בפני כב' השופט אסף זגורי

1. לפניי בקשת נושים והנאמנת לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 188 לפקודה ולהפוך את הבקשה בהליך שבכותרת מ"בקשת חייב" ל"בקשת נושה" לצרכי ביצוע מימושים של נכסי מקרקעין שלחייב זכויות בהם. עוד עותרת הנאמנת לנקוט באמצעי כפיית ציות לפי סעיף 179 לפקודה לאור מחדלי החייב, אי שיתוף פעולה מצדו, אי הגשת דו"חות דו חודשיים, היעדר תשלום ופיגורים רבים.
2. הנאמנת טוענת כי בקופת הנשייה הצטברו עד כה רק 16,000 ₪ הגם שמדובר בהליך המתנהל 8 שנים בקירוב. התשלום האחרון מטעם החייב היה ביום 24/9/2019. היא מוסיפה כי תביעות החוב של החייב כפי שאושרו על ידה הוא בשיעור של 1,603,623 ₪ (הכרעות חלוטות). תכנית הפרעון של החייב כפי שאושרה על ידי בימ"ש זה בוטלה בשל מחדלי החייב ומאז לא מתקיים שיתוף פעולה מצדו.
3. כן עולה כי בינתיים נפטר אביו המנוח של החייב והוגשה בקשת צו ירושה ועל פיה עולה כי החייב יורש 1/8 מעזבונו (החייב הוא אחד מבין ארבעה אחים ואמו תיבד"א בחיים). ככל הנראה הנכס המשמעותי של העזבון הוא דירת מגורים ברחוב מנחם בגין 129 בקרית שמונה שמחצית הזכויות בה שייכות לאם החייב והמחצית לאב המנוח. יוצא איפוא, כי חלקו של החייב הוא 25%/4, קרי 6.25% מהנכס. עם זאת, ייתכן ולעזבון כספים או נכסים נוספים בחשבון בנק וטרם התברר עניין זה. בעניין הדירה עותרים הנושים ובעלי התפקיד לעריכה שומה מתאימה כדי לדעת ובעתיד לפעול למימוש חלקו של החייב.
4. עוד נטען כי החייב הוא בעל זכויות במקרקעין בדירת מגורים ברחוב ששת הימים 28/2 בקרית שמונה ולכאורה הוא ויתר על זכויותיו אלו בדירה לטובת גרושתו בהסכם גירושין ללא תמורה. לדברי הנאמנת, משהבין החייב כי בכוונתה לעתור לביטול ההענקה מושא זכויותיו בדירת המגורים לגרושתו, החליט לזנוח את ההליך ולסגת ממנו ומכאן בקשתה לפי סעיף 188 לפקודה.
5. ייצוגו של החייב הופסק והוא התייצב היום לדיון בגפו. במסגרת הדיון העלה טענות שאינן רלבנטיות לעניין תביעות החוב. עוד טען כי אין לו כוונה לסגת מההליך. לדבריו הפיגורים נוצרו בשל מגפת הקורונה, הוא מקבל קצבת נכות וחסר הכנסה (לא הוצגו מסמכים) ומעוניין בתכנית פרעון שתביא לשיקומו הכלכלי. לדבריו בדיון קודם סוכם עם בעלי התפקיד כי בתמורה לתשלום 200,000 ₪ יקבל הפטר חלוט. לדבריו סכום זה מגלם פדיון זכויותיו בדירת המגורים השייכת לו ולגרושתו (לאחר התחשבות בהלוואת המשכנתא, בחלקה של הגרושה ובדיור חלוף). עוד לדבריו, אין כל תוחלת או תועלת ממימוש דירת העזבון של אביו. שכן חלקו זניח ביותר בשיעור 6.25% ומדובר בדירה שרובצת עליה הלוואת משכנתא בסך 340,000 ₪, הדירה צריכה להיות מוערכת כתפוסה בשל העובדה שאמו חיה בה ועל כן לא מדובר על רכיב שאמור לשנות משמעותית מתכנית הפרעון שהוא מעוניין בה.
6. החייב הוסיף, כי בני המשפחה שלו מוכנים לגייס עד 200,000 ₪ ובלבד שיידעו שאין טענות כלפיו מצד הנושים בהליך זה וכי אין סיכון לבית המגורים של אמו ועזבון אביו.
7. אציין כי בשל היעדר הייצוג לחייב היה קושי לקדם ההליך באופן פרודוקטיבי תוך גיוס החייב להבנות מתאימות. מנגד, איני סבור שיש מקום עוד לעכב את ההליך שעה שהנאמנת הגישה את בקשותיה כבר ביום 19/10/2021 וביום 10/12/2021.
8. אפתח ואציין, כי לא התרשמתי שהחייב מעוניין לזנוח ההליך אך מצד שני לא התרשמתי כי הוא מבין את חומרת התנהלותו ואי שיתוף הפעולה שלו בהליך. אגב דברים אלה אציין כי אף אם חייב בוחר לסגת מהליך בקשת פשיטת רגל שיזם, הדבר אינו בידיו אלא בידי בית משפט. "הליך פשיטת רגל הננקט על ידי חייב לגביו אינו בגדר 'תכנית כבקשתך'...חייב הפותח בהליך פשיטת רגל ולאחר מכן מבקש שההליך יבוטל אינו יכול לצפות שבית המשפט ייעתר לבקשתו, אך בשל כך שהוא החליט לחזור בו (ראו ע"א 2606/10 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (פסקה 5, נבו, 12/7/2011) ; רע"א 2971/12 אטיאס נ' עו"ד מרים זפט (נבו, 3/7/2012)). במקרה שלפניי ברור, שיש תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך ובית המשפט לא יורה על ביטול ההליך בשל מחדלי החייב. בית המשפט רושם לפניו התנהלות חסרת תם לב של החייב בניהול ההליך והדבר עלול למצוא ביטויו בשאלת מתן הפטר בסופו של יום אך בד בבד, רושם לפניו גם הנכונות של החייב לגלם זכויותיו במקרקעין (שלו ושל גרושתו). נראה כי אין זו העת לעשות שימוש בצעד קיצוני מכוח סעיף 188 לפקודה ולהמיר הבקשה מבקשת חייב לבקשת נושה. ניתן יהיה לפעול למימוש נכסי המקרקעין או זכויות החייב בהם גם במסגרת החייב וכך גם לעתור לכפיית ציות.
9. בשל העובדה שהליך פשיטת הרגל מגלם פגיעה בנושים שלא יקבלו את מלוא חובם מוטלת על בעלי התפקידים אחריות רבה לפקח על התנהלות החייב בתם לב ועל כך שלא ינצל אפשרות חסד זו לרעה. הפגיעה בנושים נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר (ראו: ע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 24/8/2021)).
10. כחלק מחובת תם הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שומנה בעניינו (ראו: ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (נבו, 23/2/2020); וראו על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 ; ע"א 6892/18‏ רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9, נבו (18.12.2019); ע"א 893/21 מור נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד (פסקה 4, נבו, 25.4.2021)‏).
11. סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל להורות על ביטול או שינוי של הפטר מותנה, לרבות ביטולו או שינויו של כל צו, החלטה או פסק דין הניתן על ידו, עקב שינוי עובדות ונסיבות חדשות שנודעו לאחר מתן ההחלטה, מעוגנת בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980. סמכות זו היא סמכות רחבה (אף יותר מזו של בתי משפט הדנים בעניינים אזרחיים אחרים), אך יש לעשות בה שימוש זהיר (ראו רע"א 7869/17 אי.אר.אמ. נכסים בע"מ נ' דניאל אור (נבו, 23/11/2017)).
12. עוד ראו דברי השופט גרוסקופף בע"א 8488/18 משקל נ' בצלאל הנאמן (נבו, 17/6/2019)). לעיל לפיהם בבוא בית המשפט לשקול חזרה או ביטול מהפטר מותנה יידרש לבחינת תם הלב של החייב ובפרט התנהלותו הכנה והגלויה ביחס לנכסיו וכן שיתוף הפעולה שלו ועמידתו בתנאים שנקבעו לו בהפטר המותנה. במצב בו נפל דופי בתום ליבו או בהתנהלותו של החייב, ההפטר המותנה לא יעמוד לו כמגן.
13. לפיכך ולאור כל האמור לעיל אני רואה לנכון להורות כדלהלן:
    1. בשלב זה ההליכים בבקשה יימשכו ללא שימוש בסעיף 188 בפקודה, כלומר זו עדיין בקשת חייב. עם זאת אי שיתוף הפעולה עד כה ובהמשך ככל שיהיה יילקח בחשבון בשקילת בקשת החייב להפטר.
    2. אני מורה בזה על ביטול תכנית הפרעון מיום 27/6/2021 שעה שהחייב לא עמד באף אחד מתנאיה.
    3. לאור התנהלותו של החייב, פיגוריו הרבים, אי הגשת דו"חות, אי הגשת פרטת עזבון, אי שיתוף פעולה גורף עם הנאמנת ועם ההליך ולאחר שלא מילא אחר החלטות בית המשפט, אני מורה על הוצאת פקודות מאסר לחייב. המזכירות תעביר לחתימתי 5 פקודות מאסר, על סך 5,000 ש"ח לתאריכים 1/7/22 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. תקופת המאסר בכל אחת מהפקודות תהא למשך 30 יום, אלא אם כן ישולם הסכום שבפקודה. ככל שיופקדו כספים במסגרת פקודת המאסר, המזכירות תדאג להעברתם לקופת הפש"ר.
    4. הנאמנת רשאית לקבל כל מידע אודות עזבון אביו המנוח של החייב לרבות בבנקים ותגיש פסיקתא או צו מתאים לחתימה.
    5. ניתן בזה צו למוסד לביטוח לאומי בקרית שמונה להודיע לבית המשפט האם תיק החייב כעצמאי פתוח וכן האם וממתי נקבעה לו דרגת אי כושר ככל שנכון הדבר. הנאמנת תעשה שימוש בצו ותפנה למל"ל.
    6. מורה על לנאמנת להתקשר עם שמאי לאמדן שווי נכס המקרקעין של עזבון המנוח ברחוב מנחם בגין 129 קרית שמונה וקוצב שכר טרחתו בשיעור 2500 ₪ מקופת הכינוס. חוות דעת השמאי תוגש תוך 60 יום לתיק בית המשפט.
    7. מחייב את החייב להגיש דו"חות מפרע 6 חודשים אחרונים, לעמוד בצו התשלומים וכן להעביר לנאמנת פרטת עזבון אביו המנוח תוך 30 יום מהיום.
    8. על החייב להתייצב לכל חקירה שהנאמנת תודיע עליה ומומלץ לו לבחון אפשרות לגלם זכויות במקרקעין השונים אם הוא חפץ הפטר לעתיד.
    9. הנאמנת תודיע על מצב הדברים בתיק ו/או תגיש דו"ח מעדכן ו/או בקשת מתן הוראות בתוך 90 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותעקוב.

ניתנה היום, י' סיוון תשפ"ב, 09 יוני 2022, בהעדר הצדדים.