1. בתאריך 14/9/14 אחיה של התובעת רכש מאצל הנתבע 2 פמוטים תמורת סך 340 ₪, אחד עבורה והשני עבורו כמתנת חג מאביהם.

2. ביום 20/9/14 בבוקר, התובעת ראתה את המתנה לאחר שאחיה פתח את האריזה והיא לא מצאה חן בעיניה.

3. באותו יום, שהוא יום שבת בשעות הערב, התובעת התייצבה בחנות הנתבע וביקשה להחזיר את המתנה שנרכשה עבורה וביקשה לקבל את תמורתה במזומן.

4. לטענת התובעת, האחראית בחנות אמרה לה שלא תקבל כסף עבור החזרת המתנה והיא תקבל אך ורק זיכוי.

5. ביום 22/9/14 התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד הנתבע ע"ס 570 ₪ המורכב מסך 169 ₪ בגין ההחזר ו-350 ₪ בגין 2 ימי עבודה, יום הגשת התביעה לביהמ"ש ויום הדיון.

6. הנתבע טען בכתב ההגנה שהמוצר שהוחזר ע"י התובעת, הוחזר באריזה פגומה ותושבת הנר היתה מנותקת מבסיסה, דבר הדורש התערבות היצרן לאישור האחריות.

הנתבע טען שהמוצר נמכר במבצע לחג (ללא החזרות) והדבר אינו עומד בדרישות החוק.

7. הנתבע העיד וטען כי התובעת פנתה באותו יום שבת לאחת העובדות של החנות, אשר מסרה לתובעת שביום שבת היא לא יכולה להחזיר לה כסף ולכל היותר היא מוסמכת לתת לה זיכוי, ואם היא מעוניינת בהחזר כספי, עליה לחזור למחרת.

דיון והכרעה:

8. ביהמ"ש מאמין לגרסת התובעת שהיא החזירה את המתנה לחנות הנתבעת באריזה שלמה, מבלי לפתוח אותה.

9. בהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010, התובעת היתה זכאית לבטל את העסקה באופן חד צדדי ולהחזיר את המוצר למוכר באריזתו המקורית וזכותה לקבל החזר כספי בגין המוצר בניכוי 5% משוויו בגין דמי ביטול (8 ₪).

10. בהתאם להוראת תקנה 4(א) לתקנות הנ"ל, החזר התמורה תהיה במועד ביטול העסקה, ככל שניתן או במועד הקרוב ביותר לכך, ולא מאוחר משבעה ימי עסקים.

11. במקרה שבפנינו, ביטול העסקה נעשה במוצאי שבת, כאשר בעל החנות לא היה נמצא בחנותו ולכן לא ניתן היה להחזיר את התמורה באותו מעמד.

12. לתובעת אצה הדרך והגישה את התביעה לאחר יומיים מיום החזרת המוצר ואף לא המתינה עד שתעבור תקופת 7 הימים הקבועה בתקנות להחזרת התמורה.

התובעת אף לא ראתה לנכון לפנות לבעל החנות בשנית, או לדרוש את כספה בכתב ובחרה לפנות לביהמ"ש לתביעות קטנות ולתבוע את כספה ועוד כפליים ממנו בגין בזבוז 2 ימי עבודה.

13. התנהגות זו של צרכנים אינה מקובלת וחסרת תום לב.

אמנם שערי ביהמ"ש פתוחים בפני הצרכנים שקיפחו את זכויותיהם ונוצלו ע"י הספקים, אולם, אין להרשות לצרכנים להשתמש בביהמ"ש לתביעות קטנות "כשוט" כנגד הספקים עוד לפני שמאפשרים להם לקיים את מחוייבותם עפ"י התקנות.

14. צרכנים ובעלי עסקים צריכים להתנהג זה כלפי זה בסובלנות ובהבנה תוך קיום המוטל על שניהם עפ"י החוק והתקנות ואין להשתמש בבית המשפט ככלי ניגוח אחד כנגד השני.

15. על אף האמור לעיל, ביהמ"ש סבור שהנתבע היה צריך להחזיר את התמורה הכספית לתובעת בגין המוצר שהוחזר תוך 7 ימים מיום החזרתו, דבר שלא נעשה על ידו.

16. בנסיבות אלה, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 162 ₪ (170 ₪ פחות דמי הביטול) בתוספת 50 ₪ בגין אגרת משפט ובסה"כ 212 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת העתק מפסק דין זה, שאם לא כן, הסכום הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

17. לאור התנהגותה של התובעת וזריזותה הקיצונית בפניה לערכאות, אינני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט נוספות.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.