1. בפניי בקשה לביטול החלטה מיום 23.10.17, בדבר חיוב התובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה, עקב ביטול פסק מחיקה אשר ניתן מחוסר מעש.
2. ביום 9.8.17 ניתנה החלטה לפיה היה על התובע להגיש תחשיב נזק מטעמו עד ליום 15.9.17. התובע לא עשה כן וביום 27.9.17 ניתנה החלטה לפיה בהעדר פעילות בתיק עד ליום 2.10.17 התביעה מחוסר מעש.
3. לאחר שהתובע לא פעל גם בהתאם להחלטה הנ"ל, ביום 3.10.17 נמחקה התביעה מחוסר מעש.
4. ביום 22.10.17 הגיש התובע בקשה לביטול פסק המחיקה, לה נעתר בית המשפט ביום 23.10.17 אולם התובע חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, מאחר ולא פעל בהתאם למספר החלטות שיפוטיות.
5. ביום 21.5.19 הגישו הצדדים הסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין.
6. כעת, עותר התובע לביטול ההחלטה בדבר חיובו בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בטענה כי בהיסח הדעת ובשל טעות משרדית לא ראה את ההחלטה הנ"ל, אחרת היה פעול להגשת בקשה מתאימה לביטולה.
7. התובע טוען כי אי ביטול ההחלטה עלול לגרום לו נזק כלכלי, במיוחד בתקופה קשה זו וכן נזק לשמו הטוב של ב"כ, שכן בשל אי ידיעתו על ההחלטה, לא היה באפשרותו לעדכן את התובע בה.
8. לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה לא מצאתי להיעתר לה.
9. בקשה זו מוגשת כעבור למעלה משלוש שנים(!) ממתן ההחלטה בדבר חיוב התובע בהוצאות ושנתיים ממתן פסק הדין, ללא שהתובע הצביע על נימוקים מיוחדים המצדיקים את ביטולה, כאשר מעיון בתיק עולה שההחלטה נצפתה עוד באותו יום על ידי משרד ב"כ התובע.
10. אי לכך, אני מורה על דחיית הבקשה.
11. משלא נדרשה תגובת הנתבעים, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.