1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעת להתיר לה לתקן את כתב תביעתה באופן שתצורף לו חוות דעת בתחום האורולוגי.
2. התובעת הגישה תביעה בגין נזקי גוף שאירעו לה לטענתה כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ואשר בא לידי ביטוי בעיקרו בקרע שנגרם לה בשלפוחית השתן ביום 6/1/08 במהלך ניתוח קיסרי דחוף שנערך לה. לצורך תמיכה בטענתה, צירפה התובעת לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום הכירורגי (פרופ' א' קוט), בה צוין, בין היתר, כי "אין חוות דעת זו דנה בבעיה האורולוגית".
3. במהלך דיון הקד"מ מיום 11/10/15, טענה ב"כ התובעת כי על רקע קושי כספי מצד התובעת לא הוגשה חוות דעת בתחום האורולוגי. במהלך אותו דיון ניתנה הצעת בית משפט, לשם ניסיון לסיום ההליך בפשרה.
4. לאחר שהנתבעת דחתה את ההצעה, הגישה התובעת ביום 3/12/15 הודעה לפיה היא מבקשת שהות בת 60 יום להגיש חוות דעת בתחום האורולוגי. בהודעתה של הנתבעת מאותו מועד, היא התנגדה להארכת המועד שהתבקשה על ידי התובעת, תוך שצוין בין היתר, כי הוספת חוות דעת חדשה צריכה להיעשות על דרך של בקשה לתיקון כתב התביעה, תוך פירוט הטעמים לאיחור בהגשת חוות הדעת ובלוויית תצהיר תומך.
5. במסגרת תגובת התובעת מיום 27/12/15, צוין, בין היתר, כי בחירת התובעת שלא להגיש חוות דעת בתחום האורולוגי נבעה על רקע רצונה שלא להכביר בהוצאות, ומתוך מחשבה כי ההליך עשוי להסתיים בשלב מוקדם. ואולם נטען, כי משעה שהצעת הפשרה של בית המשפט נדחתה על ידי הנתבעות, התובעת עומדת על קבלת פיצוי בגין מלוא נזקיה. כן, שבה וחזרה התובעת על טענתה (כפי שאף הובאה בישיבת הקד"מ שהתקיימה) כי הבעיה האורולוגית ממנה סובלת התובעת מטופלת על ידי רופאי הנתבעת 1, כך שהידיעה אודותיה היו ידועות ו/או צריכות היו להיות ידועות לנתבעת 1 לאורך כל הדרך.
6. בהחלטתי מיום 13/1/16 התרתי לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בכל הקשור לצירוף חוות דעת אורולוגית.
7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה (שהוגשו בהמשך להחלטתי האמורה מיום 13/1/16), מצאתי כי יש להיעתר לתיקון המבוקש.
8. לבית המשפט שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, הכל על מנת שהשאלות השנויות במחלוקת אכן יובאו להכרעה. הפסיקה עמדה על כך שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב. יחד עם זאת, נקבע כי זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל, כשחריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג מבקש התיקון בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש (ר' רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427, 431).
9. גם אם ניתן היה לצפות כי לאור טענות התובעת לחסרון כיס, היא תעתור כבר בשלב שבו הוגשה התביעה להארכת מועד להגשת חוות דעת אורולוגית, במועד מאוחר יותר – הנני בדעה כי לאור השלב הדיוני בו אנו מצויים ובטרם החל הדיון לגופו – יש מקום לנקוט מידת ליברליות רחבה כלפי הבקשה. הדברים נכונים במיוחד, שעה שבבקשת התיקון הבאה לידי ביטוי כאמור בהוספת חוות דעת, אין כדי לשנות את הטענות העובדתיות שהובאו בכתב התביעה. בהקשר זה יוער כי הגם שבחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת בתחום הכירורגי, צוין כאמור כי היא אינה "דנה בבעיה האורולוגית", תלונות בעניין זה מפי התובעת הובאו במסגרת אותה חוות דעת. משעה שאי היענות לבקשה, תביא בפועל לאיון אפשרותה של התובעת להוכיח את נזקיה הנטענים בתחום זה, כשמאידך לא יגרם עיוות דין לנתבעות– יש מקום להתיר התיקון המבוקש.
10. מובן כי לנתבעות שמורה כל זכות העומדת להן כתוצאה מהתיקון, ובכלל זה טענת ההתיישנות.
11. לאור כל האמור, הנני מורה כדלקמן:
12. התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 15/4/16.
13. הנתבעות יהיו רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן, וכן יהיו רשאיות להגיש חוות דעת נגדית עד ליום 15/7/16.
14. יודגש כי לאחר קבלת חוות הדעת, ישקול בית המשפט אם יש מקום למנות מומחה או מומחים מטעמו.
15. ת.פ. ליום 15.7.16

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ו, 25 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.