17 מרץ 2019

1. פסק דין זה דן בשאלת זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה - והאם כדין נשללה זכאותה זו, והאם מסרה התובעת מידע כוזב לנתבע אודות בן זוגה.
2. הרקע לתביעה:
3. התובעת התגרשה ביום 13.12.2011 ממר חפז מחמד סעיד מטיר (להלן: "בעלה הראשון") אב שבעת ילדיה.
4. ביום 15.12.2011 נישאה התובעת בשנית למר עותמאן עליאן (להלן: "מר עותמאן" או "עיסא") וביום 03.12.2012 השניים התגרשו בבית הדין השרעי. בזמן נישואיהם היה מר עותמאן נשוי לאישה נוספת.
5. ביום 25.08.2013 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה וביום 03.03.2014 נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה החל מחודש אוגוסט 2013 עקב מסירת מידע מטעה.
6. ביום 12.04.2014 נישאה התובעת בשנית לעיסא.
7. התובעת הגישה תביעה זו כנגד החלטת המוסד בעניין שלילת זכאותה להבטחת הכנסה. בדיונים להוכחות לא הופיע נציג ציבור נוסף והדיון התקיים בהרכב חסר.
8. המחלוקת בתיק כפי שגובשה בדיון המוקדם:

עבור איזו תקופה הייתה התובעת זכאית לגמלת הבטחת הכנסה כאם חד הורית והאם מסרה התובעת מידע כוזב בעניין בן הזוג, לנתבע.

1. עיקר טענות התובעת:
2. לטענת התובעת תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה לאם חד - הורית הוגשה רק לאחר גירושיה מעותמאן , עת התגוררה לבדה עם ילדיה בדירה ששכרה בעיסאוויה. באותה העת הייתה התובעת בהריון והחליטה לשמור על זהות האב בסוד מכיוון שחששה מהשלכות ההיריון בחברה המוסלמית בה היא מתגוררת , אך יידעה על כך את הנתבע.
3. התובעת לא חיה עם עותמאן, לא הייתה ידועה בציבור שלו ולא הייתה נשואה לו בתקופה בה הגישה את תביעתה להבטחת הכנסה. אין בעובדת היותה בהריון כדי לשלול את זכאותה לגמלה להבטחת הכנסה.
4. החלטת המוסד התבססה על ממצאים שגויים לרבות על הודעת האב לפיה התובעת נשואה, וזאת בניגוד לתעודת הגירושין שהוצגה למוסד. החלטה זו של המוסד פסולה והיא פוגעת בזכותה של התובעת לביטחון סוציאלי ולפיכך יש לבטלה.
5. עיקר טענות הנתבע:
6. התובעת ועותמאן הוכרו כידועים בציבור החל מיום 15.12.2011 ומכתב בנדון התקבל על ידי התובעת בחתימתה.
7. עדות התובעת בפני בית הדין לא הייתה אמינה וכך גם עדויות בעלה, אחות בעל הנכס בעיסאוויה ואביה.
8. לטענת הנתבע, הוכיח הנתבע במהלך ההליך כי בתקופה הרלוונטית לתביעה התובעת ניהלה משק בית משותף ואורח חיים של ידועה בציבור עם גרושה. יתרה מכך, התובעת מסרה ביודעין מידע מטעה במטרה לקבל גמלה במרמה ולפיכך בצדק נדחתה תביעתה.
9. התובעת העידה עדויות שקר לרבות לעניין הכינוי של בעלה, הנוכחות שלו בעת החקירה של המוסד בביתה, לעניין המועד בו הודיעה לאביה על הגירושין מעותמאן ולעניין זהות אבי העובר. כל אלו נעשו ביודעין על מנת לקבל גמלת הבטחת הכנסה כאם חד הורית.
10. דיון והכרעה:
11. נציין כבר עתה כי לאחר ששמענו את כלל העדויות ועיינו במלוא המסמכים שוכנענו כי התובעת נמנעה מלמסור מידע נכון ואמיתי – הן במהלך בירור תביעתה על ידי המוסד והן במהלך ניהול הליך זה. עיון בכלל העדויות בתיק מציג תמונה רוויה בסתירות רבות.
12. הלכה פסוקה היא כי גמלת הבטחת הכנסה נועדה להבטיח את הכנסתו המינימאלית של אדם על מנת שיוכל להתקיים, בכבוד, בחיי היום יום וכ"רשת ביטחון" אחרונה בהחלט, שכן מדובר בכספי הקופה הציבורית.
13. בית הדין הארצי פסק לא אחת כי "חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ'רצפה' הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימאלית של הכנסה לצורך קיום בסיסי." ר' גם עב"ל (ארצי) 1010/04 המוסד לביטוח לאומי – זהבה עמר, מיום 15.03.2005 (לא פורסם) (להלן: "פס"ד עמר"). דברים אלו מחזקים את הצורך של הנתבע, לבדוק היטב את מצבו האמיתי של המבוטח, על מנת שכספי הציבור המיועדים למטרה זו, יגיעו רק למי שנזקק לכך, ע"פ הקבוע בחוק, ואת חשיבות אמירת האמת של המבוטח בפני הביטוח הלאומי.
14. בהתאם לרציונאל זה, קבע המחוקק הוראות חוק כדוגמת סעיף 20א' לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א- 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה") לפיו ניתן לדחות את תביעתו או להפסיק את תשלומה (גם באופן רטרואקטיבי) של מבוטח שלא עמד בחובתו בדבר מסירת מידע אמיתי כבסיס.
15. כפי שעולה מהצהרת התובעת לביטוח לאומי מיום 4/9/13 (סומן וצורך כ-נ/3 - תוכנו תורגם לעברית), התובעת הייתה במועד הגשת טופס התביעה לביטוח לאומי אם ל-7 ילדים ובהריון עם הילד השמיני. עוד הצהירה כי היא בהריון מהחבר שלה אשר מתכחש לילד, וכי אינה מתגוררת עימו ונושאת לבד בהוצאות.
16. השאלה שנשאלת היא מה טיב יחסיה עם בעלה לשעבר, עליאן עותמן (המכונה, כפי שיפורט בהמשך גם כ"עיסא").
    בהודעה לחוקר מיום 28/10/13 (סומן כנ/4 אמרה התובעת כי היא מתגוררת בעיסוויה מחודש 7/13. וכך נשאלה והשיבה (עמ' 2 ל-נ/1):
    "ש. האם התחתנת בשנית?
    ת. לא. לא התחתנתי.
    ש.האם את בהיריון?
    ת. כן אני בחודש ששי להריוני
    ש. ממי את בהיריון?
    ת. מאבי העובר.
    ש. מי אבי העובר שבבטן שלך?
    ת. שמו עיסא.
    ש.מאיזו משפחה עיסא ומאיפה הוא?
    ת. הוא מירושלים לא יודעת מאיזו משפחה.
    ש. האם היית נשואה אליו?
    ת. לא. לא התחתנו.
    ש. מה הקשר שהיה בינך לבינו?
    ת. היינו חברים.
    ש. איך היכרת אותו?
    ת. במקרה הכרנו אחד את השני
    ש. האם הוריך מכירים אותו?
    ת. לא, לא מכירים אותו. רק אני מכירה אותו.
    ש. מי האיש שנמצא אצלך כעת?
    ת. זה שמו עותמאן עליאן הוא קרוב משפחה שלי.
    ש. מה הוא עושה אצלך?
    ת. הוא בא במקרה. התקשר אלי ושאל אותי מה אני עושה ואמר לי שהוא רוצה לבוא לאכול ארוחת בוקר איתי" (ההדגשות לא במקור – י.ש)
17. כאמור, בזמן חקירתה של התובעת נכח בביתה עותמאן, שהייתה נשואה לו והתגרשה ממנו. אולם התובעת השיבה לחוקר שהוא "קרוב משפחה" שלה, ולא סיפרה שהוא הגרוש שלה. לגבי שם אבי התינוק, אמרה שאבי התינוק הוא "עיסא", וכפי שיובא בהמשך – זהו הכינוי של עותמאן עצמו.

גם בדיון בבית הדין, ניסתה התובעת להסתיר מעיני בית הדין את הכינוי של גרושה "עיסא", וניסתה ליצור רושם שסתם "זרקה באוויר" שם של אדם בשם עיסא.
וכך נשאלה והשיבה (עמוד 12 לפרוטוקול הדיון שו' 22-32 ובעמוד 13 ברישא:)

"ש. אז מדוע זרקת את השם עיסא מהראש שלך? למה לא ציינת את השם האמיתי של אב העובר?

ת. אני לא רציתי להודות בזה שהוא אבי העובר.

ש. אכן עיסא של עליאן עותמאן? זה הכינוי שלו?

ת. לא, אני לא יודעת.

ש. את לא יודעת? אשתו הראשונה יודעת שזה הכינוי שלו, את לוקחת את השם הזה ולא יודעת שזה הכינוי שלו?

ת. אם אישתו הראשונה יודעת שהכינוי שלו עיסא, אז היא יודעת. אני יודעת מה השם שלו בתעודת זהות.

ש. את גם היית אישתו, את לא סתם מישהיא שהכרת אותו ברחוב.

ת. הייתי נשואה לו נכון. אני יודעת מה השם שלו בתעודת זהות.

ש. את מודה שקוראים לו גם עיסא?

ת. אני יודעת שהשם שלו עותמאן.

ש. את יודעת שעיסא זה הכינוי שלו או לא?

ת. לא. אני אמרתי עיסא מהראש שלי." ((ההדגשות לא במקור – י.ש)

1. יצויין כי בניגוד אליה, מר עליאן עותמאן אישר בחקירתו הנגדית כי אכן הוא מכונה גם בשם "עיסא", ואף טען (כפי שאף מתקבל על הדעת לאור העובדה שהייתה אשתו ), שהתובעת מכירה אותו היטב ומשתמשת בכינוי זה.

עוד נשאלה התובעת בחקירתה הנגדית (עמוד 15 לפרוטוקול הדיון בשורות 18-31).

"ש. נשאלת אם התחתנת עם האיש הזה בשם עיסא, ואמרת שלא, והייתם חברים ולא יותר.

ת. נכון. זה מה שאמרתי.

ש. מה הקשר שלך עם עותמאן עליאן, ואמרת ששכרת פעם בית באבו גוש, ואין קשר בניכם. נכון?

ת. נכון.

ש. נשאלת האם התחתנת אי פעם עם עותמאן עליאן וגם אמרת שלא. נכון שזה שקר?

ת. זאת הייתה התשובה שלי לחוקר, בגלל כל הנסיבות וכל הבעיות, המחשבה שלי הייתה לדאוג. היה משהו בחיים שלי וזה עבר.

ש. ואז הוא הראה לך את חוזה הנישואים. את זוכרת את הסיטואציה?

ת. כן, נכון.

ש. ואז אמרת לו כן נכון.

ת. כשהוא הציג לי את החוזה אמרתי שכן, ועניתי לו שרק בתקופה שהייתי גרה אצלו, ואחרי זה זה הסתיים." ((ההדגשות לא במקור – י.ש)

גם כאשר נשאלה התובעת לעניין ביקור החוקר מטעם המוסד בביתה שבעיסאוויה ונוכחותו של בעלה לשעבר עיסא, בחרה להסתיר את עובדת היותו בעלה לשעבר וטענה כי מדובר בקרוב משפחה. כאשר עומתה התובעת עם תשובתה זו בחקירתה הנגדית השיבה (עמוד 13 לפרוטוקול הדיון בשורות 19-21):

1. "ש. שאלו אותך מי האיש שנמצא אצלך, ואמרת זה עותמאן עליאן, והוא קרוב משפחה שלך. הגרוש שלך יושב בדירה שלך, אז מה הבעיה שלך להגיד שזה הגרוש שלך, למה את אומרת שזה קרוב משפחה?

ת. לא היתה שום בעיה להגיד שזה הגרוש שלי, אני לא רציתי להודות שהוא האב של העובר שלי." (ההדגשות לא במקור – י.ש)

יב. התובעת שבה ונחקרה ביום 24/12/13 ע"י חוקר המוסד (נ/5), וגם כאן נמצאה דוברת
שקרים. וכך נשאלה והשיבה (שם, עמ' 2):
"ש. האם התחתנת אי פעם עם עותמאן עליאן?
ת. לא. לא התחתנתי.
ש. אני מציג בפניך חוזה נישואין מביה"ד השרעי שנערך ביום 5/3/12
ת. אני התחתנתי עם עותמאן עליאן למשך 4-5 חודשים והתגרשתי ממנו מזה יותר
משנה
ש. למה לא אמרת שאת התחתנת עם עותמאן עליאן?
ת. כי כל הנישואין האלה לא מעניינים אותי . זו טעות".

יג. ברור שכל עדותה בעניין עותמאן אינה נכונה, כשהתובעת מסתבכת בשקרים לעניין זהותו
של עותמאן-עיסא, והקשר שלו אליה. ברור לחלוטין כי לא הגיע אליה "במקרה" לארוחת בוקר כ"קרוב משפחה", וכי לא במקרה ציינה את השם "עיסא" כשמו של אבי העובר.

יד. חיזוק לחוסר אמינותה של התובעת ניתן היה לקבל הן בעדותה של הגב' רנה ג'אבר, אחותו של בעל הדירה בעיסאוויה אשר הודיעה לחוקר המוסד שהתובעת מתגוררת בדירה יחד עם בעלה, והן בעדותה של צרתה, הגב' נג'ווה חזקיה אשר הודיעה לחוקר המוסד שבעלה היה מפרנס את התובעת גם לאחר גירושיהם.
יצויין כי אף על פי שהגב' רנה ג'אבר מסרה בעדותה בפני בית הדין גרסה שונה, מצאנו שיש להעדיף את גרסתה הראשונית כפי שזו נמסרה לחוקר מטעם המוסד.

טו. נראה שדי באמור לעיל, על מנת להגיע למסקנה כי התובעת לא מסרה אמת בטופס התביעה לביטוח לאומי. למעשה, לכל אורך החקירות (שלה, של עותמאן ושל אביה) ניתן למצוא סתירות רבות, המלמדות כי התובעת ניסתה להסתיר את העובדה שעותמאן , ממנו התגרשה, הינו אבי העובד, ואיתו אף חיה.
אף שניתן היה להסתפק באמור לעיל, נציין כי חוסר מהימנותה של התובעת בא לידי ביטוי גם בכל הקשור לאביה, ועד כמה ידע על הקשר שלה עם אבי העובר. כך למשל העידה התובעת בפני חוקר המוסד שאביה גילה על נישואיה לעיסא בדיעבד, דרך שמועה, כשמנגד העידה בבית הדין שאביה חתם על הסכם הנישואים וכי העדים בטקס הנישואים היו חברים של אביה. גם דבר ההיריון, הגירושים והמגורים הנפרדים הוסתרו לטענת התובעת מאביה, ללא כל בירור מצידו, אך הדבר אינו מתקבל על הדעת לאור תשובתו דלעיל, מה גם שברור שע"פ הנורמות החברתיות הקיימות בחברה המוסלמית המסורתית אליה משתייכת התובעת – הדבר אינו סביר.

טז. כאמור, אביה של התובעת העיד, ובניגוד לעדות התובעת, כי במהלך שנת 2013 ביקרה בביתו התובעת יחד עם בעלה כאשר היא כבר הייתה בהריון. יצויין, כי גם עדותו של האב מלאת סתירות, כאשר הכחיש בעדותו את הדברים שנאמרו על ידו בפני החוקר של המוסד הן לעניין ביקוריו בביתה של התובעת בעיסאווויה והן לעניין הצהרותיו באותה החקירה. זאת ,חרף העובדה שההודעה לחוקר נכתבה בשפה הערבית, שפה בה שולט העד והוא אף הצהיר על כך בפני בית הדין וחרף העובדה שהודעתו בפני חוקר המוסד אושרה על ידי בתו פאדי בחתימתה.

יז. גם עדותו של מר עותמאן נמצאה לא אמינה עלינו. במהלך חקירתו הנגדית נשאל מר עותמאן מתי הוא פגש בתובעת לאחר גירושיהם והוא טען שדרכיהם הצטלבו בשוק , וזאת הייתה הפעם הראשונה שבה הוא גילה על מגוריה בעיסאוויה. מר עותמאן לא ידע לנקוב בתאריך או בחודש בו התרחש המפגש. בחקירת המוסד (נ/12) אמר לחוקר שהוא לא ידע שהעובר שלו וכי אין לו קשר לתובעת (אף שאין חולק כי היה בבית בזמן שהתובעת נחקרה על ידי המוסד, והציגה אותו כקרוב משפחה שבא לאכול איתה ארוחת בוקר). מר עותמאן לא סיפק הסבר המניח את הדעת לעניין ביקוריו בדירתה של התובעת ולעניין טענתה של הגב' רנה ג'אבר בחקירתה בפני המוסד לפיה הוא התגורר בדירתה של התובעת.

יח. אף על פי שעולה בבירור שהגב' נג'ווה חזקיה מסוכסכת עם התובעת, כצרתה, מצאנו כי גרסתה אמינה עלינו מה גם שחקירתה על ידי המוסד לא נסתרה בחקירתה הנגדית. מכלל האמור לעיל עולה, כי אף על פי שהתובעת ומר עליאן עותמאן אכן התגרשו בבית הדין השרעי ביום 03.12.2012 המשיכו השניים לנהל קשר זוגי, חרף המגורים הנפרדים, במהלכו הרתה התובעת. כמו כן, איננו יכולות לקבל את גרסתם של התובעת ומר עליאן עותמאן לפיה מר עותמאן הגיע רק כארבע פעמים לביתה שבעיסאוויה במהלך תקופת הגירושים. מהעדויות שנשמעו בפני בית הדין שוכנענו כי הקשר הזוגי בין התובעת לבין מר עותמאן היה אינטנסיבי הרבה יותר וביקוריו של מר עותמאן היו תכופים.

יט. יצוין, כי לא מצאנו כל פסול בהתנהלותם של חוקרי המוסד, מר דרור קדם ומר וסים עטילה, למרות הטענות שהועלו, ומסקנתנו כי עשו עבודתם נאמנה וההודעות שניגבו תואמות את הדברים כפי שנאמרו להם בזמן אמת.

כ. לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי בהגשת תביעתה למוסד מסרה התובעת מידע כוזב בניגוד להוראות סעיף 20א' לחוק הבטחת הכנסה, ומשמעות הדבר כי בדין נשללה זכאותה להבטחת הכנסה.

סוף דבר:

1. התביעה נדחית.
2. ולעניין ההוצאות: אמנם מדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אשר בדרך כלל בית הדין לא פוסק הוצאות, אלא שמטרת המחוקק, כפי שגם הובהר לעיל, הינה לתת גמלת הבטחת הכנסה – אשר משולמת מהקופה הציבורית – רק למי שנמצא במצב כלכלי המצדיק את קבלת הגמלה. לפיכך, מי שמנסה לקבל כספים שלא מגיעים לו, תוך הסתרת מידע – אינו זכאי ליהנות מפטור בעניין ההוצאות על הגשת תביעה מעין זו, ויש לחייבו בהוצאות. בעניינו, התנהלות התובעת והסתרת המידע מצידה אף הצריכה חקירות רבות, הן בבית הדין והן על ידי המוסד. בנסיבות אלה – ראוי היה לפסוק לחובת התובעת הוצאות גבוהות. יחד עם זאת ובהתחשב במצבה הכלכלי הקשה של תישא בהוצאות הנתבע בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו לנתבע תוך 30 יום.
3. ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה לידי הצד המבקש לערער.
   

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, (17 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.