בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1. ביום 20/7/14 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה על סכום קצוב על סך 23,787 ₪. לכתב התביעה צורף הסכם מיום 10/11/10, פירוט הרכב החוב, חשבוניות לתקופה מיום 2/8/11 עד 1/10/11 ומכתב התראה מיום 23/12/13. על פי פירוט הרכב החוב, קרן החוב לטיפול משפטי הינה סך של 21,934 ₪ נכון ליום 18/12/13. סכום זה מורכב מחשבוניות שוטפות עבור החודשים יוני עד ספטמבר 2011 ויתרת תשלומי ציוד עבור ארבעה מנויים.

2. הנתבע, מנהל חשבונות במקצועו, הגיש התנגדות באמצעות עורך דין ביום 2/9/14. הנתבע טוען כי הוא לקוח של התובעת מיום הקמתה ומחזיק בחמישה קווים. הנתבע טוען כי החתימה על מסמכי ההסכם שצורפו לתביעה היא חתימה מזויפת שאינה חתימתו. הנתבע טוען כי כאשר התקשר עם התובעת חתם על הוראת קבע אשר כובדה ללא כל הפרות עד שנת 2010 – 2011 (כך במקור – נ.ז.), כאשר התובעת התחילה לחייב אותו בסכומים מופרזים ללא כל פירוט. הנתבע טוען כי ניהל משא ומתן עם נציגי התובעת לגבי החיובים המופרזים אך המשא ומתן לא צלח והוא לא הצליח לקבל פירוט או הסבר לגבי החיובים המופרזים בחשבונית החודשית. הנתבע טוען כי בוצעו פניות חוזרות ונשנות מטעמו ומטעם בא כוחו כדי לקבל פירוט מדויק או כרטסת לקוח אך ללא הועיל. עוד נטען כי סמוך לשנת 2011 העבירה התובעת קו שהיה ברשותו שהסתיים בספרות 767 לצד ג' בהסכמתו, דבר המעיד על כך שלא היה חייב מאומה לתובע. הנתבע טוען כי לאחרונה נשלחה לבא כוחו במייל חשבונית שמסתיימת בספרות 868 לתקופה מיום 2/7/11 עד 1/8/11. הנתבע טוען כי סכום היתרה לתשלום מחשבון קודם המופיע באותה חשבונית בסך של 8,957 ₪ , שנוי במחלוקת וכל הניסיונות לקבל פירוט לגביו לא הועילו.

3. במסגרת סעיף 12 לתצהיר טוען הנתבע כי התובעת חייבת להמציא לו לשם ביסוס הגנתו את הסכם ההתקשרות הראשוני בינו לבין התובעת, את כרטסת הלקוח, את כל החשבוניות החל משנת 2009 ואת כל המסמכים הקשורים להעברת הקו שמסתיים בספרות 767.

4. בהתאם להחלטה המורה לה לעשות כן, הגישה התובעת תגובה מפורטת להתנגדות אליה צורפו מסמכים רבים. ראוי לציין כי חלק מהמסמכים צורפו באופן חלקי. כך למשל ההסכם מיום 18/5/09, ההסכם מיום 6/2/08 ודו"ח הפעולות ללקוח, שהוא למעשה כרטסת של הנתבע אצל התובעת.

5. התובעת טוענת כי ביום 10/11/10 התקשר עמה הנתבע בהסכמי התקשרות שונים ביחס לארבעה מנויים לתקופת התחייבות בת 18 חודשים ובנוסף רכש שבעה מכשירים בגינם התחייב לשלם במשך 36 חודשים. התובעת טוענת כי במשך תקופה של כ – 4 חודשים, התחמק הנתבע מתשלום החוב שיצר ללא כל סיבה כאשר בתקופה זו השתמש במכשירים שרכש מהתובעת.

6. התובעת טוענת כי כבר ביום 16/1/14 מסרה ב"כ התובעת לאשת הנתבע את פירוט הרכב החוב ואשת הנתבע הודיעה כי בנו של הנתבע ייצור קשר עם משרד בא כוח התובעת. עוד נטען כי ביום 19/1/14, יצרה התובעת קשר טלפוני עם בא כוח הנתבע, שלחה לו הסכמי התקשרות חתומים, הסבירה את דרכי החוב והציעה לנתבע לחזור להיות מנוי של התובעת, אולם הנתבע סירב להצעה.

7. התובעת טוענת כי הנתבע שילם את החיובים החודשיים בהוראת קבע בסכומים לא מבוטלים עד אשר ביום 21/6/11 הוחזר תשלום בסך של 6,877 ₪ בשל ביטול הרשאה. נטען כי ביטול ההרשאה נעשה ללא הודעה מוקדמת. נטען כי הטענה לגבי זיוף חתימות הועלתה לראשונה בהתנגדות. נטען כי החתימות של הנתבע על הסכמי ההתקשרות זהות לחתימותיו על התצהיר התומך בהתנגדות.

8. לגבי המנוי שמסתיים בספרות 767 נטען כי נחתם הסכם התקשרות לגבי מנוי זה נערך על ידי הנתבע עצמו ביום 21/6/08 , אולם מאוחר יותר נתן הנתבע ייפוי כוח לבנו ויסאם. לתגובה צורף ייפוי כוח ללא תאריך במסגרתו מאפשר הנתבע לויסאם לבצע פעולות שונות בנוגע למנוי שמסתיים בספרות 903. כמו-כן צורף טופס הרשאה וייפוי כוח עבור המנוי שמסתיים בספרות 767 מיום 14/7/03. דא עקא, ייפוי כוח זה כולל משום מה את שמו של הנתבע עצמו הן כמיופה הכוח והן כמייפה הכח .

9. על בסיס האמור בתגובה מבקשת התובעת לדחות את ההתנגדות ולחילופין להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה.

10. ביום 10/11/14 הגיש ב"כ הנתבע תשובה לתגובה. נטען כי הנתבע היה לקוח של התובעת בשנים 1995 עד 2011. נטען כי עם סיום ההתקשרות ולאחר תשלום החשבונית האחרונה בהוראת קבע, גילה הנתבע שהתובעת חייבה אותו בתשלומים שונים ולא ברורים בסך של 10,462 ₪. נטען כי בדיקה מעמיקה העלתה כי החיוב הזה לא קשור לזמן אוויר או עלות מכשירים. נטען כי סכום החיוב אינו ברור כאשר פניות חוזרות ונשנות לקבלת החזר לא הועילו. ב"כ הנתבע מדגיש כי ייפוי הכוח שצורף לגבי מנוי 767 לא קשור לויסאם. עוד נטען כי יפויי הכוח לא מסמיך את צד ג' לחתום בשם הנתבע אלא רק לבצע פעולות שונות במסגרת החבילה. הנתבע טוען כי לא נתן לאף אדם סמכות לחתום בשמו גם אם מדובר בבן משפחה מדרגה ראשונה.

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הטענות שהעלה הנתבע אינן מפורטות כנדרש במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה בסך של 10,000 ₪ מהטעמים שיפורטו להלן.

12. ראשית, כיוון שלכתב התביעה צורף פירוט של הרכב החוב, ניתן היה לצפות כי הנתבע כבר במסגרת ההתנגדות יתייחס למרכיבי החוב להם טוענת התובעת ולא יסתפק בטענה לפיה לא הוסברו לו מרכיבי החוב. כך בפרט כאשר לא נעשה כל ניסיון לסתור במסגרת התשובה לתגובה את הטיעון המפורט של התובעת בכל הנוגע להסברים שניתנו בעניין מרכיבי החוב טרם הגשת התביעה, הן לאשתו של הנתבע והן לבא כוחו. מאידך, איני סבור כי מדובר בחוסר פירוט המצדיק דחייה של ההתנגדות בהתחשב בכך שגם במסגרת התגובה לא הציגה התובעת תמונה מלאה של התשתית העובדתית הרלבנטית בצירוף העתק שלם של כל המסמכים הרלוונטיים . עוד יש לקחת בחשבון את השיהוי הלא מוסבר בין מועד התגבשות החוב נשוא התביעה בחודש אוקטובר 2011 לבין מועד משלוח מכתב ההתראה הראשון מיום 23/12/13. חלוף הזמן מקשה על מתן פירוט ויש לקחת זאת בחשבון במסגרת ההחלטה.

13. שנית, יש לזקוף לחובתו של הנתבע את העובדה כי למרות שטען לפניות חוזרות ונשנות שלו ושל בא כוחו לתובעת בעניין מרכיבי החוב, לא צורפה להתנגדות או לתשובה לתגובה פנייה כלשהי בכתב. יתרה מזאת, לא ניתן הסבר מדוע לא צורפה פנייה בכתב. בנסיבות העניין ניתן היה לצפות כי תתבצע פנייה בכתב וזאת בשים לב למקצועו של הנתבע ולכך שהיה מיוצג לדבריו כבר בשלבים מוקדמים של המחלוקת על ידי בא כוחו בהליך זה.

14. שלישית, הנתבע לא טרח לציין מהו סכום החוב שאינו שנוי במחלוקת. כמו-כן הנתבע לא נתן פירוט נדרש בשאלה מהם הסכומים אותם עליו היה לשלם במסגרת הסכם ההתקשרות לעומת הסכומים שנדרש לשלם בפועל. הנתבע לא עשה כן גם במסגרת התשובה לתגובה, לאחר שהתובעת הניחה בפניו תשתית מפורטת יותר מזו שהוצגה בתביעה, הנתמכת במסמכים בכל הנוגע למרכיבי החוב. במצב דברים שכזה, נראה לכאורה כי חלק לא מבוטל מסכום התביעה הוא חוב שאינו שנוי במחלוקת של ממש. התרשמות זו מצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה משמעותית.

15. רביעית, לא ניתנה כל התייחסות לאפשרות לפיה הסכם מיום 10/11/10 נחתם על ידי ויסאם, בנו של התובע. לא צורף תצהיר של ויסאם ולא ניתן לכך כל הסבר. כמו-כן אין טענה מפורשת של הנתבע לפיה ההסכמים מיום 10/11/10 אינם משקפים את המציאות העסקית שבין הצדדים. לא נטען כי הנתבע לא קיבל את המכשירים שמוזכרים בהסכם. לא נטען כי הנתבע פנה לתובעת סמוך לאחר חתימת ההסכם והכחיש כי ההסכם מחייב אותו. לא ניתנה כל התייחסות לטענת התובעת לפיה ההתנגדות היא הפעם הראשונה שבה הנתבע טען כי חתימתו על ההסכם מיום 10/11/10 זויפה.

16. אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 12/2/15. אי הפקדת הסכום הנ"ל במועד שנקבע תביא לדחיית ההתנגדות וחיוב הנתבע בהוצאות התובעת.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ה, 12 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.