לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה קטנה על סך של 7,798 ש"ח.

התובע דאג לביצוע מסירה אישית של כתב התביעה והזמנה לדין ביום 3.5.2015 במענו הרשום של הנתבעת. משחלפו 15 יום שנקצבו בתקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן – "התקנות") ולא הוגש כתב הגנה, עתר התובע (ביום 2.7.2015) למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על צרופותיו, ובהתחשב בסכום התביעה ונושאה, ראיתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 10 לתקנות ולתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. אני מקבל את התביעה במלואה וקבוע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,798 ש"ח, בצירוף הפרשה הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28.9.2014) ועד ליום פסק הדין. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח. בסכום זה הבאתי בחשבון את הוצאות המסירה. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הואיל ופסק הדין ניתן במעמד צד אחד, אפשר להגיש בקשה לביטולו לבית משפט זה תוך 7 ימים ממועד קבלתו.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"א בתמוז התשע"ה, 8 ביולי 2015, בהעדר הצדדים.