1. לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.12.2013, בין כלי רכב, מ"ר 52-321-76 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 45-343-68 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא לעניין האחריות לקרות התאונה.

3. נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

גרסתו של נהג רכב התובעת לא הייתה יציבה וסדורה לגבי תיאור נסיבות התאונה. נהג רכב התובעת הודיע במסגרת טופס ההודעה על התאונה לחברת הביטוח כי נהג המשאית נכנס לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו, כאשר הנזקים הם מעיכת טמבון קדמי צד ימין, המשך מעיכת כנף קדמי צד ימין ושריטות על שתי המראות הקדמיות וריפודים מלוכלכים (ת/1). לעומת זאת, בגרסה שנתן נהג רכב התובעת בעדותו בבית המשפט, כלל לא דיבר על מעיכה אלא שהמשאית נכנסה לנתיבו ו"גילחה אותו"!!.

נהג רכב התובעת, ובניגוד לתמונות שהוצגו על ידי נהג המשאית בזמן אמת, טען בעדותו (עמ' 2, שורה 3 לפרוטוקול) כי המשאית פגעה בו בדופן הפנימית הקדמית שמאלית של המשאית, באופן שגלש אליו קצת ו"ברח החוצה", טענה זו אינה מתיישבת עם נסיבות התאונה ואף לא עם מקומה המשוער כפי התמונות שהוצגו.

לעומת זאת, גרסתו של נהג המשאית הייתה ברורה, יציבה וקוהרנטית, כאשר התיאור שלו לנסיבות התרחשות מתיישב עם התמונות ועם ההיגיון בקרות התאונה.

לפיכך, מצאתי להעדיף את גרסתו של נהג המשאית על גרסת נהג רכב התובעת.

6. התביעה נדחית, ללא צו להוצאות למעט שכר העד מטעם הנתבעים כפי שנפסק בדיון, אשר ישולמו תוך 30 יום.

7. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ה, 03 יולי 2015, בהעדר הצדדים.