לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית.

1. ביום 26.8.14 נהגה המבקשת רכב פרטי מסוג קיה ברחוב ירמיהו בבני ברק לכיוון מערב. בהגיעה לכניסה לחניית בנין מס' 5 פנתה המבקשת שמאלה עם רכבה וככל הנראה פגעה בילדה שרה חכימי ז"ל בת ה-6 (להלן: "המנוחה") . המבקשת לא הבחינה בפגיעה והמשיכה בנסיעה. כאשר יצאה מן ההרכב שמעה צעקות, ראתה את המנוחה שוכבת על השביל ואמה שח המנוחה צעקה עליה כי המנוחה נפגעה. המנוחה פונתה לבית החולים במצב אנוש ולמרבה הצער נפטרה מפצעיה.

2. בעקבות האירוע פסל קצין משטרה את רישיונה של המבקשת למשך 90 יום. המבקשת הייתה פסולה עד כה כחודשיים. כעת היא עותרת להשיב לה את רישיונה בנימוק כי אינה מסוכנת באופן נהיגתה וכי עברה התעבורתי תקין. המשיבה טוענת כי גם אילו היה מקום להשיב את הרישיון מן הטעמים האמורים, עדיין יש מקום למצות את תקופת הפסילה המנהלית על מנת שזו תהווה "תקופת צינון" עבור המבקשת. תקופת צינון זו חיונית, נטען, להרגעת המבקשת לאור מעורבותה באירוע כה טראומתי.

דיון והכרעה

3. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. עיינתי בתיק החקירה ובחנתי בקפידה את הראיות, לרבות המלצת הגורמים המקצועיים בנוגע לתיק. ראיות אלה, המלצות גורמי המקצוע שטיפלו בתיק כמו גם עברה התעבורתי של המבקשת הנוהגת משנת 2007 כשלחובתה הרשעה אחת ויחידה אינם מצביעים, בלשון המעטה, על מסוכנות הצפויה מהמשך נהיגתה. הואיל והמבקשת פסולה מזה כחודשיים לנהיגה, סבורני כי בנסיבות העניין די בכך על מנת "לצננה".

4. סיכומם של דברים: לא שוכנעתי מעיון בחומר החקירה כי יהיה בהמשך נהיגתה של המבקשת כדי לסכן את עצמה או את יתר המשתמשים בדרך. כמו כן, ובשים לב לפסילה המנהלית שרוצתה, סבורני כי הוגשמה במקרה הנדון תכלית "הצינון" העומדת ביסוד הפסילה.

5. הבקשה מתקבלת. המשטרה תשיב למבקשת רישיונה לאלתר.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ה, 04 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.