<#2#>

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד דרי שני

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

מגישה כתב תשובה.

בהסכמת חברתי, מגישה מידעים.

ב"כ העותר:

האסיר הגיש עתירה בה מבקש להתשלב בסבב חופשות לאחר ריצוי רבע מתקופת מאסרו. מציין כי זהו מאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח. נדון לתקופה של 8 שנים בגין העבירות בהן הורשע.

מעיון בכתב התשובה של המשיבה עולה כי עצם ההתנגדות נשענת על גורמי הטיפול וכך גם נמסר לאסיר.

כשהאסיר קיבל את התשובה השלילית ביום 20.9.14, נמסר לו כי צריך ויפנה לעובד הסוציאלי המטפל בעניינו ושם יקבל התשובה בגין ההתנגדות. כשפנה האסיר לאותו עובד סוציאלי, נאמר לו שנכון שהוא קיבל טיפול אליו הפנה שב"ס באותה תכנית, קרי, שליטה בכעסים, מחודש ינואר עד סוף חודש אפריל, זו הקבוצה הראשונית לטיפול קצר מועד, לטענת חברתי. האסיר השתתף בקבוצה. לטענת העו"ס אף סיים את הקבוצה לשביעות רצונו, לא אומר בהצלחה שכן לא שוחחתי עם העו"ס, אך אין ספק כי לשביעות רצונם של גורמי הטיפול, לקח חלק פעיל בטיפול, ומאז ועד היום לא הוצע לו להשתתף בהליך טיפולי אחר. נמצא בקשר עם העו"ס באגפו ואף הביע רצון להשתלב בעוד טיפול. תשובת העו"ס הייתה, והיא הגורם לעתירה, אתה צריך להשתלב בקבוצה של שליטה בכעסים נוספת, לא נקרא לה כך, עוד אין לה שם ואיננו יודעים מתי תיפתח. כששאל העותר מתי תהייה קבוצה נוספת, נענה כי לא יכול להשתתף בקבוצת טיפול אחרת.

ב"כ המשיב:

העותר שולב כבר בקבוצה אחת. הוא צריך להיות בקבוצה נוספת, עליו להמתין. זה קורה, ויש אסירים העוברים את אותה קבוצה פעם נוספת, בה הוא מגיע מוכן יותר וניתן לראות שיפור בהבנה שלו, אך יש תור, עליו להמתין כדי שתפתח קבוצה שתתאים לו. אני לא יכולה לומר מתי.

ב"כ העותר:

העו"ס גם לא יודע איך יקראו לקבוצה ומתי תיפתח.

<#3#>

החלטה

עניינה של העתירה הוצאת העותר לחופשות לאחר שריצה רבע מתקופת מאסרו. העותר שפוט לתקופה של 8 שנים בעבירות של שוד מזויין, קשר לפשע, הפרת הוראה חוקית, סחר בחלקי רכב, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, פציעה, נהיגה בזמן פסילה. תחילת ריצוי המאסר מיום 30.9.13, תום המאסר 26.6.20. מסווג קטיגוריה ב.1.

העותר לא הומלץ על ידי גורמי הטיפול בבית הסוהר ליציאה לחופשות מהטעמים כדלקמן:

אופי עבירותיו חייב שילובו בקבוצה טיפולית "שליטה בכעסים". העותר השתתף בקבוצה

טיפולית. לדעת גורמי הטיפול זקוק להמשך טיפול בתחום עבירותיו. לא ניכר במהלך קבלת

הטיפול כי הבין והפנים התייחסות לעבירות. משליך את האחריות להן לגורמים חיצוניים. עמדה

המתיישבת עם התרשמות קצין המבחן במסגרת תסקיר לביהמ"ש טרם גזר דין. דהיינו, אין שינוי

בדפוסי החשיבה אצל העותר ואין לי ספק כי הוא זקוק להמשך טיפול.

לטענת ב"כ המשיבים על העותר לשוב ולהשתתף בקבוצה של שליטה בכעסים או דומה לה. נכון להיום אין בידי נציגת שב"ס מידע אודות מועד לפתיחת קורס זה.

אין לביהמ"ש אלא להסתמך על גורמי הטיפול. ובנסיבות אלה לא אוכל לשלול הישנות העבירות ועל כן אני מוצאת החלטת המשיבים סבירה שאין להתערב בה.

העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ה, 23/10/2014 במעמד הנוכחים.