<#1#>

פרוטוקול

ב"כ העורר

אני מסכים לקיים את הדיון בהעדרו של העורר.

ב"כ המשיבה

מגישה לבית המשפט את תיק החקירה.

ב"כ העורר

מדובר באירוע שלטענת המשטרה בוצע לפני כמעט חודש ימים (17 יום), במהלכו החשוד היה מאושפז עקב זיהום ברגלו, במהלך האשפוז הוא שוחח עם אביו בטלפון ואיים עליו.

בית המשפט קמא עצר את החשוד תחת צו הרחקה לצורך השלמת פעולות חקירה. אין פעולת חקירה שהייתה נחוצה בתיק שהמשטרה לא יכלה לבצע כשהחשוד במעצר. אני שומע מחבריי שהאיומים אף מוקלטים, אז איזה פעולות חקירה יש ויש פוטנציאל לשיבוש?

הוא נעצר אתמול ב – 10:00 המשטרה אם רצו לבדוק את מצבו הפסיכיאטרי, היו צריכים לקחת אותו לבית החולים. אם בית המשפט חושב שהוא במצב פסיכוטי והמשטרה חושבת כך, ויש צו אשפוז קודם שלא בוצע, היו אתמול במהלך מעצרו לקחת אותו לבית החולים לבדיקה של אותו רופא ואם הרופא היה סבור שיש צורך בצו אשפוז אזרחי היו משאירים אותו במסגרת אותו צו.

אם המשטרה רוצה שתיקח שלוש שעות ויביאו אותו לבית החולים.

ב"כ המשיבה

אנו לא יכולים להליך של אשפוז. אם יש חשש שמישהו לא כשיר, הבדיקה שנעשית בבית חולים פסיכיאטרי זה לבדוק אם הוא כשיר למעצר. זה לא לצורך טיפול.

ב"כ העורר

אני רוצה שחבריי יבינו את ההבדל בין בדיקה לצורך מעצר לאשפוז. מה שהיו צריכים זה את החשוד בבית החולים. הפסיכיאטר המחוזי יכול להוציא צו אם האדם מסוכן לסביבה.

לשאלת בית המשפט, אינני יכול להמציא כתובת למעצר בית של העורר. אין לו כתובת קבועה.

הוא נבדק אתמול בבית חולים פסיכיאטרי. אין תוצאות בדיקה.

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מהיום, 19.9.14 (מ"י 47849-09-14 כב' השופטת סמדר קולנדר – אברמוביץ'), במסגרתה הורה בית המשפט על המשך מעצרו של העורר לצורך השלמת חקירה עד ליום 21.9.14.

ב"כ העורר מבקש להורות על שחרורו של העורר.

לטענתו, מדובר בחשד לעבירות שבוצעו ב -2.9.14 ומאז ועד היום יכולה הייתה היחידה החוקרת לבצע את פעולות החקירה.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערר וסומכת התנגדותה על החלטתו של בית משפט קמא. בנוסף ציינה כי מאז ביצוע העבירות שבוצעו במהלך אשפוזו בבית חולים (לניתוח ברגל). עוד ציינה ב"כ המשיבה כי העורר סובל מבעיה נפשית והוצא נגדו צו אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, אולם הוא נמלט מבית החולים ולא אותר עד למעצרו ביום 18.9.14.

בנסיבות אלה, טוענת ב"כ המשיבה כי העורר הוא חסר כתובת מגורים ולא ניתן יהיה לזמנו לחקירה.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ומאחר ולא היה בידי ב"כ העורר להציג כתובת מגורים לצורך שחרור לחלופת מעצר, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

אילו הייתה מוצגת בפני חלופת מעצר, ואני אומרת את הדברים מבלי לקבוע מסמרות, הייתי שוקלת בקשה זו.

לא למותר לציין כי לגופו של עניין מדובר בחשד לעבירות חמורות, קל וחומר כאשר מדובר בעורר פסיכוטי שקשה לצפות את מעשיו.

סוף דבר, הערר נדחה.

<#4#

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ד, 19/09/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי טלי שמואל