הרקע לתובענה:

1. עניינה של התובענה שלפני בהליך "טען ביניים".

המבקשת (להלן: "דור"), עכבה תחת ידה סך 2,215,915 ₪ בצירוף מע"מ (למועד הגשת התובענה).

ברגיל, סכום זה היה אמור להיות משולם לטוענת 1 (להלן: "גילת"), בגין הפעלת תחנת הדלק במתחם תלפיות, אך הוא עוכב לפי דרישתה של הטוענת 2 (להלן: "מפעלי תחנות"), בעלת הזכויות במקרקעין.

במסגרת התובענה, נתבקש סעד המורה לדור למי להעביר את הסכום המעוכב וכן נתבקש צו גודר כקבוע בתקנה 233 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עיקר טענות דור:

2. במסגרת הסכם שנערך בין: גילת - מפעלי תחנות - דור, בתאריך 26.3.08 (להלן: "ההסכם המשולש"), הוסכם כי דור תפעיל תחנת תדלוק שהוקמה על ידי גילת במקרקעי מפעלי תחנות. כחלק מן ההסכם, נקבעה חלוקת תקבולים שתשלם דור לגילת ולמפעלי תחנות.

3. במסגרת ההסכם המשולש, נקבעו גם הוראות שמסדירות את התשלומים במקרה בו טוענת 3 (להלן: "אגד") תעלה דרישות כנגד מפעלי תחנות. במקרה כזה, כך נקבע בהסכם המשולש, גילת התחייבה לשלם לאגד "כל סכום המגיע לאגד ע"פ הסכם מפעלי תחנות". כך, על גילת לגרום לתביעתה של אגד להתבטל, בין באמצעות התשלום ובין באמצעות הליך משפטי.

4. על-פי ההסכם המשולש, במקרה בו תביעת אגד לא תתבטל, יקוזז התשלום לאגד מהסכומים המגיעים לגילת על פי ההסכם המשולש. סכומים אלה יועברו לחשבון נאמנות וינוהלו על ידי נאמן שעליו יורו גילת ומפעלי תחנות [סעיפים 14 - 15 להסכם המשולש].

5. הואיל ודור קיבלה הנחיה ממפעלי תחנות כי עליה לקזז סכומי כסף מהתקבולים שמגיעים לגילת מכוח ההסכם המשולש, היא עשתה כן, בהתאם למחויבויותיה החוזיות. מאידך, גילת דורשת את העברת הכספים לידיה.

6. בנסיבות אלה, דור צפויה להיתבע בתביעות שסותרות זו את זו, בנוגע לכספים שמוחזקים על ידה. מכאן מתבקש סעד הצהרתי הקובע למי מהטוענות דנן יש להעביר את הסכום המעוכב וכן מבוקש ליתן צו גודר לזכות המבקשת בנוגע לכספים המעוכבים בידה.

עיקר טענות גילת:

7. תחנת הדלק הוקמה על שטח מסוים ממתחם תלפיות בירושלים. הזכויות בשטח זה מצויות בבעלות מפעלי תחנות, אך הושכרו לאגד. לימים, נכרת הסכם בין: אגד – מפעלי תחנות – גילת (להלן: "הסכם הייזום"), זאת בתאריך 29.6.04.

8. על פי הסכם הייזום, ויתרה אגד על זכותה לשכור שטח מסוים במתחם תלפיות, כאשר בשטח זה תוקם תחנת דלק ומבנה מסחרי קטן על-ידי גילת. במסגרת זו, התחייבה גילת לשלם תקבולים לאגד ולמפעלי תחנות.

9. הואיל ועלויות הקמת תחנת התדלוק הכבידו על גילת, היא התקשרה עם דור בהסכם לפיו דור תסייע במימון הקמת התחנה, תוך שיתוף פעולה מסחרי.

10. מאחר שנתגלעה מחלוקת עם מפעלי תחנות היה צורך בעריכת ההסכם המשולש, שמסדיר את היחסים בין: גילת - מפעלי תחנות – דור. במסגרת זו, נקבע שאם אגד תעלה דרישה לפיצוי גדול יותר בגין גריעת שטח התחנה, העולה על זה שנקבע בהסכם הייזום, תהא חובתה של גילת להסדיר תביעה זו, כאשר חלקה בתקבולים ישמש כבטוחה להסדרת התשלום לאגד.

11. הואיל ואגד לא קיזזה כספים למפעלי תחנות בקשר עם הסכם הייזום, הרי שאין עילה לעכב את כספי התקבולים בגין התחנה ודינם של אלה להיות מועברים לידיה של גילת.

בנוסף, עתרה גילת לחיובה של דור בהפרשי הצמדה וריבית כחוק בגין תקופת עיכוב הכספים.

עיקר טענות מפעלי תחנות:

12. הודעתה של מפעלי תחנות לדור, כי עליה לעכב את הכספים נעשתה מכוח הוראת סעיף 15 להסכם המשולש.

13. עיכוב הכספים נדרש לנוכח הודעתה של אגד, כי הינה מקזזת מהכספים שהינה חבה למפעלי תחנות סך 5,453,633 ₪ בצירוף מע"מ, זאת בגין מתחם תלפיות, החל מיום 1.1.08 ועד לתום הרבעון השלישי של שנת 2014.

14. דור פעלה בהתאם למנגנון החוזי שנקבע בהסכם המשולש ועיכבה את הכספים. העברת הכספים לחשבון נאמנות וניהולם על ידי נאמן, אינה מצריכה סעד הצהרתי, אלא את קיומו של המנגנון החוזי.

15. מפעלי תחנות דרשה מדור להשקיע את הכספים המעוכבים בהשקעה סולידית, עד להעברתם לנאמן מוסכם. משלא עשתה כן, הרי היא חבה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.

עיקר טענות אגד:

16. אגד הגישה הודעת הסתלקות והודיעה כי אין לה עניין בכספים המעוכבים, זאת מבלי לגרוע מטענותיה כנגד מפעלי תחנות.

17. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:

מצד דור – מר אסף פארן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדור.

מצד גילת – מר צביקה כהן, מנהל ובעל השליטה בגילת.

מצד מפעלי תחנות – מר פריאל אטיאס, מנכ"ל נצבא, חברת האם של מפעלי תחנות.

דיון והכרעה:

18. הסכם הייזום אשר נערך ונחתם בתאריך 29.6.04 עסק בהסדרת מערכת היחסים שבין אגד – מפעלי תחנות – גילת. מהותו של ההסכם נגע להקמת תחנת תדלוק ומבנה מסחרי בשטח של כ – 120 מ"ר, זאת במתחם תלפיות אשר בירושלים.

19. אגד היא זו שהחזיקה בזכות השכירות במתחם בכללותו, כאשר בעלת הזכויות הרשומה במתחם (חלקה 5 בגוש 30128) הינה מפעלי תחנות. לצורך הקמת תחנת התדלוק והמבנה המסחרי, נאותה אגד לוותר על זכותה לשכור את אותו החלק מן המתחם אשר יועד להקמת תחנת התדלוק והמבנה המסחרי (שטח המתחם המיועד להקמת תחנת התדלוק והמבנה המסחרי להלן: "המגרש").

20. במסגרת פרק "עקרונות ההסכם" נקבע בזו הלשון:

"3.5 מפעלי תחנות תהיה זכאית לדמי חכירה במחצית הראשונה של תקופת החכירה בסכום כולל של 5,000 $ לחודש. מתוך סכום זה אגד תהיה זכאית לסכום של 1,000 $ לחודש. הסכום האמור המגיע לאגד ישולם לה על ידי מפעלי תחנות.

3.6 לאחר שניים עשר וחצי שנים ממועד הסכם זה מפעלי תחנות תהיה זכאית לדמי חכירה בשיעור של 40% מהרווח התפעולי בתחנה שתבנה, אשר בכל מקרה לא יופחתו מסך של 5,000 $ לחודש".

[סעיפים 3.5 – 3.6 להסכם הייזום נספח ב' ל-ט/1]

21. בהמשך הוראותיו של הסכם הייזום, נקבעו דמי החכירה אשר תשלם גילת למפעלי תחנות ולאגד:

7.1 בשניים עשר וחצי השנים הראשונות לחכירה (שתחילתן עם החתימה על הסכם זה) (להלן: "המחצית הראשונה של תקופת החכירה"), ישלם היזם למפעלי תחנות דמי חכירה חודשיים בסך של 5,000 $ ארה"ב. מתוך הסכום ששולם למפעלי תחנות בפועל תהיה אגד זכאית לסך של 20% לכל חודש. הסכום המגיע לאגד ישולם לה על ידי מפעלי תחנות תוך 7 ימים מיום קבלתו.

7.2 בשניים עשר השנים וחמישה חודשים הבאות (דהינו ממחצית תקופת החכירה) ועד לסוף תקופת החכירה (להלן: "המחצית שניה של תקופת החכירה") ישלם היזם למפעלי תחנות דמי חכירה חודשיים אשר יחושבו בשיעור של 40% מהרווח התפעולי בתחנת הדלק. בכל מקרה מוסכם כי דמי החכירה החודשיים בגין תקופה זו שתהיה מפעלי תחנות זכאית להם לא יפחתו מסך של 5,000 $ ארה"ב".

[סעיפים 7.1 – 7.2 להסכם הייזום]

22. כפי שעלה מתצהירו של מר כהן, גילת החלה בהליכי ייזום והקמת תחנת התדלוק והמבנה המסחרי במגרש. לנוכח היקף המשאבים הנדרש לקבלת ההיתרים, תשלום היטל השבחה והעלויות הנוספות, הגיעה גילת להסכם שיתוף פעולה עם דור, ביחס להקמת תחנת התדלוק, זאת בתאריך 15.11.06 [סעיפים 7 – 8 ל-ט/1; נספח ב' למב/1; סעיף 9 למב/1].

23. בינתיים, נתגלעו מחלוקות בין גילת למפעלי תחנות, ביחס לשימוש במגרש. בסופו של דבר הצדדים הסדירו את מערכת היחסים ביניהם וזאת במסגרת ההסכם המשולש [נספח ג' ל-מב/1].

24. הקשר בין הסכם הייזום, אשר כונה "הסכם מפעלי תחנות" לבין ההסכם המשולש ניכר כבר במסגרת המבוא להסכם המשולש [נספח ג' לט/1]:

"והואיל: ואגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "אגד") הינה המחזיקה של החלקה מכוח חוזה שכירות שנחתם בינה לבין מפעלי תחנות, למעט המגרש, אשר לגביו וויתרה אגד על כל זכויותיה, לרבות זכות השכירות ו/או כל זכות אחרת, למעט קבלת תשלום דמי השכירות, וזאת על פי הסכם אשר העתקו מצ"ב כנספח "ב" (להלן: "הסכם מפעלי תחנות");"

25. כחלק בלתי נפרד מהקשר בין שני ההסכמים, נקבע מנגנון ייחודי במסגרת סעיפים 14 - 15 להסכם המשולש:

"התחייבויות כלפי אגד

14. היזם מתחייב לשלם לאגד כל סכום המגיע לאגד ע"פ הסכם מפעלי תחנות. במקרה שאגד תטען כי הינה זכאית לסכום העולה על 1,000 $ + מע"מ לחודש (להלן: "תביעת אגד"), יהיה על היזם לשלם סכום זה לאגד (להלן: "התשלום לאגד") ו/או לגרום לביטול תביעת אגד ו/או לפעול בהליכים משפטיים (פס"ד הצהרתי) לפיו הסכום המגיע לאגד שונה מסכום תביעת אגד. התקבלה תביעת אגד כאמור, תועבר ליזם מיד עם קבלתה והיזם יהיה רשאי להתגונן כנגדה בשמו ובשם מפעלי תחנות.

לצורך האמור לעיל, תייפה מפעלי תחנות את כוחו של עורך הדין שימונה לצורך כך על ידי היזם, בכפוף לכך כי כל ההוצאות בגין כך ישולמו על ידי היזם בלבד.

15. כל עוד לא בוטלה תביעת אגד כאמור, יקוזז התשלום לאגד מהסכומים המגיעים ליזם ע"פ הסכם זה מדור אלון. דור אלון תעביר את הסכומים שיקוזזו, לפי הודעת מפעלי תחנות בכתב, לחשבון נאמנות שיפתח במיוחד לצורך כך על ידי עורך דין שימונה לצורך כך על ידי מפעלי תחנות וע"י היזם (להלן: "הנאמן"). הנאמן יעביר את הכספים שבחשבון הנאמנות לאגד בהתאם לפסק הדין ו/או יחזירם ליזם, בהתאם לפס"ד חלוט שיינתן ו/או בהסכמה של אגד והיזם אשר תפטור את מפעלי תחנות מחובה כלשהי כלפי אגד.

מוסכם כי באם אגד יעזוב את החלקה, כל התשלומים שהיה על היזם לשלם לאגד ישולמו למפעלי תחנות על ידי היזם".

26. העולה מנוסח סעיפים 14 - 15 להסכם המשולש, כי הצדדים יצרו מנגנון חוזי אשר משית על גילת את הסיכונים במקרה בו אגד תעלה דרישות תשלום שמקורן בהסכם הייזום. ממצא זה נתמך בלשונו של סעיף 14 אשר קובע את התחייבות גילת כלפי דור ומפעלי תחנות, לשלם לאגד כל סכום המגיע לה על פי הסכם הייזום, המכונה שם "הסכם מפעלי תחנות" [סעיף 14 רישא להסכם המשולש].

27. ממצא זה אף משתלב עם המשך לשון הסעיף המציין את אומד דעת הצדדים, בנוגע למהות דרישתה של אגד: "במקרה שאגד תטען כי הינה זכאית לסכום העולה על 1,000 $ + מע"מ לחודש (להלן: "תביעת אגד"), יהיה על היזם לשלם סכום זה לאגד...".

28. הרכיב השני במנגנון שיצרו הצדדים בהסכם המשולש, נוגע להקמת בטוחה למילוי התחייבויותיה של גילת. כך, נקבע בהסכם המשולש כי במקרה שתביעת אגד לא תיושב יועברו הכספים שדור חבה לגילת מכוח ההסכם המשולש אל חשבון נאמנות שינוהל על ידי נאמן, עורך דין, שיבחר על ידי גילת מפעלי תחנות [סעיף 15 להסכם המשולש].

29. בתצהירו, הסביר מר אטיאס שאגד הודיעה על קיזוז כספים בגין מתחם תלפיות. לשיטתו, הואיל והסכומים המקוזזים עולים על סך 1,000 דולר שנקבעו בהסכם הייזום, הרי שבהתאם להוראת סעיפים 14 - 15 להסכם המשולש יש לעכב את התקבולים שמגיעים לגילת מדור, כבטוחה להסדרת תביעתה של אגד, גם אם זו משתרעת אל מעבר לנושא התקבולים בגין תחנת התדלוק.

בעדותו לפניי הסביר מר אטיאס, מנכ"ל נצב"א שהיה מעורב בגיבוש ההסכם המשולש, כי חשש מאגד ולכן נקבע המנגנון בסעיפים 14 - 15 להסכם המשולש [פר' עמ' 17 ש' 5-6]. להבנתו, מאחר שנוסחו של סעיף 14 הינו רחב מאוד [פר' עמ' 16 ש' 26-27], הדרישה לעיכוב הכספים מצד מפעלי תחנות, בגובה כלל דרישותיה של אגד בקשר למתחם תלפיות, נעשתה כדין.

30. עמדתה של גילת שונה.

בתצהירו הסביר מר כהן את תכליתם של סעיפים 14 - 15 להסכם המשולש. לגרסתו, המנגנון שנקבע בסעיפים אלה נועד למקרה בו אגד תעלה כלפי מפעלי תחנות דרישות כספיות מכוח הסכם הייזום, מעבר לסכום המוסכם. במקרה כזה ניתנה לגילת האפשרות לפעול על פי שיקול דעתה להסדרת דרישתה של אגד, כאשר חלקה של גילת בדמי השכירות בגין התחנה ישמש כבטוחה להסדרת תביעתה של אגד [ס' 21-22 ל-ט/1].

31. מר כהן הסביר בעדותו שתכלית המנגנון הייתה ביחס לדרישות אפשריות של אגד ביחס לתקבולים בגין הפעלת התחנה במגרש:

"אם הכסף שהיה מעוכב, 1,000 הדולר או ה – 20 אחוז שזה 10,000 ₪, שיהיה אצל נאמן, אין לי בעיה".

[פר' עמ' 11 ש' 17-18]

32. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב לנוסח הסכם הייזום ולהוראות ההסכם המשולש, אני רואה לנכון להעדיף את פרשנותה של גילת להוראות ההסכם המשולש.

ראשית, לשון הוראת סעיף 14 להסכם המשולש תומכת בפרשנותה של גילת. כעולה מסעיף 14 להסכם המשולש התחייבותה של גילת נוגעת אך ורק לתשלומים לאגד על פי "הסכם מפעלי תחנות". הסכם מפעלי תחנות הוגדר במבוא להסכם המשולש כחוזה מכוחו נמסר המגרש לגילת לצורך הקמת תחנת התדלוק, לאחר שאגד וויתרה על זכויות השכירות לגביו [ראו: הואיל שלישי סיפא להסכם המשולש, נספח ג' לט/1]. מכאן, שהתחייבותה של גילת נוגעת אך ורק לסכומים שמגיעים לאגד בגין הסכם הייזום, שעניינו תחנת התדלוק ומערכת היחסים גילת - מפעלי תחנות - דור. הסכם הייזום לא עסק במערכת החיובים שבין אגד למפעלי תחנות ביחס לתשלום דמי השכירות בגין מתחם תלפיות בכללותו.

שנית, הצדדים טרחו והסבירו את כוונתם ביחס להתחייבותה של גילת כלפי הצדדים האחרים. כך, בסעיף 14 הוגדרה "תביעת אגד" ככזו שנוגעת לסכום שעולה על 1,000 דולר לחודש בצירוף מע"מ. במלים אחרות, הצדדים הבהירו שהם מתכוונים לאותם דמי שכירות חודשיים אשר נקבעו במסגרת הסכם הייזום, סעיף 3.5, שם הוסדרו עקרונות חלוקת דמי החכירה שתשלם גילת בגין המגרש.

שלישית, המנגנון העסקי שביקשו הצדדים תכליתו אחת – למנוע מצב בו גילת גורפת תשלומים בגין הפעלת התחנה על-ידי דור, כאשר מן הצד האחר היא אינה נושאת בתשלום דמי החכירה בגין חלקה של אגד, כמפורט בהסכם הייזום. היינו, מניעת התעשרותה של גילת על חשבון חלקה של מפעלי תחנות, אשר תיאלץ לשאת בעלות דרישותיה של אגד.

33. ההלכה הפסוקה מורה כי "חוזה יש לפרש על-פי אומד-הדעת המשותף של הצדדים לו". על כללי הפרשנות עמד השופט ג'ובראן בע"א 3559/07 זקס ואח' נ' המפרק, עו"ד ד. קרשנבויים, (ט.פ.) (2009):

"פרשנותו של הסכם נלמדת כידוע מאומד דעתם הסובייקטיבי והמשותף של הצדדים, על פי לשון ההסכם והנסיבות בהן הוא נערך ונחתם (ראו ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום, פ"ד מט(2) 265, 311 (1995); ד"נ 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקאות 11-9 לפסק דינו של השופט ריבלין (לא פורסם), 11.5.2006); ע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ (לא פורסם) 4.2.2009); אהרן ברק פרשנות תכליתית במשפט 388-387 (תשס"ג))."

34. בענייננו, ההסכם המשולש מייצג הסכמות בין שלושה גופים מסחריים, ביחס להפעלת תחנת תדלוק במגרש. כפי שעלה מעדותו של מר אטיאס, מפעלי תחנות חששה כי אגד תעלה דרישות חדשות ביחס לסכומים שמגיעים לה. על כן, נערך המנגנון שנקבע בסעיף 14 להסכם המשולש, לפיו גילת נטלה על עצמה את האחריות להסדיר את "תביעת אגד".

בהקשר זה יש לזכור כי לפי גרסתו של מר אטיאס, הוא לא ידע על תביעתה של אגד בעת חתימת ההסכם המשולש. היינו, השאלה הפרשנית הינה מהי גדר תביעתה של אגד - האם מדובר בטענות מצד אגד בנוגע לגובה התקבולים בגין תחנת התדלוק, או שמא, כעמדתה של מפעלי תחנות, הדבר כולל כל דרישה מצידה של אגד ובלבד שהיא קשורה למתחם תלפיות?

35. כלל חשוב בפרשנותו של חוזה מסחרי הוא שתכליתו השגת תוצאות סבירות והגיוניות. עמד על הדברים השופט גרוניס בע"א 6701/00 קאלש מרדכי חברה לבניין בע"מ נ' אבנר, פ"ד נו(5) 799, 811 (2002):

"לפנינו הסכם מסחרי אשר כלים חשובים בפרשנותו הם התכלית המסחרית וההיגיון העסקי. בחינתם של אלה יוצאת מן ההנחה שהתנהגותם של הצדדים למשא ומתן שהבשיל להסכם הינה התנהגות רציונלית. משמע, נקודת המוצא היא שכל צד לעיסקה מסחרית מעוניין למקסם את רווחתו, וכי הוא לא ייטול חלק בעיסקה אם הוא צופה שרווחתו תקטן...."

36. משמעות גישתה של מפעלי תחנות לפרשנות ההסכם המשולש הינה שגילת נטלה על עצמה חיוב בלתי תָּחוּם ואף רחב היקף, לפיו כל דרישה או טענה של אגד, עמה יש למפעלי תחנות מערכת ענפה של התחשבנויות, תועבר אל כתפיה של גילת.

מדובר בטענה שמשמעותה חשיפה בלתי מוגדרת של גילת למערכת יחסים שאינה נוגעת להפעלת תחנת התדלוק. לא בכדי הזדעק מר כהן בעדותו לפניי:

"אני התחייבתי בסעיף הזה לשלם, אמרו לי שאם לא אשלם 1,000 דולר לאגד, הם רוצים לקזז לי. אמרתי בסדר. אבל פה דרשו 20 אחוז ולקחתי אחריות של 10,000 ₪. לדרוש מהם שכר דירה על המגרש עצמו ולהגיד שהם חילקו לא 60 דונם אלא 58 דונם ולהגיד שאגד קיזזו, אז אני צריך לשלם?"

[פר' עמ' 10 ש' 17-22]

37. עמדתה של מפעלי תחנות עומדת אפוא, לא רק בניגוד ללשון ההסכם, אלא אף בניגוד לכללי פרשנות חוזה, אותם הדגיש השופט זילברטל באחת הפרשות שבאו לאחרונה לפני בית המשפט העליון:

"לדברים אלו מתווספים כללי הפרשנות הידועים בדיני החוזים, לפיהם, בנסיבות שבהן חוזה נתון לפרשנויות אפשריות שונות "אין להניח כי החוזה נועד להטיל חיוב בלתי סביר על אחד הצדדים לחוזה" (אהרון ברק, פרשנות במשפט, כרך ד' עמ' 623 (2001) (להלן: ברק, פרשנות במשפט)); וחזקה היא כי תכלית החוזה – כל חוזה, ובפרט חוזה עסקי – להשיג תוצאות סבירות והגיוניות, וכאלה אשר עולות בקנה אחד עם היגיון כלכלי ועסקי."

[ע"א 8427/12 יעקבסון נ' ויגדור, (פורסם בנבו) (22.12.2014)]

38. על כן, אין בידי לקבל את פרשנותה של מפעלי תחנות להוראת סעיפים 14 - 15 להסכם המשולש. הנני קובע אפוא, שהתחייבותה של גילת נוגעת אך ורק לתביעתה של אגד בגין דמי החכירה שהיא צריכה לקבל עבור המגרש בו הוקמה תחנת התדלוק. התחייבותה של גילת אינה נוגעת למחלוקות אחרות שעניינן חיוביה של אגד כלפי מפעלי תחנות, בגין דמי שכירות המשולמים עבור מתחם תלפיות.

39. מפעלי תחנות צירפה להודעת הפרטים מטעמה תכתובת הנוגעת להודעות הקיזוז של אגד וכן צורף "תחשיב חוב למפעלי תחנות", זאת כנספח 8 ל-ט/2. עיון בתחשיב מלמד שחלקו נוגע לטענת אגד בגין הפחתת שטחים וחלקו האחר נוגע לטענת אגד בגין תמלוגים.

40. כך גם בעדותו לפניי הסביר מר אטיאס כי בדרישתה של אגד קיימים שלושה רכיבים: הרכיב הראשון, נוגע לטענתה של אגד כי היא זכאית ל – 20% מהתשלומים שמעבירה גילת למפעלי תחנות. השני, נוגע לטענתה של אגד לפיה יש להקטין את שטח מתחם תלפיות בגינו היא מחויבת לשלם דמי שכירות חודשיים למפעלי תחנות וזאת בשטחו של המגרש.

השלישי, הפחתת שטח בחזית תחנת אגד אשר משמש גם ככניסה לתחנת התדלוק וגם ככניסה לחניון אגד [פר' עמ' 14 ש' 16-29].

41. גרסתו של מר אטיאס בהקשר זה לא נסתרה.

העולה מגרסתו היא שרק אחד הרכיבים, הנוגע לתקבולים, הינו רכיב שניתן לייחס למנגנון החוזי בהסכם המשולש. יתר שני הרכיבים, הנוגעים להפחתת שטחים במתחם אינם כלולים במנגנון שנקבע בסעיף 14 להסכם המשולש. מכאן, שעיכוב הכספים הנוגעים לרכיבים אלה (של הפחתת השטחים) חורג מן ההסדר החוזי. ממילא הוא חורג מהתחייבותה של גילת "לשלם לאגד כל סכום המגיע לאגד ע"פ הסכם מפעלי תחנות".

42. אני קובע אפוא שאין מקום לעכב את הסכומים שקיזזה אגד בגין הפחתת השטחים הנטענת על ידה.

43. על יסוד קביעותיי אלה ובהתחשב בנספח 8 שצורף להודעת הפרטים של מפעלי תחנות, הסכום שיש לעכב תחת חשבון הנאמנות הינו סך 1,667,004 ₪ (קרן – תמלוגים עד לרבעון שלישי בשנת 2014).

היתרה החורגת מסכום זה תועבר על ידי דור לגילת. ליתרה זו יצטרף מע"מ כדין כנגד חשבונית מס אשר תנפיק גילת.

44. שוכנעתי מעדותו של מר פארן כי דור פעלה בתום לב, בלא קנוניה עם מי מהצדדים. דור הייתה מחויבת לפעול כפי שהורתה לה מפעלי תחנות. בנסיבות אלו, ניתן בזאת צו גודר בהתאם לסמכותי לפי תקנה 233 לתקנות סדר הדין האזרחי וזאת בכל הנוגע לעיכוב הכספים בידי דור.

45. גילת ומפעלי תחנות עתרו לחיובה של דור בהפרשי הצמדה וריבית כחוק. מדובר בעילת תביעה החורגת מן ההליך שלפניי, ולגביה למבקשת יש אינטרס ברור וחד כיצד תוכרע דרישה זו. על כן מדובר בעילה החורגת מהליך טען הביניים שלפניי [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 463]. עילה זו יכולה להתברר במסגרת הליך נפרד . על כן אין בידי להידרש אליה. מובהר כי הצו הגודר אינו מתייחס לרכיב זה, של הפרשי הצמדה וריבית.

46. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

47. סוף דבר, אני קובע כי חובתה של גילת מתייחסת אך ורק לדרישות הקיזוז שהעלתה אגד ביחס לחלקה בתקבולים בגין הפעלת התחנה במגרש. כפועל יוצא מכך, הכספים המעוכבים בהתאם לתחשיב שהובא לעיוני הינם סך 1,667,004 ₪. ככל שאגד תמשיך להודיע על קיזוז סכומים נוספים בגין התקבולים האמורים לעיל, יש לצרפם לסכום המעוכב, בהתאם לעקרונות שנקבעו לעיל.

רשמתי לפניי שהדרישה האחרונה של אגד ביחס לתקבולי תחנת התדלוק עומדת על סך 62,101 ₪ ביחס לרבעון יולי – ספטמבר 2014.

ניתנת אפשרות לגילת ולמפעלי תחנות להודיע לביהמ"ש את זהותו של הנאמן וזאת לא יאוחר מיום 17.3.15.

ככל שלא תוגש הודעה משותפת בעניין זה, יקבע בית המשפט את זהותו של הנאמן.

תזכורת פנימית לעיוני למטרת מינוי נאמן ליום 18.3.15

48. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את מפעלי תחנות לשאת בשכ"ט ב"כ דור בסך 12,000 ₪. מאחר שחלק מטענות גילת לא נתקבל אינני קובע חיוב בשכ"ט לזכותה. הוא הדבר לגבי אגד, שהודיעה על הסתלקותה מההליך.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ה, 02 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.