בפני התנגדות לביצוע שטר.

בתצהירו טוען המבקש כי עסקינן במחאה גנובה שעל גבייה חתימה מזויפת. כמו גם, טוען המבקש כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט השלום בפתח-תקווה הואיל ומירב הזיקות מפנות למחוז מרכז. מנגד, טוען המשיב בבקשה לביצוע כי לבית המשפט בירושלים הסמכות המקומית מאחר שזהו המקום שנועד ליצירת ההתחייבות.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה זו, מטעמים של הוכחה בלבד.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכות תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), והואיל וטענות המבקש, עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין מהיר. הצדדים יפעלו להסבת כתבי הטענות, בהתאם לפרק ט,ז1 לתקנות. התובע יגיש השלמת מסמכים ויפרע את הפרשי האגרה בתוך 30 יום. הנתבע יגיש השלמת מסמכים מטעמו בתוך 45 יום, מיום המצאת מסמכי התובע לידיו.

באשר לטענת הסמכות המקומית, יוטעם כי תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, פורשת בפני התובע מספר אפשרויות לסמכות מקומית בבואו לבחור את בית המשפט שאליו תוגש תביעתו. במקרה דנן, התובע פעל בהתאם לתקנה 3 ואין זה משנה אם מירב הזיקות מפנות למחוז אחר. לנוכח האמור, אני דוחה את הבקשה להעברת דיון והתובענה תמשיך לידון בבית המשפט השלום בירושלים.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ה, 30 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.