לפניי תביעה כספית ע"ס 9,898 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 6,057 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 20.5.14.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

הוצגו גרסות מנוגדות וגם עדויות מנוגדות לגבי אופן התרחשות התאונה (התובעת טוענת כי בעוד רכבה נוסע ישר קדימה במעלה הכביש יוצא לפתע רכב הנתבעים מחנייה בימין הדרך ואגב כך מתנגשים הרכבים זה בזה, ואילו לפי גרסת הנתבעים התאונה מתרחשת כאשר רכב הנתבעות נותר בעמידה מוחלטת בחנייה בצד הדרך ורכב התובעת מתנגש למעשה ברכב חונה). ממכלול הראיות שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעות.

טוב עשו הצדדים שהסכימו להכרעה בלתי מנומקת.

בתביעה העיקרית

התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 9,898 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 29.9.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 379 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 450 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.
• סך של 1,750 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

בתביעה שכנגד

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

פסה"ד יישלח ע"י המזכירות לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016, בהעדר הצדדים.