך (מופנה למנהל המיוחד – י.פ.א) על ידי בכל מקרה שכ"ט ע"ס 50,000 ₪ בתוספת מע"מ בלבד".
2. הסדר הנושים לא צלח, משהתברר כי במהותו, לא יצמיח תועלת לנושים שכן יוסי אגמי כיוון לכך שמהסכום שעליו להעביר לטובת ההסדר, יש לנכות יתרות משכנתאות שנטל אגמי לרכישת הדירות שקנה מהחייב, רכישה שבגינה מיוחסת לאגמי מרמה. כנגד אגמי הוגשה תביעה לתשלום סכום של 2.8 מיליון ₪, המתבררת לפניי במסגרת תיק פשיטת הרגל של החייב.
3. מכאן מונחת לפניי בקשתו של המנהל המיוחד כי אורה למחזיק להעביר לידו את הסכום של 50,000 ₪ המופקד בידי המחזיק וכי אורה ליוסי אגמי לשלם את סכום המע"מ. המנהל המיוחד טוען כי הוא פעל במרץ לגיבושו של הסדר הנושים וכי פעל במשך שנים כדי לערוך בירורים ובדיקות הקשורות בהסדר וכי המדובר הוא בפעילות שהיא חיצונית לתפקידו כמנהל המיוחד לנכסי החייב. לטענתו, פעילות זו מוחרגת מתיק הפש"ר. נטען כי המדובר הוא בהיקף עבודה עצום אשר כלל בדיקה של תביעות החוב של חברה המצויה בפירוק. לטענתו, לא הייתה במשך שנתיים כל הסתייגות של הכונ"ר או של בית המשפט.
4. יוסי אגמי מתנגד לבקשה והוא הגיש מצדו בקשה להעביר אליו את הסכום של 50,000 ₪, לאחר שינוכו ממנו סכומי ההוצאות אשר הוא חויב בהם בהליך פשיטת הרגל, במסגרת בירור התביעה שהוגשה נגדו כאמור.
5. הכונס הרשמי מתנגד לבקשות המנהל המיוחד ויוסי אגמי ומבקש להעביר את הסכום לקופת פשיטת הרגל. לטענתו, אין בתקנות פשיטת הרגל אפשרות לשלם לבעל תפקיד שכר מלבד זה אשר נקבע בתקנות, על דרך קבלת שכר טרחה ממי שמגיש הצעה להסדר. לשיטתו, כאשר יגיש המנהל המיוחד בקשה לפסיקת שכר טרחה, ניתן יהיה לבקש לכלול את הסכום של 50,000 ₪ כתקבול מימוש לצורך חישוב שכר הטרחה. הכונ"ר ביקש להדגיש כי הסכום של 50,000 ₪ הוא חלק מדמי רצינות שהפקיד יוסי אגמי במסגרת הצעתו.
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור שדין הבקשה להידחות.
7. אכן, כפי שעולה מהצעת יוסי אגמי, סכום זה הנו חלק מסכום של 100,000 ₪ שהפקיד יוסי אגמי "להבטחת רצינות ההצעה". הוברר לכל כי הצעתו של אגמי הייתה רחוקה מלהיות רצינית, שהרי הוא ביקש לנכות מהסכום אשר אמור היה להיות מועבר על ידו את יתרות המשכנתא שהוא נטל, ולא אלה של החייב. הדבר לא היה מותיר דבר בידי הנושים ומכאן חוסר רצינותה של ההצעה. בנסיבות אלה, ומשמטרת ההפקדה הייתה להבטיח את רצינות ההצעה, הבטחה שלא קוימה, היה מקום להעביר את מלוא הסכום של 100,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל של החייב. הוברר כי מחצית הסכום הוחזרה ליוסי אגמי. המחצית שנותרה, מקומה בקופת פשיטת הרגל, מהסיבות דלעיל. בעניין זה חשוב גם לחזור ולהזכיר את התביעה המתבררת נגד אגמי, בסכום של 2,8 מיליון ₪ וכי במסגרת תביעה זו, נמנעו אגמי במפגיע מלהגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים, במשך זמן רב ולמרות הזדמנויות אין ספור שניתנו להם, עד אשר לא נותרה ברירה אלא לקבוע כי אגמי לא יהיו רשאים להוכיח עניין שבעובדה. קביעה זו, מן הסתם, מגבירה את סיכויי התביעה נגד אגמי (הדברים נאמרים מבלי לקבוע מסמרות לגבי התוצאה הסופית של התביעה) ובמצב דברים זה, אין זה סביר כי הכספים המופקדים יועברו לאגמי או למי מיחידיו.
8. בכל מקרה, אינני סבור שרשאי היה המנהל המיוחד לסכם דברים לקבלת שכר טרחה "באופן פרטי" ממציע ההצעה. אינני מקבל את הטענה כי פעילותו של המנהל המיוחד נעשתה מחוץ להליך פשיטת הרגל, באופן מוחרג ממנו וללא קשר אליו. המדובר היה בפעילות שנועדה בסופו של יום להביא לגיבושו של הסדר נושים, בהליך פשיטת הרגל. בעל תפקיד בהליך זה יקבל שכר רק במסגרת התקנות ולא בדרך אחרת. כך נקבע בתקנות הפירוק לעניין שכר טרחה. חריגה ממתכונת התקנות אפשרית רק במקרה של מאמץ מיוחד וככל שיגיש המנהל המיוחד, במסגרת בקשה לפסיקת שכר טרחה, בקשה להגדלת השכר כאמור, זו תידון כמקובל. לטעמי, הסדרי שכר טרחה לבעלת תפקיד על ידי גורם חיצוני, ובמיוחד מציע חיצוני בהצעה להסדר נושים, עלולה ליצור מצב של ניגוד אינטרסים, אם כי אינני אומר כי מצב מסוג זה נוצר במקרה דנא.
9. אשר על כן, בקשתו של המנהל המיוחד נדחית, כמו גם בקשתו של יוסי אגמי לקבלת הכספים לידו.
10. המחזיק יעביר הכספים לקופת פשיטת הרגל, תוך 10 ימים.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.