הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. מונחת בפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת (להלן: הנתבעת), לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח בית עסק.

ביום 4.6.14 אירעה שריפה במבנה המוחזק על ידי המשיבה (להלן: התובעת) בשכירות, בה היא מנהלת את עסקה. כתוצאה מהדליקה נגרם נזק רב לתכולה ולמלאי התובעת שנמצא במקום. בשל כך, ביקשה התובעת מהנתבעת לשלם לה פיצויים מכח פוליסת הביטוח שהוצאה לעסק.

2. לטענת התובעת, בהתאם לחוו­ֹת דעת שניתנה לה, ועל פי חווֹת דעת שמאי ורואה חשבון מטעם הנתבעת, סכום הנזק שנגרם לעסק התובעת גבוה מסכום הביטוח על פי הפוליסה ולכן, סבורה התובעת כי על הנתבעת לשלם לה את מלוא סכום הביטוח.

הנתבעת דחתה את בקשת התובעת לקבלת פיצויים, בטענה כי הוסתר מידע, באופן שמאיין את הכיסוי הביטוחי.

3. התובעת הגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר ובו עתרה לפיצוי בסך 2,190,000 ₪ בגין "תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בהתאם לחוות דעת שמאי מטעם הנתבעת". בכתב התביעה קיימת התייחסות, בין השאר, לטענות הנתבעת במכתב הדחייה.

בנוסף, ביקשה התובעת רשות לפצל סעדים, כך שתוכל לתבוע בהליך נפרד את הנזקים שנגרמו וייגרמו לה, לטענתה, כפועל יוצא מסירוב הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח המגיעים לה.

4. הוגשה בקשה למחיקת כותרת התביעה. הנתבעת טענה כי התובעת הגישה תביעתה בהתאם להליך של סדר דין מקוצר בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, בשל אלה: (א) אין מדובר בסכום קצוב ו-(ב) לא הוצגה בפני בית המשפט ראשית ראיה בכתב, שכן, המשיבה לא צירפה לכתב תביעתה את חווֹת הדעת שנערכו מטעם הנתבעת ו/או כל מסמך אחר המעיד כי אכן מדובר בתביעה שסכומה קצוב. הנתבעת טענה כי שווי הנזקים לא נקבע בפוליסה והתובעת סומכת ידיה על חווֹת דעת שלא צורפו לכתב התביעה, ולפיכך, סכום התביעה לא נקצב מראש.

5. התובעת בתגובתה לבקשה למחיקת כותרת טענה כי אין הכחשה מצד הנתבעת לעצם עריכת חווֹת דעת מטעמה, ואף אין הכחשה כי על פיהן, הנזקים שנגרמו לתובעת עולים על סכום הביטוח. לטענת התובעת, הנתבעת פועלת להסתיר מבית המשפט את חווֹת הדעת המהוות ראיה לסכום קצוב, על בסיס התחייבות הנתבעת בחוזה הביטוח.

6. מטעם הנתבעת הוגשה תשובה, בה נטען כי הקביעה לגבי סדר הדין הראוי לניהול התביעה נקבע על פי נוסח כתב התביעה, ובהעדר חווֹת הדעת – שלא צורפו לכתב התביעה – לא ניתן לבסס את הטיעון כי מדובר בסכום קצוב. עוד נטען כי התובעת ביקשה בכתב תביעתה את רשות בית המשפט לפיצול סעדים, ומאחר שמדובר בסדר דין מקוצר, עצם הבקשה לפיצול סעדים מעידה על כך שלא מדובר בסכום קצוב.

טענה נוספת שמעלה הנתבעת הינה כי בבוא בית משפט לבדוק האם תביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, יש לבחון את מורכבות הסכסוך והצדדים, ואת עניינה של הנתבעת בהגשת הודעות לצדדים שלישיים כנגד גורמים נוספים המעורבים באירוע, ביניהם מתבררת תובענה נוספת בגין אותה דליקה.

7. בנוסף, הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן, ולטענתה התובעת הסתירה ממנה מידע בעניינים מהותיים, בין השאר באלה: התובעת הפעילה את עסקה ללא רישיון עסק; התובעת נמנעה מקיום דרישות כיבוי האש מטעמים כלכליים; הוגש כתב אישום כנגד העסק ומנהליו; הוצאו צווי סגירה לבית העסק; במסגרת ההליך הפלילי, חתמו העסק ומנהליו על עסקת טיעון, לפיה הורשעו וניתן לעסק צו סגירה;

לטענת הנתבעת, בהסתרת המידע הפרה התובעת את התחייבויותיה על פי הפוליסה, ועל כן אין לה כיסוי ביטוחי.

עוד נטען, כי לו היתה יודעת הנתבעת את כל הפרטים שהוסתרו, לא היתה מבטחת את בית העסק, ואף לא בסכום פרמיה גבוה יותר.

8. כמו כן, הגישה התובעת בקשה להמצאת מסמכים, בה עתרה לחייב את הנתבעת להעביר לה עותק משתי חווֹת הדעת שערכה בעניינה של התובעת, חוות דעת שמאי וחוות דעת רואה חשבון.

דיון והכרעה

הבקשה למחיקת כותרת

9. בפתח הדברים אבהיר כי לטעמי, אין מקום למחיקת הכותרת בהליך זה, ואבאר.

10. תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת מהי תביעה הראויה להידון בסדר דין מקוצר:

"תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק".

10. המחלוקת נשוא בקשה זו הינה האם סכום התביעה מהווה "סכום קצוב", ואם יש בתיעוד המצורף לכתב התביעה כדי להוות ראיה מספיקה להגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

11. צודקת הנתבעת בטענתה, כי לא צורפו לכתב התביעה חווֹת הדעת עליהן מבססת התובעת את טענתה כי מדובר בתגמולי ביטוח "שאינם שנויים במחלוקת". עם זאת, אין בכך כדי להואיל לנתבעת, שכן ראשית הראיה בכתב, אשר יש לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, "צריכה להתייחס לנטען בתביעה, דהיינו לעניין מהותי ולפחות לחלק מהתביעה עצמה. אין הראיה בכתב צריכה להתייחס לסכום הקצוב דווקא". כאמור בספרו של המלומד משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי (מה' 15, 2007) בעמ' 1003.

ר' גם פסק הדין בע"א 16/89, ורדים חברה לגידול פרחים בע"מ נ. החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729 [1991], בפסקה 6 לפסה"ד:

"הראיה שבכתב הדרושה לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה לכך. הכלל הוא, כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על-פי חוזה בטענה שהחוזה הופר, אף-על-פי שההפרה אינה מוכחת בכתב, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות ..."

על כן, די בצירוף פוליסת הביטוח כדי להוות ראשית ראיה בכתב לקיומו של הסכם בין הצדדים.

12. בענייננו, טוענת התובעת כי ניתן להוכיח את סכום הנזק בחווֹת דעת שהוכנו עבור הנתבעת ועל דעתה, וכי על בסיס אלה – שהעתקם לא הומצא לה – עולה הנזק על סכום הביטוח, ועל כן נתבע סכום הביטוח במלואו.

בהלכה שהובאה לעיל בע"א 16/89 לא נקבע כי יש צורך בצירוף אותן ראיות חיצוניות לכתב התביעה, להוכחת הסכום הקצוב, אלא נדרש כי ניתן להוכיח את הסכום הקצוב בראיות חיצוניות.

לא יכול להיות חולק כי סכום הביטוח הוא סכום קצוב, הרשום באופן ברור על גבי פוליסת הביטוח שצורפה לכתב התביעה. באם אכן חווֹת דעת שהוכנו עבור הנתבעת קובעות כי נזקי התובעת עולים על סכום הביטוח, אין כל צורך בחישוב הפיצוי המגיע על פי הפוליסה, ככל שיקבע כי התובעת זכאית לו.

13. מאחר שהנתבעת לא צירפה לתגובותיה את חווֹת הדעת האמורות, ואף לא הכחישה את הטענה לפיה סכומי הנזק על פי אותן חווֹת דעת עולה על סכום הביטוח, אני סבורה שדי בטענות הצדדים על מנת להביא למסקנה כי התביעה דנן היא לסכום קצוב, שניתן להוכחה בראיות חיצוניות, היא מבוססת על חוזה ביטוח בין הצדדים, המוכח במסמך שצורף לכתב התביעה.

אשר על כן, לא היתה כל מניעה מהגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

14. עצם העתירה בכתב התביעה לפיצול סעדים אינה משפיעה על אופי התביעה כפי שהוגשה, קרי, לסכום קצוב, ואין בה כדי להביא למסקנה כי התביעה כפי שהוגשה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

ככל שתגיש התובעת בקשה נפרדת לפיצוי סעדים, היא תידון לגופה.

הבקשה למתן רשות להתגונן

15. במקרה דנן יש לתת לנתבעת רשות להתגונן כנגד התביעה, כפי שיפורט להלן.

16. ההלכה הפסוקה סוכמה בפסיקת בית המשפט העליון בסע' 18-20 לפסק הדין בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ [09.12.2009]. למען הנוחות יובאו להלן עיקרי הדברים:

"18. ...בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." ... ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן"... נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן" ...

19. חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע נעילת שער בפני מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע כי "לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'...

20. בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה... נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן: "זכות זו, ביסודה, שקולה כזכות דיונית בעלת מימד חוקתי, בדומה, וכפועל נגזר, מזכות הפנייה לערכאות של התובע, אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי..."

על כן, גם הגנה דחוקה שסיכויה להדוף את התביעה קטנים, תזכה את הנתבעת ברשות להתגונן.

בית המשפט לא יבחן לשם כך את טיב ראיותיה של הנתבעת ולא יבדוק כיצד תצליח להוכיח את הגנתה, ולא ישקול בשלב זה את טענות ההגנה כנגד טענות התביעה, על מנת להעריך את הסיכוי כי ההגנה תתקבל בסופו של ההליך.

17. על פי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 יש לבית המשפט סמכות להיעתר לבקשה למתן רשות להתגונן על בסיס הבקשה בלבד, בלא שיתקיים דיון בבקשה:

"בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".

לאחר שעיינתי בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן מצאתי כי בידי הנתבעת הגנה אפשרית כנגד התביעה, ככל שתוכיח, בעיקר, את שני אלה: כי לא היה בפניה מידע רלבנטי לצורך התקשרות בחוזה הביטוח, וכי אילו היה בידה המידע המלא, לא היתה נותנת כיסוי ביטוחי לתובעת, אף לא בסכומי פרמיה גבוהים יותר.

לפיכך, ניתנת בזאת לנתבעת רשות להתגונן כנגד התביעה.

הבקשה לגילוי מסמכים

18. כפועל יוצא ממתן הרשות להתגונן לנתבעת, תתנהל התביעה כמקובל, ובמסגרת זו יהיו הצדדים רשאים לפעול לגילוי מוקדם, לרבות בקשת גילוי מסמכים ספציפי, מתן שאלונים וכיוב', ועל כן בשלב זה אין צורך במתן החלטה בבקשה כפי שהוגשה.

סוף דבר

19. דין הבקשה למחיקת כותרת להידחות.

20. דין הבקשה למתן רשות להתגונן להתקבל.

21. הואיל והנתבעת מבקשת להגיש הודעה לצד שלישי בתביעה זו, ניתנת לה רשות להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, ובלבד שלא יהיה בטענות שבכתב ההגנה חריגה מטענותיה שפורטו בתצהיר התומך בבקשה למתן הרשות להתגונן.

22. המזכירות / המנ"ת תקבע תיק זה לישיבה מקדמית בהתאם למותב המטפל בתיק ובהתאם ליומנו.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ה, 07 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.