תביעה זו הוגשה ביום 22/9/14.

ביום 1/2/15, הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה, וביהמ"ש נעתר לה למחרת היום.

ביום 10/6/15, הורה ביהמ"ש על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 1 בהעדר הגנה. ביום המחרת הגיש התובע בקשה לביטול ההחלטה על מחיקת התובענה ובצד זו בקשה למתן ארכה לנתבעת 1 להגשת כתב הגנה. בקשה זו נומקה בכך שמתקיים הליך בפני הועדה הרפואית במל"ל.

ביום 10/6/15, נעתר ביהמ"ש לבקשה ולפנים משורת הדין ניתנה ארכה אחרונה להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת 1, עד ליום 1/9/15. עוד קבע ביהמ"ש, כי התובע יודיע לביהמ"ש, בתוך 7 ימים, איך ברצונו לקדם את ההליכים בתיק. בצד זאת נקבע, כי בהעדר הודעה תימחק התובענה גם נגד הנתבעת 2.

ביום 2/11/15, משלא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1, ולא נמסרה כל הודעה מטעם התובע ביחס להמשך ניהול התובענה כנגד הנתבעת 2, הרי שתביעה זו עמדה בחוסר מעש, ובהתאם הוריתי על מחיקת התביעה.

עוד באותו היום, הגיש התובע בקשה לביטול ההחלטה. הנתבעת 2 מתנגדת לבקשה ומטעמה של הנתבעת 1 לא באה כל תגובה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הנתבעת 2, אינני מוצא מקום לביטול ההחלטה. צודקת הנתבעת 2, כי מדובר בהחלטה חלוטה. אין מדובר בפסק דין שניתן בהעדר, שכן אין בפי התובע טענה כי החלטת ביהמ"ש מיום 10/6/15, לא נמסרה לו ו/או לבא כוחו.

התובע בחר שלא לפעול בהתאם להחלטת ביהמ"ש, לא הגיש כל הודעה מטעמו ביחס לניהול ההליך כנגד הנתבעת 2, ואף לא ביקש כי ינתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 1. בהתאם, ניתן פסק דין המוחק את התובענה. על פסק דין כאמור היה על התובע, אילו סבר כי יש מקום לכך, להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, או לחילופין להגיש את התובענה מחדש, שהרי מדובר במחיקה ולא בדחיית התביעה.

היות ואין מדובר בפסק דין שניתן בהעדר התובע, הרי שאין מקום לביטול ההחלטה, מה עוד שגם בבקשה ובתגובה שמסר התובע לא מצאתי כל נימוק למחדליו של התובע. העובדה שהליך בעניינו תלוי ועומד בפני ועדה רפואית של המל"ל, איננו נימוק לחוסר התייחסות להחלטות בית משפט זה בתביעה שהוגשה על ידי התובע.

סוף דבר, אינני מוצא מקום לביטול החלטת המחיקה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ו, 13 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.