1. בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים למראת צד ימין במשאיתו (להלן: המשאית), שנגרמו לטענתו בשל נהיגה רשלנית של נהג מטעם הנתבע ברכב של הנתבע (להלן: הטנדר).
2. לטענת התובע עת עמדה משאיתו לצורך העמסת סחורה ברחוב גיסין בפ"ת, חלף טנדר של הנתבע נהוג בידי אחד מעובדיו ופגע במראת הצד הימנית. התובע עצמו העיד כי לא ראה את התאונה, אך נסמך על עדותו של עד ראייה שהיה במקום ומסר לו את פרטי הרכב הפוגע.

הנתבע הכחיש דבר הפגיעה. לטענתו, בדק את טענות התובע מול נהג הרכב, כבר בסמוך למועד התאונה, וכי זה הכחיש כל פגיעה במשאית. עוד הפנה הנתבע לכך שאין כל סימני פגיעה או שפשוף בטנדר שלכאורה פגע במשאית, באופן שיש בו לדעתו כדי לשלול פגיעה של הטנדר במראת הצד של המשאית.

1. בפניי העיד מר אילן דלויה מטעם התובע שלטענתו ראה את התאונה. נהג הטנדר מטעמו של הנתבע לא הובא לעדות.

המחלוקת היא איפוא אם רכב של הנתבע פגע במשאית של התובע.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. למעשה כנגד עדותו הפוזיטיבית של מר דלויה לא עומדת כל עדות נוגדת. אין בנסיבות אלה מקום שלא לקבל את עדותו, ובפרט שעה שהוא עד נייטרלי, שאינו בעל עניין בתוצאות התיק ועל-פי העדויות שהובאו בפניי אין לו היכרות מוקדמת עם התובע.
2. בהתאם לעדותו של מר דלויה, עת עמד מול חלון גדול במחלקת האריזה בחברה בה הוא עובד וזאת בגובה של כמטר מעל גובה משאיתו של התובע – מצד שמאל של המשאית, ראה את הטנדר מטעמו של הנתבע כשהוא מנסה לעבור במרווח שנוצר בין המשאית לבין ערימת ציוד מימין למשאית. על-פי עדותו, שלמעשה לא נסתרה, ראה ושמע את הפגיעה של הטנדר במראת הצד של המשאית; ועוד העיד כי ניסה לסמן לנהג להיזהר בנסיעתו ללא הועיל ולאחר התאונה ירד בגרם המדרגות לכיוון המשאית וביקש לעצור את נהג הטנדר, אלא שנהג הטנדר לא שמע אותו ולפיכך נסע מהמקום.
3. לטענת מר דלויה, ראה את הלוגו של הנתבע הרשום על גבי הטנדר והודיע לתובע על דבר התאונה ועל מיהות הרכב הפוגע.
4. יצויין כי בדיון בפניי היתה מחלוקת בין הצדדים אם מגרם המדרגות בו עמד מר דלויה ניתן לראות את התאונה ומיקומה. בשל המחלוקת לגבי מיקום גרם המדרגות, הוריתי לצדדים לנסוע למקום התאונה ולצלם את איזור התאונה. לאחר הפסקה קצרה בדיון הובאו תמונות הצדדים. על-פי אותן תמונות אני קובע כי מגרם המדרגות ומהמקום בו עמד מר דלויה, לאור גובהו ביחס למשאית, ניתן היה לראות את התאונה.
5. הנתבע למעשה לא הביא כל עדות נגדית שיש בה לסתור את עדותו של מר דלויה. העובדה שהנהג מטעמו של הנתבע הכחיש פגיעה במשאית אין בה כדי לשלול אפשרות שלא שם לב שפגע במשאית תוך כדי נסיעתו, בשל המרווח הצר שהיה בצד המשאית. אמנם, כפי שטען הנתבע, אין לכאורה סימני פגיעה בטנדר. ואולם, אין בכך בלבד כדי להעיד שלא היתה פגיעה של חלק שהוא של הטנדר במראת הצד של המשאית. בהחלט תיתכן פגיעה של ברזל כלשהו שעל הטנדר במראת הצד של המשאית, כדי לגרום לנזק למשאית מבלי לגרום לסימני פגיעה בברזל של הטנדר.

די באמור כדי לקבל את גירסת מר דלויה ולקבוע אחריות של הנתבע כמעביד לנזק שגרם עובדו, וזאת ללא משים.

1. לעניין גובה הנזק יש לפצות את התובע בגין הנזק למראה סך של 2,339 ₪ על-פי חשבונית התיקון. יש להניח שהתובע מזדכה במע"מ ולפיכך אין מקום לפצותו בגין רכיב המע"מ.

על סכום זה יש להוסיף הוצאות משפט. אין מקום לפצות את התובע בגין הפסד יום עבודה באשר לא הוכח רכיב זה, ובפרט לא גובהו.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מורה על קבלת התובענה. הנתבע ישלם לתובע סך של 2,339 ₪ בתוספת 650 ₪ הוצאות משפט תוך 30 ימים מהיום. הוצאות המשפט שנפסקו כוללות את הוצאות העד שנדרש התובע לשלם.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ה, 04 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.