פתח דבר

1. בפני בקשה למתן סעד זמני, לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק 03-22329-13-1 ולהורות לכונס הנכסים שלא לנקוט בשום פעולה עד להכרעה בתובענה שעניינה בקשה לסעד הצהרתי - ביטול המשכון הרשום על חלקו של בעל המבקשת, המשיב 1.

מסגרת הדיון

1. על המבקש סעד זמני, אשר תביעתו תלויה ועומדת וטרם נתבררה, לעמוד בשלושה תנאים עיקריים לצורך מתן צו המניעה: הראשון - כי קנויה למבקש זכות לכאורה לתבוע מכוח עילת תביעה של ממש; השני - כי בבחינת מאזן הנוחות אשר עלול להיגרם באם לא יינתן הסעד הזמני עולה על הנזק שייגרם למשיב באם יינתן הסעד הזמני; והשלישי - כי המבקש הגיש בקשתו בתום לב, ביושר ובניקיון כפיים (ע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' ג.ב. א.ג.ר. שותפות לבניין ופיתוח, פ"ד מט (1) 730, 736).
2. תהליך קביעת העובדות לצורך ההכרעה בשאלות העומדות לדיון נעשה על בסיס לכאורי בלבד ובית המשפט אינו קובע ממצאים מוחלטים ואינו נכנס להערכת טיבן ומהימנותן של עדויות (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 616).
3. הלכה היא, כי תכליתו של צו המניעה הזמני היא לשמור על המצב הקיים ערב התובענה, עד להכרעה במחלוקת גופה. ההצדקה של התערבות בית המשפט בשלב כה מוקדם של ההליך, קיימת רק בנסיבות שבהן עלולה זכות המבקש להמצא מקופחת, כל אימת שיחול שינוי במצב הקיים. במסגרת זו בוחנים האם עלה בידי המבקש להוכיח זכות לכאורה, אשר למען הגנתה נדרש הסעד הזמני. זו "הזכות לכאורה" הנבחנת בראיית סיכויי ההצלחה בתביעה. משכך נדרש סיכוי כלשהו לכך שהתובע יצליח בתביעתו ולא נטל גבוה יותר, אפילו אם סיכויי הנתבע להדוף את התביעה הם טובים.
4. על בית המשפט לבחון את שאלת מאזן הנוחות, שבמסגרתה תיבחן אי-הנוחות העלולה להיגרם למבקש אם לא יינתן הצו לעומת אי-הנוחות העלולה להיגרם למשיב או לאחרים אם יינתן. הפסיקה קובעת, כי ככל שהנזק למי מהצדדים אינו ניתן לפיצוי כספי, כך תיטה הכף לטובתו.
5. בין שני התנאים, סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, ישנו מערך של "כלים שלובים" ויחסי גומלין. ככל שהזכות לכאורה הינה טובה יותר, יידרש המבקש פחות שמאזן הנוחות ייטה לכיוונו; ולהיפך, ככל שהזכות לכאורה או סיכויי התביעה נמוכים יותר, כך יהיה על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו באופן משמעותי יותר.
6. בנוסף, על המבקש להוכיח ניקיון כפיים ותום לב בבקשה. תום הלב נבחן בשני מישורים: האחד הינו פריסת המסכת העובדתית המלאה בפני בית המשפט, והשני נוגע למועד הגשת הבקשה לצו הזמני. ברע"א 8113/00 דפנה שפר נ. תרבות לעם (1995), פד"י מה(4) 433, 441, נקבע, כי המבחן לעמידה בדרישות תום הלב וחובת הגילוי, אינו סובייקטיבי והפרת חובת הגילוי עשויה להוות שיקול מרכזי בבחינת הבקשה לסעד זמני.
7. על רקע הלכות אלו תיבחנה טענות הצדדים בנוגע לשאלת קיומה של זכות לכאורה, תחולת מאזן הנוחות ויתר הסוגיות הנדרשות לבחינה לשם הענקת צו המניעה הנעתר.

מן הכלל אל הפרט

עילת תביעה לכאורה

1. לטענת המבקשת, שהינה הבעלים של דירה ברחוב רשב"י 7/9 במודיעין עלית יחד על בעלה, נטל בעלה מאת המשיבה 2 הלוואות חוץ בנקאיות בריבית שבין 2% לבין 3% לחודש מבלי שהוחתם על הסכם הלוואה כדין. משלא עמד בתשלומי הריבית הוחתם על שטר משכון חלקו בדירת המגורים ללא אישור המבקשת. לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון שהוטל לטובת המשיבה 2 על חלקו של המשיב 1 בדירה מונה בא כוחו ככונס נכסים למכירת הדירה והגיש תביעה לפירוק שיתוף של זכויות המבקשת ובעלה, המשיב 1, בדירה.
2. לטענת המבקשת, היא פנתה אל ב"כ המשיבה 2 וביקשה לקבל את העתק הסכם ההלוואה אך הוא מסר לה שאינו מחזיק בהסכם כזה. לטענתה, המשכון הוטל שלא כדין ויש לבטלו לאלתר וכן את ההליכים שמכוחו משאין ההלוואה שניתנה למשיב 1 עומדת בתנאים החוק.
3. מנגד, טענו המשיבים 2-3 בתגובתם כי "המשיבה נושה במשיב 1 סכום של כ400,000 ש"ח בגין המחאה ע"ס 323,000 ש"ח החתומה על ידי המשיב 1 אשר חוללה ביום 19.2.13 או בסמוך לכך."
4. עוד הוסיפה המשיבה כך: "כבר בשלב זה יובהר, כי חוב זה כולו, נוצר בגין המרות מט"ח ופריטת המחאות שהמשיב 1 ביצע אצל המשיבה אך לא שילם בגינם מאומה למשיבה. חוב זה לא נבע בגין ריביות ו/או הלוואות כלשהן." (ההדגשות במקור).
5. עוד טענה המשיבה, כי להבטחת פרעון חובו למשיבה, ביום 13.11.12 משכן המשיב 1 את חלקו (50%) בדירת מגוריו ברח' רשב"י 7/9 במודיעין עילית. לטענתה, המשיב 1 ביקש ממנה להמתין עם הליכי ההוצל"פ בגין ההמחאה וזאת כנגד תשלום של 1% לחודש בגין החוב כאמור, וזאת כשיפוי על הוצאות המשיבה עצמה אשר שילמה ומשלמת צדדי ג' ריבית דומה בגין החוב כאמור. משהמשיב 1 חדל מביצוע התשלום כאמור, פתחה המשיבה בהליך לביצוע שטר ובהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ מיום 13.7.14 החלה בהליך למימוש משכון.
6. השאלה אם הוכיחה המבקשת את טענותיה היא עניין שיוכרע רק לאחר שמיעת ראיות לגופן. המשיבים לא הבהירו בדיון מהו מקור החוב. לא הוצג על ידם כל תיעוד, אף לא כרטסת או כל מסמך אחר בעניין.
7. המשיבה 2 טענה בפני כי יש בידיה מסמכים בנוגע לפריטת שיקים והמרות מט"ח על ידי המשיב 1 אולם מכיון שבית המשפט קבע דיון ותגובה מיידיים לא הספיק הזמן להציגם בפניו. אין בידי לקבל טענה זו מכיון שההליך נפתח תחילה בבית המשפט המחוזי עוד ביום 29.9.14 ורק בדיון שנערך שם ביום 26.10.14 הועבר לבית המשפט השלום בשל היעדר סמכות עניינית. משכךף למשיבים היה זמן רב להיערך ולהציג את המסמכים המבססים את טענתם.
8. בשלב זה בשים לב לכך שלא הוצגו בפני מסמכים התומכים בטענות המשיבים, השתכנעתי כי ישנו סיכוי כלשהו לכך שהמבקשת תצליח בתביעתה, ודי בכך ולא נטל גבוה יותר, אפילו אם היו סיכויי המשיבים להדוף את התובענה הם טובים.
9. ערה אני לטענת המשיבים כי המשיבה אוחזת כשורה בהמחאה של המשיב 1 שחוללה אלא שאין בכך די בשלב זה גם בשים לב לפסיקה אליה הפנתה המבקשת, בה נקבע כי תביעה שיטרית הינה למעשה תביעה על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ומשלא הוצג הסכם הלוואה בכתב התביעה נדחתה (תא (שלום-ת"א) 50207-08 משה שטיינמץ נ' שרה פרקש (לא פורסם) ניתן היום 14.10.10).
10. טענות הצדדים, דורשות שמיעת ראיות לעניין נכונות העובדות ומקומן להתברר במסגרת התובענה העיקרית. כמובן שבשלב זה של דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני אין בית המשפט יכול להכריע בנכונות הטענות של מי מהצדדים. בשלב זה, אין בית המשפט נדרש לבחון את מכלול הראיות וטענות הצדדים ועליו להימנע מלקבוע מסמרות או להביע עמדה נחרצת בדבר סיכויי התביעה, אלא שדי בכך שהמבקשת הצביעה על ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה רצינית הראויה לבירור (ע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דסקונט נ' אמר, פ"ד נו (1) 529).
11. מבלי להכריע בעניין מקור החוב ובשאלת חוקיות ההלוואה והמשכון, הרי שברור בשלב זה כי בעניין מהותי זה, ישנה מחלוקת עובדתית, אשר צריכה להתברר במסגרת ההליך העיקרי ואין זה נכון שתוכרע במסגרת הדיון בסעד הזמני.

שיקולי מאזן הנוחות

1. נותר לבחון אם מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המבקשת. על המבקשת להראות שהנזק שייגרם לו מאי-מתן הצו עולה על הנזק שייגרם למשיבים ממתן הצו והנזק הוא כזה שאינו ניתן לפיצוי בכסף (א. וינוגרד, צווי מניעה, חלק כללי עמ' 148).
2. הלכה ידועה היא כי מטרתם של הסעדים הזמניים הינה, בין היתר, להבטיח שימור המצב הקיים ערב הגשת התובענה, העלול להשתנות אם לא יינתן הצו הזמני. (ע"א 1226/90 בנק לאומי נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177,196ה; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 503).
3. הליכי ההוצאה לפועל מבקשים לפנות את המבקשת, המשיב 1 ושמונת ילדיהם מהדירה בגין חוב של המשיב 1 ולטענת המבקשת הבסיס למשכון אינו חוקי. לעומת זאת, הנזק שייגרם למשיבים, אם יעוכבו הלכי ההוצל"פ בשלב זה, הינו פחות מהנזק שייגרם למבקשת, שכן נזקי המשיבים ניתנים לפיצוי בכסף.
4. כאשר מעמידים את הנזקים הצפויים לכל אחד מהצדדים כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני, או אי-נתינתו, כי אז מתבקשת המסקנה שהנזק העלול להיגרם למבקשת אם לא יינתן צו, גדול מזה העלול להיגרם למשיבים אם ינתן הצו.

שיהוי וניקיון כפיים

1. לעניין טענת השיהוי, טענה המבקשת בדיון בפני כי מאחר שאינה עובדת ומגדלת את שמונה ילדיה על ידי קרנות חסד הרי שרק לאחר שהוגשה נגדה תובענה לפירוק שיתוף הופנתה לייצוג משפטי על ידי גורמי רווחה בעירה. עוד טענה כי אינה צד להליכי ההוצאה לפועל ולכן רק לאחר שהוגשה נגדה תובענה לפירוק שיתוף התעורר הצורך לפנות לבית המשפט. בנסיבות אלו דין טענת השיהוי להידחות.
2. כן הוסבר בדיון מדוע לא התייצב המשיב 1, הוא "לא משתף פעולה, הוא לא מתעניין בהבלי העולם הזה", ונטען כי ככל שיידרש הדבר, יוזמן להעיד בהליך העיקרי באמצעות צו הבאה.

סוף דבר

1. לאור האמור, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בתצהירים אשר הוגשו בתמיכה לבקשה ולתגובה, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך בפני ובחנתי את המסמכים שהוצגו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ממכלול הטעמים האמורים. משכך, הנני נעתרת לבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק 03-22329-13-1 ומורה לכונס הנכסים שלא לנקוט בשום פעולה עד להכרעה בתובענה שעניינה בקשה לסעד הצהרתי - ביטול המשכון הרשום על חלקו של בעל המבקשת, המשיב 1.
2. על מנת להבטיח את נזקי המשיבים והוצאותיהם בשל מתן הצו הזמני תנאי למתן הצו הוא הפקדת ערובה בקופת בית המשפט בסכום 10,000 ₪. עד ליום 16.11.14 תופקד הערובה בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית ללא הגבלת זמן.
3. ערבות של ערבים שני צדדים שלישיים, מוגבלת עד לסכום של 10,000 ₪ כל אחד, לצורך פיצוי לכל נזק שייגרם ממתן הצו לכל מי שאליו מופנה הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת.
4. לא יופקדו הביטחונות עד ליום 16.11.14, יבוטל הצו הזמני שניתן.

המשיבים 2-3 ישלמו למבקשת שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות פקס ידני.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.