בבניי בקשה להגשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מר מיום 5.8.14.

תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד החייב בשנת 1994.

הזוכה הינה חברה המצויה בהליכי פירוק וניתנה רשות ביהמ"ש שלפירוק, כי המפרק ימשיך את ניהולו של תיק ההוצאה לפועל לגביית החוב, ראה נספח 2 לתגובת המשיבה 2.

המבקשת טוענת, כי כב' הרשם טעה בהחלטתו כאשר לא בחן את הבקשה על יסוד הכללים המורים על הגנת בית המגורים ומתן קורת גג לחייב, אשתו וילדיו.

עוד נטען, כי כב' הרשם סבר שניתנה לחייב הזדמנות להגיב ולא ניצל אותה, בעוד שהסתייגות החייב למינוי כונס הנכסים ניתנה מיד עם המצאת ההחלטה למינוי כונס שניתנה במעמד צד אחד.

המבקשת טוענת, כי כב' הרשם חרץ את גורלו של הנכס כנכס שיימכר כתפוס, ( כנראה הכוונה לפנוי), וכי לא בחן את שאלת היות החייב ואשתו דיירים מוגנים בנכס.

עוד נטען כי מדובר בקומפלקס רחב שבו מתגוררים החייב ובני משפחתו המורחבת הזכויות של החייב במושע, ולא יימצא קונה שיבקש לרכוש דירה בתוך קומפלקס שכולו מאוכלס על ידי בני המשפחה המורחבת.

לטעמי דין הבקשה להידחות.

המדובר בתיק משנת 1994 והחייב אינו נוקט בכל פעולה לשלם את החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל.

החייב רכש זכות חכירה ממנהל מקרקעי ישראל, ( הרשות), בשנת 1979, ונרשם כבעלים של מחצית מזכויות החכי.

בהתאם להלכה הפסוקה, כפי שנקבעה בעניין עא 3295/94 גיל פרמינגר , הנאמן על נכסי חוה ויוסף מור, פושטי-רגל נ' חוה מור, פושטת-רגל, פ"ד נ(5) 111, מי שזכאי לדיירות מוגנת בדירה הנמכרת בהליכי פשיטת רגל, הוא חייב שדירת מגוריו רשומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין. חייב אחר - קרי: חייב שדירתו רשומה, למשל, במנהל מקרקעי ישראל בלבד - לא יזכה למעמד מוגן בדירתו. על חייב כזה לפנות את דירתו, ואז יזכה בדיור חלוף.

בענייננו, אין חולק כי המדובר בדירה שהינה בחכירת החייב ולא בבעלותו.

כמו כן אין חולק כי הדירה רשומה רק על שם החייב ולא על שם אשתו.

משכך צדק כב' הרשם כשהפנה את המבקשת להליכים המתאימים לקביעת זכויותיה בדירה, נושא זה אינו בסמכות רשם ההוצאה לפועל.

בנוסף, הטענה, כי המדובר בדירה בתוך קומפלקס דירות, אינה נוגעת לעצם מינוי כונס הנכסים, אלא לשאלה האם כינוס הנכסים יצלח. אין לקבוע בצורה גורפת כי בכל מקרה של מכירת דירה שהינה חלק מקומפלקס דירות, בו מתגוררים בני משפחתו המורחבת של החייב לא ניתן לממש את הנכס. הדבר יוביל להפליה בין החייבים שאינה מוצדקת ואינה עניינית.

כל מקרה נבחן לגופו של עניין, ויבחן על ידי כב' הרשם, לאחר שיומצא דוח שמאי, לאחר שתבוצע המתמחרות כדין ולאחר שיונחו בפני הכונס הצעות של נושים אם בכלל, וכב' הרשם יבחן את הנושא ויאזן בין הזכויות כשבראש ובראשונה יפעל לכיסוי החוב כפי חובתו ותקפידו.

לאור האמור לא מצאתי כל פגם בהחלטת כב' הרשם, ומשכך אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תישא בהוצאות הזוכה בסכום של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.