בפני תביעה שעניינה נזקי רכב מבוטח התובעת, יוסי פלח (להלן: הנהג), בתאונה עצמית שארעה ביום 9.10.13 בכביש 41 בין צומת כנות לכיוון ראשל"צ.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת כבישים, והאזור הרלוונטי היה בטיפולה ביום התאונה.

לטענת הנהג, כאשר נסע בשעת לילה, בחוזרו מאירוע משפחתי, באחד הפיתולים של כביש 41, היה קטע של עבודות בכביש, והוא חש כי הכביש מקורצף. באחד הסיבובים רכבו החליק למעקה הבטיחות ונפגע. הרכב נעצר באמצע הכביש. לטענת הנהג, הרדיאטור התפוצץ ולא ניתן היה להמשיך לנסוע. הנהג הזעיק ניידת שהזיזה את הרכב לצד הכביש, ולאחר מכן הזמין גרר שהעבירו למוסך. לדברי הנהג, כשחזר למקום התאונה לאחר מספר ימים, ראה שעדיין יש עבודות בכביש וחלקי הרכב שנשברו היו זרוקים על הקרקע. כשנשאל הנהג, מה גרם לרכב להחליק, לא ידע להשיב, ואמר בכנות כי עקב החשכה לא ראה דבר קודם לתאונה, וכי הכתמ/ים השחור/ים שראה על הכביש לאחר התאונה - יתכן שבאו מרכבו שלו ("אולי שמן שלי של האוטו", "ככל הנראה מהרכב שלי או מהכביש עצמו"). הנהג לא ידע לומר כמה מאות מטרים נסע על הכביש בחלקו המקורצף, לפני קרות התאונה. הוא לא ראה שילוט של עבודות בכביש.

מאחר שעצם היות הכביש מקורצף אינה גורמת להחלקת רכב או לסטייתו מנתיב נסיעתו, ומאחר שלא הוכח כי היתה רטיבות/שמן על הכביש לפני התאונה, והנתבע העלה מיוזמתו את האפשרות כי מקור הרטיבות שראה אחרי התאונה היה מרכבו שנפגע, הרי שלא הוכח כי רשלנות בתחזוקת הכביש ע"י הנתבעת היא שגרמה להחלקת הרכב.

כמו כן לא הוכח קשר סיבתי בין אי קיום שלטי "עבודות בכביש" לבין התאונה, שהנהג לא העיד עליה בוודאות אלא רק כי לא ראה כאלה, לבין קרות התאונה. הנהג היה מודע לכך שמדובר בקטע כביש שנמצא בעבודה מאחר שנסע כברת דרך על כביש מקורצף, ולא נטען על ידו כי מיד בתחילת הקטע המקורצף קרתה התאונה. לפיכך, לא היה בשילוט כדי להוסיף מידע שלא היה לו עובר לתאונה.

בנסיבות קרות התאונה, כאשר מדובר בנהיגה בשעת לילה מאוחרת לאחר שמחה משפחתית באולם אירועים, וכאשר הנהג עייף לאחר יום עבודה כקצין רכב בצה"ל, שהחל מוקדם בבוקר ונמשך ללא מנוחת ביניים עד אחרי חצות, אין לשלול אפשרות כי העייפות ו/או הארוחה והשתיה באירוע ו/או נסיעה במהירות מופרזת, גרמו לסטיית הרכב למעקה הבטיחות ולתאונה.

עוד יש לציין כי לא נמסר לנתבעת על תאונה זו ע"י המשטרה ולא ידוע על תאונות נוספות באותו אזור, והדבר אומר דרשני, שכן אילו היה שמן שפוך על הכביש, יש להניח שכלי רכב נוספים היו נפגעים. עצם הימצאם של חלקי הרכב השבורים בשוליים לאחר מספר ימים, אין משמעה שבכביש עצמו היה מפגע שהנתבעת לא טיפלה בו.

הגם שמתצהיר הנתבעת ויומני העבודה המצורפים אליו לא ניתן להבין אלו פעולות בדיוק בוצעו על ידה בקטע הכביש הרלוונטי, סמוך לקרות התאונה, שכן ההתייחסות בהם היא לכביש 7 וכביש 40 שבאותו אזור, אין בכך כדי לסייע לתובעת בהרמת נטל ההוכחה לרשלנות מצידה ולקשר סיבתי לתאונה.

לפיכך, התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה כי הסיבה לקרות התאונה נעוצה ברשלנות הנתבעת ו/או במפגע של שמן או פסולת על הכביש, כנטען בכתב התביעה.

התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, 27 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.