<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד נהלה גני

הנאשם – נוכח

הסנגור – עו"ד דוד פאל – ס. ציבורי

פרוטוקול

הסנגור:
אני חוזר על הבקשה. אם ביהמ"ש ישאל מדוע אנו מגישים בקשה זו רק עכשיו, אני מייצג את הנאשם במסגרת הסנגוריה הציבורית, היות והרכב הרשום ע"ש אחיו של הנאשם היה צריך אישור מיוחד כדי להגיש בקשה זו. לגופו של עניין מדובר בתיק שהנאשם נעצר ביום 22.9.14 ובאותו יום הובא לביהמ"ש זה הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, באותו יום על מנת לחסוך מזמנו של ביהמ"ש הנאשם הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הצדדים הגיעו להסכמה כי הוא ישוחרר למעצר לילי בלבד על מנת שיוכל להתפרנס בשעות היום. הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה אין לו עבר פלילי, זו פעם ראשונה שהוא עובר עבירה כזו. הרשעות קודמות מ- 2002 ומ- 1998 הן ישנות וזו פעם ראשונה שהוא הורשע בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל. האוטו בו הוא נהג נתפס, הוא הודה באופן מיידי שהוא התכוון להעסיק אותם הוא לא הסיע אותם בכוונה להסעה מסחרית אלא כדי להעסיק אותם. המאשימה תפסה את האוטו וטענה בכתב האישום שהיא מתכוונת בעתיד לחלט את האוטו. היות שמדובר ברכב שמשמש להסיע 4 או 5 נוסעים ולהעמיס ציוד לעבודות שיפוץ. הנאשם עובד בשיפוצים די הרבה זמן. שווי האוטו כ- 15,000 עד 17,000 ₪ על מנת שהוא יוכל להתפרנס ולהביא אוכל הביתה ועובדה שהמאשימה גם הסכימה שזה מעצר לילי בלבד. אנו מבקשים בשלב זה לשחרר את האוטו עד שההליך יסתיים. הדיון קבוע ליום 3.3.15 ויש כחצי שנה בפנינו עד שתוכרע נקודה זו, המאשימה עדיין לא ביקשה באופן פורמלי לחלט. אנו מבקשים לשחרר את האוטו בכל תנאי שביהמ"ש ימצא לנכון. יש כאן אכיפה בררנית אני מבקש שהמאשימה תתן לנו את התיקים בהסעת שב"ח והעסקת שב"ח שהיא ביקשה וקיבלה חילוט של רכב. אני לא ראיתי בקשה כזו שמבקשים לחלט את הרכב זו תופעה ככל הנראה חדשה וכל עוד שהמאשימה לא מראה שהיא עושה את זה ב- 100 תיקים אחרונים אני לא רואה מקום לעשות זאת. אבקש להעתר לבקשה. יש פסיקה ברורה לגבי העניין בש"פ 6686/99 עובדיה נגד מ"י שם נאמר כי זכות הקניין של המבקש נפגעה שמטרת התפיסה הינה מניעת ביצוע עבירות עתידיות באמצעות התפוס. הנאשם לא מתכוון לעבור עבירה כזו בעתיד, אבל אם עלה לו בראש לעשות זאת הוא יכול לעשות עם כל רכב אחר. בש"פ 7715/97 רוח הדברים אומר שהפגיעה כה קשה שצריך לחכות עד סוף הדרך כדי להכריע בנקודה זו. יש סמכות לביהמ"ש להטיל על הנאשם בנוסף לכל עונש את חילוט העונש. האם בתיק הזה פעם ראשונה בחיים אנחנו נגיע לעונש כבד? לדעתי לא. הפסיקה בשנים האחרונות נעה בין כמה שעות של"צ עד לעבודות שירות בהיקף מצומצם, על כן יחסית לפגיעה שתהווה חילוט הרכב אנחנו חושבים שיש מקום לשחררו היום.

ב"כ המאשימה:

לגבי אכיפה בררנית כמעט בכל תיק של הסעת שב"ח המאשימה מבקשת לחלט את הרכב. עצם העובדה שהחזקת אותו רכב פוגעת בפרנסתו של הנאשם זה היה כבר ידוע מראש ביום שב"כ הנאשם הסכים לשחרור בתנאי מעצר בית לילי וזה היה ביחד עם המאשימה, אין שום נסיבה חדשה במקרה הזה לגבי הרכב. אם היה שם היום את הנטל על המאשימה שהסכימה הוא היה צריך לדעת שעצם תפיסת הרכב תפגע בפרנסתו. הוא לא קשר את הרכב לעצם יציאת הנאשם לעבודה. הרכב כאן לא קשור לפרנסת הנאשם. אנחנו נבקש לחלט את הרכב בסופו של יום. עניין תפיסת הרכב זה אכן מן הרתעה ולא רק לתפוס את הרכב. אני מגישה פסיקה לביהמ"ש על המשמעות של סעיף של חילוט רכב והסעת שבחי"ם בתי המשפט בסופו של יום מחלטים בגזרי הדין ובאם ביהמ"ש לא יחלט הוא יתן נימוקים מיוחדים למה. חברי תיאר שסכום של הרכב לא מי יודע מה גבוה. לפי עדות הנאשם במשטרה הוא ואחיו עוזרים אחד לשני.

<#3#>

החלטה

הנאשם, המבקש כאן, הורשע על יסוד הודאה בעבירות של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין בארץ ברכב נשוא הבקשה והעסקתו שלא כדין.

עניינו של הנאשם קבוע לטיעונים לעונש ליום 3.3.15 ולקבלת תסקיר.

הנאשם מבקש להשיב לידיו את הרכב נשוא הבקשה, כאשר הבעלים הרשום הוא אחיו והנאשם טוען כי הרכב משמש אותו בעבודתו בשיפוצים.

המאשימה מתנגדת לבקשה בטענה כי בכוונתה לעתור לחילוט הרכב במעמד גזר הדין וטוענת כי קיים סיכון להישנות מעשה השימוש ברכב לביצוע עבירה.

המטרה שבבסיס הסמכות לתפוס את הרכב היא כפולה, כאשר זו כוללת מטרה הרתעתית, היינו, להרתיע את הרבים מפני ביצוע עבירות מסוג זה ע"י תפיסת חפצים השייכים לעושה העבירה, ומטרה נוספת שהיא מניעתית, על מנת למנוע מהנאשם לשוב ולעשות שימוש שלא כדין באותו רכב.

העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות מאוד בשל הסיכון שהביאו על הציבור. הסעת שוהה שלא כדין בארץ וכן העסקתו, טומנת בחובה סיכון כי מי מהמסתננים לשטחי המדינה מבקש לפגוע בביטחון המדינה ושלום הציבור, והעסקה, הלנה או הסעה של אותו תושב זר, מגבירה את הסיכון כאמור ע"י הסיוע שמהווה למעשה השהיה שלא כדין.

מנגד אין להתעלם מהעובדה כי הנאשם הורשע בעבירה יחידה של הסעה והעסקה של תושב זר אחד וכתב האישום לא ייחס לו מסכת של מעשה עבירה מאותו סוג, כך שהמדובר בכישלון יחיד של הנאשם. כמו כן, לנאשם אין הרשעות קודמות בעבירות דומות ועברו הפלילי אינו מכביד וכולל שתי הרשעות כאשר האחרונה היא מלפני 12 שנים. נסיבות אלו, מובילות למסקנה כי הסיכון להישנות מעשה עבירה ע"י הנאשם הוא נמוך.

עיינתי בהחלטה שהגישה המאשימה לתמיכה בטיעוניה בתיק מספר 5852-07-09 ומצאתי כי הנסיבות שם שונות לחלוטין מנסיבותיו של הנאשם שבפניי, שכן, המדובר בהחלטה בבקשה לחילוט רכב בעוד שהבקשה בפניי עניינה החזרת הרכב לנאשם תוך שמירת הזכות לבקש חילוט הרכב בהמשך והשיקולים בשני ההליכים לא חופפים. כמו כן, בעניין הנ"ל דובר ברכב מסוג אוטובוס שנתפסו בו 22 אנשים ששהו בארץ באופן לא חוקי ואשר לפי הנסיבות שם שימש להסעות חוזרות למטרת הפקת רווחים ולשם כך גם כוסו החלונות על מנת להסתיר את הנוסעים. נסיבות אלו לא מתקיימות בעניין שבפניי.

באיזון הראוי, אני מורה להשיב לנאשם את הרכב נשוא הבקשה שבפרטיו : רכב מסוג איסוזו נושא לוחית רישוי מספר 6692336 וזאת בכפוף לתנאים הבאים:

1. נאסר על הנאשם או על הבעלים הרשום להעביר את הבעלות או כל זכות אחרת ברכב לאחר. המאשימה תמציא החלטה זו למשרד הרישוי לצורך רישום איסור זה בספריו.

2. הנאשם יחתום על ערבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ ויפקיד ערובה כספית במזומן ע"ס 5,000 ₪ להבטחת התנאי הנ"ל.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"ה, 21/10/2014 במעמד הנוכחים.

הסנגור:

אני מבקש להתחשב בסכום ההפקדה לאור מצבו של הנאשם, הוא כבר כחודש לא עובד.

מר אחמד זבידאת ת.ז. 201175395:

אני הבעלים הרשום של הרכב.

לשאלת בית המשפט אני מסכים שלא למכור את הרכב עד לתום ההליכים כאן.

<#5#>

החלטה

אני מורה על שינוי ההחלטה באופן שנוסף על הערבות העצמית עליה יחתום הנאשם כפי שציינתי, הוא יפקיד ערובה כספית במזומן ע"ס של 3,000 ₪, כמו כן יחתום הבעלים הרשום, מר אחמד זבידאת על ערבות בסך 10,000 ₪ להבטחת אי העברת זכות בעלות או אחרת ברכב עד תום ההליכים.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"ה, 21/10/2014 במעמד הנוכחים.