בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום גמלת דמי אבטלה בשיעור של לכל הפחות גמלת יחיד להבטחת הכנסה לצורך קיום ,לטענתו הנתבע קיזז לו שלא כדין מדמי האבטלה באופן שלא נותר לו סכום למחייתו.

הנתבע טען כי הקיזוז בחודש 8/2014, בגין חוב מזונות של התובע בסך של 53,000 ₪, נעשה כדין,וכי

הנתבע הותיר את הסכום הנדרש למחיית התובע. אולם סכום זה עוקל על ידי לשכת ההוצאה לפועל

בשל עיקול שהוטל על ידי אשת התובע. לפיכך פעל הנתבע כדין, והוא אינו הכתובת הנכונה לטענותיו

של התובע.

העובדות

1. לתובע חוב במחלקת מזונות של הנתבע בגין אי תשלום מזונות לגרושתו.

2. לתובע תיק בהוצל"פ.

3. בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 13.8.2014 הוטל על התובע צו תשלומים בסך 250 ₪ .

לחודש. בהחלטה זו יש פיסקה המאפשרת עיקול.

4. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה והתביעה אושרה.

5. בחודש 8/2014 היה התובע זכאי לדמי אבטלה בסך 3,666 ₪ מסכום הגמלה קוזזו סכומים כאמור בתעודת עובד ציבור מיום 12.8.2015. נותר סכום של 1945 ₪ .

6. התובע חלה בסרטן והושבת עד 2013 עקב כך צבר חובות (מיליון וחצי ₪).

המחלוקת

האם הסכום שקוזז מגמלת דמי אבטלה של התובע בחודש 8/2014 בגין חוב מזונות של התובע קוזז כדין ותוך הותרת סכום למחייתו של התובע.

האם פעל הנתבע כדין.

הכרעת הדין

1. התובע הגיש תצהיר ובו ציין כי לא קבל דמי אבטלה מהמוסד "... כלום רק 0 ₪ למשך חצי שנה! 3. ולמה ? משום שגרושתי פתחה נגדי תיק הוצל"פ ושם הייתי אמור לשלם לה מזונות והמוסד לביטוח לאומי שלל ממני את יתרת דמי האבטלה שהגיעו לי ממנו בגלל חוב שלי להם וכתוצאה מכך לא נשאר לי דבר וחצי דבר למחייתי וזאת למרות שנעשתה לי חקירת יכולת בהוצל"פ על החוב שלי למ.ל.ל קבעו לי לשלם רק 250 ₪ והגשתי את זה לביטוח לאומי. 4. היית זכאי ל- 3666 ₪ ולא קבלתי כלום למרות שהיה צו של רשם ההוצל"פ מיום 13.8.2011 על סך תשלומים של 250 ₪ בלבד ולמעשה גבו 1945 ₪ להוצל"פ וגם את 250 ₪ הנ"ל שילמתי ויצאתי קרח מכאן ומכאן. וכך זה קרה חצי שנה. "
2. גרסה זו חזרה גם בחקירתו הנגדית. נקדים ונציין כי התובע פנה למוסד והעניין הוסבר לו, כפי שעלה גם מעדות הגברת מורג, עדת הנתבע.
3. בתעודת עובד ציבור מטעם המוסד מיום 14.5.15 נכתב כי התובע "חייב כספים בגין תשלום מזונות למוסדנו. .. יתרת החוב היא 53,474 ₪. בגין החוב קוזז מגימלת אבטלה לטובת חוב זה מצ"ב פירוט הניכויים מאבטלה . כמו כן ערך הסדר עם הוצל"פ ע"ס 250 ₪ ב חודש 7/14 שילם מספר תשלומים ר' פירוט התשלומים שצורף ".
4. בתגובת התובע מיום 4.6.15 טען התובע כי מדמי האבטלה בסך 3,660 ₪ קוזז סך 3,531 ₪ על סמך מכתב המוסד מיום 4.9.14.
5. הנתבע טען כי יש לאבחן בין קיזוז שנעשה על ידי המוסד ובין עיקול שנעשה על ידי ההוצל"פ על קצבאותיו. עוד טען הנתבע כי בניגוד לקיזוז גימלה שנעשה באחוזים מהגימלה הרי שבמזונות יש להקפיד על השארת דמי קיום למבוטח.
6. לטענת הנתבע דמי קיום הם הסכום של גמלת הבטחת הכנסה ליחיד. לגרסת הנתבע מאחר ולתובע תיק הוצל"פ פעיל, יצאה מטעם ההוצל"פ הוראת עיקול לטובת התיק בהוצל"פ. הוראה זו איננה בשיקול דעת של הנתבע אלא בסמכות ראש ההוצל"פ בלבד. הסכום שעוקל על ידי ההוצל"פ הינו בשל עיקול שהוטל על ידי אשת התובע שם.
7. עוד טען הנתבע כי הפעולות המבוצעות מכוח תיק ההוצל"פ נעשות באופן אוטומטי כתוצאה מהוראות רשם ההוצל"פ ללא התערבות כלל של פקידי הנתבע.
8. על פי תעודת עובד ציבור מיום 21.3.16 מחלקת אבטלה מאשרת תביעת דמי אבטלה במערכת ממוכנת. מערכת זו מקושרת לגורמים שונים שבהם הנחיות לקיזוז או עיקול קצבאות. במקרה זה על פי תעודת עובד הציבור " קוזז חוב מזונות והושארה גמלה מינימלית למחיה בסך 1945 ₪. " בכך טען המוסד כי פעל כדין. כל שארע אחר כך הוא עיקול אוטומטי על פי הוראת הוצל"פ. לטענת הנתבע אלמלא קיזז את החוב למזונות היה ההוצל"פ מעקל את כל דמי האבטלה.
9. מנגד טען התובע כי יש מקום לבנות במערכת האוטומטית הגנה לפיה יפעל רק על פי צו התשלומים בהוצל"פ ע"ס 250 ₪ ולא לאפשר נגיסה בגמלת האבטלה עד לגובה קצבת יחיד בהבטחת הכנסה. על כן הטעות ב"מערכות האוטומטיות" היא טעות שיש לזקוף לחובת הנתבע שלא בנה מערכת אוטומטית מדוייקת ויש בכך מבחינתו רשלנות ועצימת עיניים. כמו כן יש בכך פעולה בניגוד להחלטת רשם ההוצל"פ מיום 13.8.14 אשר פסק 250 ₪ בלבד.
10. בשל חשיבותה נביא את החלטת כבוד רשם ההוצל"פ כלשונה:

1. על כן, גם הרשם מציין מפורשות כי צו התשלומים עומד על סך 250 ₪ לחודש אולם הוא מוסיף "אולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הזוכה לקזז מכל סכום המגיע לחייב את חובו...." הכל כאמור בהחלטה לעיל.
2. ברור כי גם כבוד הרשם סבר שלזוכה יש זכות לעקל כספים במוסד. הציטוט של התובע את החלטה זו של כבוד הרשם היה חלקי בלבד. קריאת ההחלטה בשלמותה מצביעה אף היא כי הנתבע פעל על פי החלטה שיפוטית זו.
3. מנהלת מחלקת מזונות אשר נתנה את התע"צ, גב' זערור נחקרה על תעודת עובד הציבור "ת. אסביר, יש סעיף 14 בחוק האומר שאדם שזכאי לגמלה והוא חייב מזונות, הגמלה מתקזזת לטובת החוב אבל משאירים לו כדי קיום 1945 ₪. אז והיום זו גמלת קיום. זה הנוהל. האשה גובה את המזונות כי המזונות מופסקים כבר מ-2013, באמצעות הוצל"פ. הפסיקו לה כי היו לה הכנסות והיא פתחה תיק בהוצל"פ ועשתה עיקול על הגמלה. במידה וביטוח לאומי לא היה מקזז היא היתה מקזזת את כל הגמלה. המוסד ניכה על פי הנוהלים. והשאר הלך על פי העיקול שהגישה בהוצל"פ ". (עמ'8 ש 22-28)(דגש ש.ש.). לגרסתה רק האמור בסעיף 14ג' לחוק המזונות הוא המחייב.
4. העדה נשאלה מדוע למרות שכתבו בחוק "רשאי לקזז" , הפעולה נעשית באופן אוטומטי ללא שיקול דעת. "ת. המערכות הממוחשבות מצטלבות ועושות זאת, אני לא עושה כלום, אני לא יודעת עד שהתובע אומר קיזזו לי. הכל מתנהל לפי הנוהלים ש. יש מערכת ממוחשת של המוסד שעושה זאת. ת. כן מן הסתם יש... ש. כמה זמן המערכת מוצלבת ת. בטח 15-20 שנה. ש. לא עלה על דעת אדם כלשהו שעשה מערכת זאת לבדוק האם אין כשל במערכת הזאת כפי שקרה כאן. תל. אין כשל , אדם שלא מסדיר את חובותיו והמדינה משלמת מזונות במקומו זאת הדרך. אני מבינה את הדרך" (עמ' 9 ש' 15-26).לעניין זה ראה גם פסק דין מצליח המפורט מטה.
5. בהמשך בהתייחס לקיזוז של 250 ₪ היא מציינת "הוא עשה הסדר של 250 בגלל שהחוב שלו היה ששים ומשהו אלף אז כן לוקחים, הוא הפסיק לשלם אחרי שלושה תשלומים". (עמ'9 ש' 30-31). ובהמשך "ש. למה העברתם סכום יותר גבוה להוצל"פ ת. האשה עשתה עיקול , מחלקת אבטלה מעבירה. דמי אבטלה השאירו לו כדי קיום 1945 . מאחר והאשה עשתה עיקול על הגמלה, את ה-1900 שהיה צריך לקבל העבירו לתיק הוצל"פ..." (עמ' 10 ש' 9-11).
6. עדה זו הייתה עקבית הן בתע"צ שהוגש על ידה והן בעדותה. ניתן להסיק מעדותה כי יש נוהל הנובע מסעיף 14 לחוק המזונות וכי מופרש מדמי אבטלה סכום של גמלת יחיד בהבטחת הכנסה לצורך קיום כלל שזה נוגע למוסד לביטוח לאומי, דהיינו המוסד עצמו השאיר לתובע את הסך של 1945 ₪.
7. גרסה זו קבלה תימוכין בעדות הגברת אריאלה מורג (אשר נתנה שתי תעודות עובד ציבור נוספות ומכתב ). לטענתה "ש. במקרה הזה בין מחלקת אבטלה למזונות יש קשר במחשב ת. כן. ברגע שיש חוב למזונות והחייב זכאי לדמי אבטלה, מתקזז באופן לא אוטומטי אך כך בנויה המערכת. אך משאירים לחייב גמלה מינימלית למחיה, מאחר וזו גמלה מחליפת שכר נשאר מחיה לפי סכומים של הבטחת הכנסה לחייב. ש. אם יש חוב בהוצל"פ זה מופיע במחשב ת. לא במערכת אבטלה, אנחנו מחוברים למערכת מבוטח אם נכנסים לבדוק אפשר לראות אם יש חובות לאותו חייב, לא תמיד זו אותה ת.ז. לעיתים זה לפי ת.ז. של האשה או של הבעל, ואם זה על שם האשה יש מצב שבכלל לא נראה את זה, אבל גם לא אמורים לבדוק – אנחנו מטפלים בדמי אבטלה... אנחנו מאשרים את הגמלה. לא קופץ לי במחשב כלום. אנחנו לא רואים כלל. עד שנכנסתי לעניין לא ידעתי כלל שניכו לתובע... אנו לא רואים את זה ומערכת האבטלה עובדת מצויין."(דגש ש.ש.)
8. עדותה משתלבת היטב עם עדות הגברת זערור אשר מציינת במפורש כי העיקול הידני מופנה למשרד הראשי אשר עורך את החישוב וזה אינו בהרשאה שלה להכנס לכך(עמ' 10 ש' 15) "כל אחד וההרשאה שלו". גם הגברת מורג מסבירה כי מערכת ההוצל"פ עוברת דרך המערכת הכספית והיא כפקידת אבטלה איננה רואה זאת.
9. אף היא מתעקשת כי "... יוצא תשלום ומקוזז חוב מזונות, מקוזז דמי ביטוח לאומי ובריאות ומס הכנסה לאחר מכן מקוזז חוב מזונות עד כדי השארת גמלה מינימלית על לפי הבטחת הכנסה של 1945 ואת השארית אוטומטית הוצל"פ מעקל. אין לנו נגיעה לזה. ש. הייתם צריכים לקחת רק 250 ₪ . ת. צריך להפנות את השאלה הזאת להוצל"פ הם מטילים את העיקולים" (עמ'11 ש'22-26)( דגש ש.ש.). בסופו של דבר מציינת "ת. אין לי איך להתמודד עם זה זו מדיניות של ההוצל"פ". (עמ' 12 ש' 5 וראה גם ש' 12-14)
10. \את ועוד הגברת מורג מעידה בעניין פנייתו של התובע כי "ת. מנהלת מרכז שירות כתבה באותו יום שהוא הגיע, את מה שהתרחש, לא היינו צריכים לקרוא לה כי היא כתבה במחשב את מה שקרה באותו יום שהוא היה "הוסבר על ידי שרון ממחלקת משפחה שחוב בגמלאות ניתן לקזז מגמלה לזכאי בהוראה של בית משפט לא תקפה לחוק המזונות במקרה הזה למרות שיש הסדר בבדיקת משרד ראשי לעניין גובה הקיזוז ". זה מה שכתוב במחשב. .. " (עמ'12 ש'30 עד עמ' 13 ש'2 וראה גם נ/2). דהיינו העניין הוסבר לתובע עת בא לעשות בירור.
11. על פי גרסתה "... עד כמה שאני יודעת הוא לא קבל הבטחת הכנסה . עשינו את זה בהוראת מנהלת התחום שהיא המנהלת שלנו".
12. מעדויות הנתבע ותעודות עובדת ציבור שהוגשו עולה כי הנתבע פעל על פי הנהלים. הגמלאות שלו בוצעו כדין. אושרה לו גמלת אבטלה (ע"פ סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי). נוכה רק 250 ₪. הופרש סכום של 1945 ₪ - גמלת קיום ליחיד ע"פ הבטחת הכנסה.( ע"פ חוק המזונות (הבטחת תשלום ) סעיף 14 (ג)). עד כאן פעל הנתבע על פי סמכותו, על פי חוק המזונות וכדין.
13. צודק הנתבע כי הכסף שעוקל לא קוזז על ידי הנתבע אלא עוקל על ידי ההוצל"פ בגין בקשת אשתו, ואת הבירור מדוע עוקל מעבר ל-250 ₪ היה צריך התובע לברר בלשכת ההוצאה לפועל.
14. לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בעיקול שנעשה על קצבאות בהוראת ההוצל"פ (ב"ל 2266/07 אוחיון נגד המוסד )(לא פורסם).
15. פסק דין ב"ל 18463-10-16 עופר מצליח נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) (להלן פסק דין מצליח) קובע מפורשות באותו מקרה עצמו וכלשון בית הדין :"

התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה שאושרה על ידי הנתבע ובגינה שולמה לו קצבה חודשית עבור החודשים יולי ואוגוסט 2016.

בחודש ספטמבר 2016 בוצע עיקול של קצבת דמי האבטלה של התובע. לטענת הנתבע, אין המדובר בקיזוז חוב של התובע כלפי הנתבע לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות, הגם שלתובע חוב מזונות כלפיו בסך של כ – 44,000 ₪, אלא עיקול של דמי האבטלה בהתאם לצו עיקול שהוטל על ידי לשכת ההוצאה לפועל לטובת גרושתו של התובע, הגב' אילנה מצליח בגין חוב מזונות על סך של 80,000 ₪."

עובדתית מדובר באותו מקרה, הדומה להפליא לעובדות שבפנינו.

ובהמשך:

"במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו טען התובע כי מאז חודש ספטמבר 2016 לא שולמו לו דמי האבטלה שהגיעו לו בהתאם לתביעה שאושרה. עם זאת, התובע ציין שהוא מקבל הבטחת הכנסה ליחיד. הנתבע מצידו טען כי הסכומים עוקלו בהתאם לצו העיקול לטובת הזוכה, הגב' אילנה מצליח. הנתבע הוסיף וטען כי לבית דין זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה כנגד צו של רשם הוצאה לפועל ובאפשרות התובע לפנות לרשם לשכת ההוצאה לפועל בבקשה להקטנת העיקול או לביטולו והנתבע יפעל בהתאם לכל החלטה ו/או צו של לשכת ההוצאה לפועל בעניין זה.

לנוכח העובדה שדמי האבטלה שהגיעו לתובע בגין החודשים ספטמבר ואילך לא קוזזו על ידי הנתבע בגין חוב מזונות כלפיו מכח סעיף 14 (ג) לחוק המזונות, אלא שהתשלום הועבר ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם לצו העיקול שניתן לטובת הזוכה, הגב' אילנה מצליח, צודק הנתבע בטענתו כי לבית דין זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה ולכן אין מנוס מסילוק התביעה על הסף."

בסעיף 6 בפסק הדין שם הובאו כל האסמכתאות בעניין העדר הסמכות והן יפות כפפה ליד גם לענייננו.

לא למותר לציין כי גם בהליך שבפני התובע פנה להוצל"פ בבקשה לביטול העיקול ונענה בשלילה.

1. הנתבע טען וכך הוא כי מאז ספטמבר 2014 כלל הפעולות בתיקי החייבים בהוצאה לפועל נעשות ישירות מטעם ההוצל"פ ללא התערבות כלל של פקידי המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתאם לסעיף 42 בחוק ההוצאה לפועל. זאת אפילו כאשר תיק ההוצאה לפועל הוא לטובת המוסד לביטוח לאומי קל וחומר כאשר המוסד לביטוח לאומי איננו צד בפעולה כפי שהיה כאן עת הפעולה נעשתה עקב דרישת אשתו של התובע.
2. אין מחלוקת כי המוסד לביטוח לאומי מחוייב לקיים את החלטת רשם ההוצאה לפועל שהיא החלטה שיפוטית לכל דבר ועניין ואין למוסד לביטוח לאומי כגוף סטטורי סמכות או רשות לפעול בניגוד להחלטו. המוסד הוא גוף מבצע בלבד.
3. על כן היה על התובע לפנות לכב' הרשם על מנת לשנות את החלטתו.
4. עוד נאמר בעניין פסק דין מצליח : "

למעלה מהצורך, יצוין כי גם אם הנתבע היה מקזז את קצבת דמי האבטלה מכח חוב התובע לנתבע במחלקת מזונות לפי סעיף 14 לחוק המזונות, הנתבע היה רשאי לקזז לתובע את מלוא הקצבה לנוכח העובדה שהתובע מקבל קצבת מחיה מינימלית בשווי גמלת הבטחת הכנסה ליחיד ובהתחשב בתכלית חוק המזונות ולפיו המוסד לביטוח לאומי משמש לעניין חוק המזונות כ"סוכן תשלומים" על מנת לסייע לזכאי למזונות ולשחררו מהקשיים הקשורים

במימוש פסק הדין למזונות, תוך הבטחת מקור פרנסה בינתיים, עד שתתאפשר גביית החוב ולו בסכום מינימלי. לפיכך, אם המוסד לא גובה את הכסף מהחייב, ההפסד הינו על חשבון אוצר המדינה – משלם המיסים ונתון זה מחייב את המוסד לגבות מהחייב כל סכום המגיע מהחייב לזכאי .”

אף דברים אלה מתאימים גם בהליך שבפנינו.

1. לאור כל האמור לעיל מצאנו כי המוסד לביטוח לאומי פעל בעניינו של התובע כדין ועל פי החוקים המחייבים אותו ועל פי ההחלטה השיפוטית של רשם ההוצל"פ שמחייבת את המוסד. כפי שציטטנו לעיל אף רשם ההוצל"פ עצמו ציין מפורשות בהחלטתו את זכות העיקול הקיימת.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. מאחר ומדובר בייצוג מטעם הסיוע המשפטי, אין צו הוצאות.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ח, (31 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.