לפניי התנגדות לביצוע שטרות.

בדיון שהתקיים ביום 10.2.15 הסביר ב"כ המבקש כי בעת שערך המבקש את ההתנגדות והתצהיר לא היה מיוצג ונעזר לצורך עריכתם בסטודנטים, ואף ביקש להגיש בקשה מתוקנת.

ב"כ המשיב התנגד בכל תוקף לתיקון הבקשה, עתר לדחיית הבקשה ולא מצא צורך לחקור את המבקש על תצהירו.

בהחלטתי בתום הדיון, נעתרתי לבקשת המבקש לתקן בקשתו, לפנים משורת הדין, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 4,000 ₪ למשיב, והורתי על דחיית ההתנגדות בכל הנוגע לסך של 22,000 ₪, חוב בו הכיר המבקש עפ"י תצהירו.

על אף שנעתרתי לבקשה לתיקון הבקשה כאמור, לא הוגשה התנגדות מתוקנת ע"י המבקש ואף לא הועבר סכום ההוצאות שנקבע כתנאי לתיקון, תחת זאת הוגשה מטעמו הודעה המפרטת טענות ונימוקים לקבלת ההתנגדות בצירוף מסמכים.

בהחלטתי מיום 25.2.15 קבעתי כי לא אדרש למסמכים ואף לא לטיעונים ואלה אינם מתקבלים לתיק וכי החלטתי תינתן על סמך ההתנגדות המצויה בתיק.

עיון נימוקי ההתנגדות ובתצהיר המבקש בנוגע לשטרות בגינם לא נדחתה ההתנגדות מלמד כי טענתו העיקרית של המבקש הינה טענת "פרעתי".

1. באשר להמחאה ע"ס 21,000 ₪ (ככל הנראה מס' 13291) טוען המבקש כי שילם סכום זה באמצעות 5 המחאות משוכות מחשבונו בבנק דיסקונט. במהלך הדיון התייחס ב"כ המשיב לטענה והפנה לכך שגם ההמחאות אשר נמשכו מחשבון המבקש בבנק דיסקונט הוגשו לביצוע ונידונות במסגרת תובענה זו שכן לא כובדו.

לדבריו, לא ניתן לדעת אם אלה ההמחאות אליהן מתייחס המבקש בתצהירו שכן ההמחאות שלטענת המבקש נמסרו חלף ההמחאה הנדונה לא פורטו לא צוינו מספריהם בהתנגדות.

אציין כי בגין המחאות המשוכות מחשבון המבקש בבנק דיסקונט, שסכומן הכולל הינו 22,000 ₪, ניתן פסק הדין הדוחה את ההתנגדות בעת הדיון ביום 10.2.15 כאמור.

2. באשר להמחאה ע"ס 50,000 ₪ (ככל הנראה מס' 162) טוען המבקש כי ההמחאה איננה שייכת למשיב כלל וכי המדובר בצ'ק ביטחון כאשר לטענתו נמסר לנותן שירותי מטבע. לטענתו, המשיב אמור היה להשיב לו 50,000 ₪ אך טען בפניו שפרצו לביתו וההמחאה אבדה.

לטענתו הגיש למשטרת ישראל תלונה בגין גניבת המחאות ובין היתר המחאה זו. בהקשר זה ציין ב"כ המשיב כי האסמכתא אשר צורפה ע"י המבקש לתשלום לכאורה של אותה המחאה מתייחסת להמחאה אחרת נוכח מספר ההמחאה המופיע ע"ג האסמכתא. עוד טען שעל אף שהוגשה לכאורה תלונה למשטרה ע"י המבקש, הרי שחלק מההמחאות בגינן הוגשה התלונה מצויות בידיו.

3. גם באשר להמחאה ע"ס 25,000 ₪ (ככל הנראה מס' 113) שב וטוען המבקש טענת פרעתי, כאשר לגרסתו שילם המחאה זו ב- 4 המחאות משוכות מבנק לאומי שקיבל מגיסו של המשיב אותן פרט המשיב אצל נותן שירותי מטבע, לטענתו גם המחאה זו אבדה ולפתע מבקש המשיב כי ישלמה. יש לציין שלהתנגדות צורף צילום של 5 המחאות ולא 4 כפי שפורט בתצהיר, שסכומן הכולל 22,500. לטענת המשיב בהקשר זה לא הציג המבקש כל ראיה לכך שהמחאות אשר העתקן צורף להתנגדות נפרעו ובכל מקרה סכומן הכולל מגיע כאמור לסך של 22,500 ₪

טרם דיון והכרעה אדגיש כי לא מצאתי מקום להתייחס או לשקול הטענות אשר עלו ע"י ב"כ המבקש בעל – פה בדיון שהינן בגדר הרחבת חזית, כאשר המבקש בחר שלא להגיש בקשה מתוקנת.

החלטתי לפיה כל הנאמר בדיון יהווה חלק ממכלול הנתונים לפיהם יקבע האם לקבל ההתנגדות אם לאו, התייחסה למקרה בו תוגש בקשה מתוקנת מטעם המשיב.

כידוע, ללא תצהיר מאת המבקש, אין לעובדות שפורטו ע"י בא כוחו כל ערך ולא אוכל לשקלן משלא הוגשה התנגדות מתוקנת ותצהיר בהתאם.

בנוסף, ב"כ המבקש התנגד לכל טענה שהועלתה בדיון ולא נזכרה בתצהיר.

יחד עם זאת, אתייחס לטענות ב"כ המבקש ככל שהינן תואמות את גרסת המבקש כמפורט בבקשתו ובתצהירו.

דיון והכרעה

הגישה הנוהגת כיום לעניין מתן הרשות להתגונן הינה ליברלית (ראה: ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009). נקודת המוצא הינה כי האמור בגרסת המבקש נכון הוא ובית המשפט לא יידרש בשלב זה לשאלת מהימנות ולא לשאלה כיצד יוכיח המבקש טענותיו. השאלה המרכזית היא האם טענות המבקש, בהנחה שתוכחנה, יש בהן כדי להקים הגנה אפשרית מפני התביעה.

שאלה נוספת שיש לבחון היא סוגיית הפירוט. כידוע, לא די בהעלאת טענת הגנה, אלא יש להתכבד ולפרטה, ואפשר שלא תינתן רשות להתגונן גם מהטעם הזה. (ראה : בש"א 216/89 אברהמי נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2) 172 (1989).

לאחר שבחנתי את הבקשה, התצהיר, טענות המבקש בדיון הנוגעות למפורט בהתנגדות ובתצהיר ואת עמדת המשיב מצאתי כי במקרה הנדון יש מקום ליתן רשות להתגונן, בכפוף להפקדה כפי שיפורט להן, למעט באשר לסכום בסך 2,500 ₪, בקשר עם המחאה מס' 113, לגביו ההתנגדות נידחת.

לגרסת המבקש עצמו בתצהירו, שילם המחאה זו בהמחאות אשר צורפו לתצהירו, מעיון בהמחאות עולה, כאמור לעיל, שהסכום אשר שולם גם עפ"י גרסת המבקש הינו בסך של 22,500 ₪ בלבד.

באשר ליתרת הסכומים, עיון בהתנגדות ובתצהיר מלמד כי היה ותוכח גרסת המבקש וטענותיו, יש בהן כדי להקים הגנה אפשרית למבקש (אינני נדרשת בשלב זה לשאלת הנטלים או החזקות שבדין).

בחינת הבקשה והתצהיר המבקש מעלה כי תוכנן דל וכי נוסחו בכלליות ובחוסר בהירות.

אינני מוצאת לדחות ההתנגדות ולמנוע מהמבקש הזדמנות להשמיע טענותיו, ובלבד שהרשות להתגונן תותנה בהפקדה בסך 6,000 ₪.

הסכום יופקד עד יום 5.4.15, תוך מסירת הודעה במקביל לבית המשפט ולצד שכנגד, שאם לא כן תידחה ההתנגדות.

אשר על כן אני דוחה את ההתנגדות באשר לסך 2,500 ₪ בקשר עם המחאה מס' 113, מהנימוקים המפורטים לעיל.

למעט הדחייה כאמור, ניתנת בזאת רשות להתגונן, בכפוף להפקדה בסך 6,000 שתבוצע עד ליום 5.4.15.

תז"פ 6.4.15.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ה, 06 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.