<#1#>

פרוטוקול

נציג המבקשת, לאחר שהוזהר כדין:

אני חוזר על הבקשה ומצהיר כי כל האמור בה אמת. מגיש תיק חקירה לעיון ביהמ"ש, וכן דו"ח סודי [מוגש ומסומן מב/1]. מבקש להוסיף כי יש בתיק חוות דעת ראשונית לפיה אכן מדובר בסוגי סם. הסוגים מוגדרים כאן. מדובר בחמישה סוגים שכבר אובחנו במעבדה.

משיב לשאלות באת-כוח המשיב:

ש. מתי התקבלה חוות הדעת?

ת. ראיתי שהיום היא צורפה לתיק. תאריך ההדפסה הוא 8.10.14.

ש. מה החומרים?

ת. Amb5f.

ש. אתה יודע לאיזה סוג של חומרים מתייחסת חוות הדעת?

ת. סמים שנמצאים בפקודה.

ש. אני אומרת לך שהם לא נמצאים בפקודה.

ת. אז אני אומר שהאותיות והמספרים שמופיעים בחוות הדעת הראשונית כן מופיעים בפקודה.

ש. האם נערכה שיחה כלשהי עם המעבדה?

ת. לדעתי, נערכו מספר שיחות, והתוצאה היא חוות הדעת.

ש. האם מישהו מהתביעות שוחח עם המעבדה, ויכול לומר מתי תהיה חוות דעת סופית?

ת. אני יודע שמדברים עם ראש המעבדה יותר מפעם ביום. אין לי איזשהו מועד ספציפי שמישהו מתחייב עליו לגבי תיק זה. אני יודע שממש מלחיצים לקבל את חוות הדעת.

נציג המבקשת מסכם:

אני חוזר על הבקשה ומבקש להיעתר לה. אנחנו בערב חג, ולאחריו שבת. במידה שתהיה חוות דעת סופית לפני תום שבעת הימים – נגיש כתב אישום באותו יום.

בא-כוח המשיב מסכמת:

אני מבקשת מביהמ"ש להורות על שחרורו של החשוד. החשוד עצור מיום 1.10.14, ורק היום התקבלה חוות דעת ראשונית. במקרים קודמים קרה שאותה בדיקה ראשונית היתה שונה לחלוטין מן התוצאה שבחוות הדעת הסופית. כך שבדיקה זו לא מעלה ולא מורידה לעניין סוג החומר.

חברי הפנה כאן לכל מיני סוגי נוסחאות וחומרים. אני לא מכירה את החומרים האלה, אך יכולה רק לומר כי אינם נמצאים בפקודת הסמים. מעבר להכרזה האחרונה לא היו חומרים נוספים שנכנסו לפקודת הסמים, חוץ מה-PB20 וה-AB צ'מינקה.

ימי המעצר המבוקשים, מעבר לכך שהם מוגזמים, ומעבר לכך שלא תהיה להם בדיקת מעבדה, חד-משמעית, השאלה העיקרית היא מה המטרה שלשמה יש להותירו במעצר. אני מפנה לבש"פ פלוני הידוע, שם קבע כב' השופט לוי כי אין להותיר אדם במעצר לצורך ביצוע פעולת חקירה של בדיקת מעבדה. אני גם מוכנה להצהיר לפרוטוקול כי במידה שתתקבל חוות דעת בתוך אותם ימים בהם ישהה ב"מעצר בית" לא נטען לשיהוי, ויוכלו לבוא ולעצרו.

אני מפנה לערר מ-5.10.14, שם קבעה כב' השופטת חיימוביץ' כי היה ולא תהיה חוות דעת סם – ייערך איזון נוסף בין האינטרס של העורר לבין האינטרס הציבורי. מאחר שהמשיב שרוי במעצר זמן ממושך, אני לא חושבת שיש מקום להותירו במעצר. לפני ראש השנה היה תיק דומה שהתנהל לפני כב' השופטת טיקטין-עדולם, וכב' השופטת הורתה על שחרור החשוד מאחר שלא היתה חוות דעת. המדינה הגישה ערר והערר נדחה. כאן אנו מדברים על שלוש-עשרה שקיות בסה"כ, כשעניין שלוש-עשרה השקיות עלה רק בערר, והחשוד לא נחקר על כך, ובטח לא נחקר על חומרים מסכנים. לא עושים אתו שום פעולה, ולכן, הותרתו במעצר מספר ימים נוסף איננו דבר סביר.

אני מפנה גם לערר שהגשתי בעניין חומר שהיה חשוד כאלפא PVP, כאשר החשוד היה עצור, וכב' השופט פרסקי הורה על שחרור, כאשר הוא קובע שהבדיקה בחומרים מסוג זה אורכת זמן. אנו נכנסים כעת לארבעה ימי חג ושבת שבהם המעבדה לא עובדת, ולא תהיה כל התקדמות, גם אילו ייעתר ביהמ"ש לבקשה ויורה על הארכת המעצר. גם אז יצטרכו לבוא בבקשה נוספת, כי בדיקה לא תהיה, שכן המעבדה לא עובדת בימים האלו.

אני חושבת שהאיזון הנכון הוא להורות על שחרורו, וככל שישיגו את בדיקת המעבדה יתכבדו ויגישו כתב אישום, ויוכלו לעצור אותו, בלי שנטען נגד זאת. הדבר נעשה בתיקים אחרים, כשהצהרנו לפרוטוקול שלא נטען לשיהוי.

הבחור חולה לב, ואין לו משפחה. אבקש להורות על שחרורו.

אני מניחה שחברי יפנה לעברו. בעברו יש מב"דים בנושא הזה.

אני מציעה "מעצר בית" מלא בביתו, עם הפקדה משמעותית. אם אדוני מעוניין בחלופה אבקש הפסקה בת עשר דקות.

אנו נמצאים בהארכת מעצר שניה. לטעמי, אין כאן שום חיזוק של החשד הסביר. אני לא יודעת מהם אותם חומרים, ואני מניחה שגם חברי לא יודע. חוות הדעת לא מציינת שמדובר בסמים או בחומרים מסכנים. אז נרשמו שמה כמה אותיות. בסדר. אנחנו לא יודעים מה זה. השאלה היא האם זה מספיק להארכת מעצר שניה, כשהבחור עצור כבר חודש.

נציג המבקשת:

הניסיון למזער את התיק הזה איננו נכון. כבר היה ערר במחוזי בו נקבע שיש לאפשר למבקשת לסיים את החקירה ולקבל את חוות הדעת. יש כאן ראיות לסחר.

<#2#>

החלטה

בפניי בקשה שניה להורות על המשך מעצרו של המשיב למשך שבעה ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), וזאת בגין חשד בביצוע עבירות של סחר והחזקת חומרים החשודים כסם.

אין מחלוקת בדבר קיומו של החשד הסביר, ועיקר הדיון נסוב סביב אפשרות הארכת מעצרו של המשיב, כאשר הפעולה היחידה שנותרה הינה קבלת חוות דעת מאת מעבדת מז"פ מטא"ר, וזאת על רקע כך שהמשיב עצור מיום 1.10.14.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה, מצאתי כי יש להורות על המשך מעצרו של המשיב. בבואו של בית המשפט לערוך את האיזון בין פעולת החקירה המתבקשת לבין אפשרות שחרורו של המשיב יש ליתן הדעת בין היתר על כמות הסם שנתפסה, נסיבות החזקת הסם, משך הזמן שעבר מאז מעצרו הראשון, מספר הארכות המעצר, הצפי לקבלת חוות הדעת וכן מסוכנות כללית הנשקפת לכאורה מהמשיב כפי שעולה מחומר הראיות.

שקלולם של כל הנתונים הללו מביא למסקנה כי יש לאפשר קבלתה של חוות הדעת, ולמצער ליתן הארכה נוספת. מדובר בעבירה של סחר בחומר החשוד כסם, יחד עם החזקת חומר נוסף שלא לצריכה עצמית. בקליפת האגוז, מדובר במי שלכאורה בהיותו מוכר בקיוסק הציע לכל דורש חומר המכונה "נייס גאי".

המדובר במי שלחובתו עבר פלילי הכולל הרשעות גם בעבירות סמים, בדגש על הרשעתו משנת 2010 בגין תיווך בעסקי סמים בגינם נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל, וזאת בצד הרשעות נוספות בגין עבירות אלמ"ב, איומים והפרת הוראה חוקית.

כך גם יש ליתן הדעת על כך שאין אנו מצויים בסיטואציה שבה אין כל אינדיקציה, ולא ראשונית, שמדובר בסם, שכן קיימת חוות דעת ראשונית וממנה עולה כי קיימת אינדיקציה בשלוש דגימות לפחות על הימצאותו של חומר מסוג AMB-5F, וזאת בהקשר לבש"פ פלוני כי שם הועלתה אפשרות כי מדובר באבקת סוכר.

מכל המקובץ לעיל, ובנקודת הזמן בה אנו נמצאים, הנני להורות על המשך מעצרו של המשיב עד ליום 12.10.14 שעה 12:00.

יוער כי החלטתי זו יוצאת מתוך הנחה מקלה מבחינתו של המשיב כי החומר הינו חומר אסור כפי טענת באת-כוחו, ולא סמים, כפי טענת בא-כוח המבקשת, והדברים אמורים מקל וחומר.

זכות ערר כחוק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום, י"ד בתשרי התשע"ה, 8/10/2014, במעמד הנוכחים.