16 דצמבר 2014

לפני:

כב' השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה

1. בהתאם לתצהיר המוסר המצוי בית הדין כתב התביעה ודרישה להגשת כתב הגנה התקבלו אצל הנתבעת כבר ביום 19.10.14. אף על פי כן ועל אף האמור בהחלטות מיום 20.10.14 ומיום 4.12.14 לא הוגש כתב הגנה.
2. בבואנו ליתן פסק דין בהעדר הגנה על יסוד כתב התביעה, נתקלנו במספר טעויות שנפלו בכתב התביעה.

ברכיב השעות הנוספות - התובע טען בסעיף 8א לכתב התביעה כי עבד 20 שעות נוספות בחודש בממוצע. אף על פי כן, תבע בסעיף 8ג לכתב התביעה גמול שעות נוספות של 60 שעות נוספות בחודש, באופן שסותר את גרסתו העובדתית.

ברכיבי דמי חגים וגמול חגים – ראשית, בהתאם לנספח ב' שצירף התובע עצמו לתביעתו מדובר בתשעה ימי חג ולא בעשרה. בנוסף, התובע עבד חמישה ימי עבודה בשבוע לפי שיטתו. אף על פי כן תבע לפי מספר הימים המלא (ומעבר לו, כאמור) מדי שנה. מבדיקה אקראית עולה כי חלק מימי החג חלו ביום שישי או שבת, בהם לא עבד התובע לפי גרסתו. כך למשל, חג אל פיטר שחל ביום 10.9.10 חל ביום שישי, בו לא עבד התובע לפי גרסתו.

ברכיב ההבראה – התובע ציין כי יש להפחית את הסכומים ששולמו לו עבור הבראה, אולם לא ציין מה הסכום אותו יש להפחית.

ברכיב הנסיעות - התובע תבע דמי נסיעות ל-998 ימי עבודה לפי תעריף של 25 ש"ח ליום, על אף שלא היה זה התעריף הנכון לפי צו ההרחבה בכל שנות עבודתו.

באשר לרכיב פיצויי פיטורים שלא כדין, לא פירט התובע את נסיבות סיום העסקתו, מועד ואופן הפיטורים.

כמו כן - באשר לרכיב פיצויי הפיטורים – על אף שהתובע עצמו תובע בסעיף 5 לכתב התביעה סכום של 16,723 ש"ח (28,000 ש"ח פחות הסכום ששולם לו בפועל), בסיפת כתב התביעה הוא מציין את הסכום של 28,000 ש"ח. נראה אפוא שהתובע עומד בתביעתו ברכיב זה על הסכום של 16,723 ש"ח.

התובע תבע את הרכיב החלופי של הפרשי שכר מינימום, אולם לא תבע לפיו זכויות נוספות, ולפיכך נראה כי ככל שתאומץ גרסתו בכתב התביעה באשר לגובה שכרו היומי, הוא זונח רכיב זה.

1. התובע יגיש אפוא הבהרה ותחשיב מתוקן תוך 14 יום.

לאחר מכן יובא התיק לעיוני לשם שקילת מתן פסק דין בהעדר הגנה.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ה, (16 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.