צו לכינוס ניתן לחייב ביום 16.09.14, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 600 ₪ לחודש.

ביום 13.01.15 במסגרת תגובה לבקשת החייב להפחתת צו התשלומים, ציין המנהל המיוחד כי החייב נכנס לתוכנית גמילה לתקופה שבין שנה לשנה וחצי ואי לכך לא ניתן לנהל הליך פשיטת רגל כנדרש, וכאשר החייב יסיים את תוכנית הגמילה יוכל לשוב חזרה להליך.

ביום 18.01.15 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 20 יום, תוך שצויין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים.

החייב לא הגיב כפי שנדרש בהחלטה מיום 18.01.15. החייב מצוי בהליך גמילה במסגרת סגורה לתקופה של כשנה וחצי, במסגרת זו לא יוכל החייב לעמוד בדרישות הליך הפש"ר. בהחלטה מיום 18.1.15 נקבע כי בהעדר תגובה, בקשת הפש"ר תמחק כהמלצת המנהל המיוחד. החייב לא התייחס להחלטה האמורה. לפיכך, הנני מורה על מחיקת ההליך, בתום שחרורו של החייב ממסגרת השיקום רשאי הוא להגיש בקשה חדשה ,אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 16.09.14 ושניתנו להגנתו של החייב – בטלים.
2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.
7. המנהל המיוחד משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייב.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ה, 08 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.