1. זוהי תביעה לתשלום סך של 550.90 ₪ שלטענת התובעת חייב לה הנתבע עבור פוליסת ביטוח עסק.
2. הנתבע היה בעל פוליסת ביטוח עסק אצל התובעת החל משנת 2010, שנעשתה באמצעות סוכנות ביטוח (להלן: "הסוכנות"). התובעת חידשה את הפוליסה מעת לעת לבקשת הסוכנות. לטענת התובעת, ביום 19.5.13 שלחה הסוכנות לנתבע באמצעות הדואר מכתב המודיע על חידוש הפוליסה, דבר שנעשה זו השנה השלישית ברציפות. ביום 2.7.13, לאחר הפקת הפוליסה, שלחה לו אותה הסוכנות באמצעות הדואר.
3. הנתבע טוען כי מעולם לא ביקש לחדש את הפוליסה, ולא נתן הסכמתו לביצוע החידוש. עובדת חידוש הפוליסה נודעה לו רק כאשר קיבל שובר לתשלום חוב בסך 550 ₪ עבור הפוליסה, לאחר שהתובעת חייבה את כרטיס האשראי שבו שילם עבור הפוליסה בשנה קודמת, ובוטל בינתיים.
4. התובעת לא חלקה על כך שלא קיבלה הסכמה של הנתבע לחידוש הפוליסה בעת חידושה. אלא שלטענתה הפוליסה חודשה באופן שבו נהגו גם בשנים הקודמות, ולכן הפוליסה הייתה תקפה עד שבוטלה על ידיה ביום 9.11.13 מחמת אי תשלום פרמיה. עוד טוענת התובעת, כי זמן מה לאחר חידוש הפוליסה ביקש הנתבע להוסיף כיסוי בגין חדר נוסף, עובדה המוכיחה שידע על קיום הפוליסה והסכים לחידוש.
5. פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח לבין המבוטח. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. חידוש פוליסה שפקעה מהווה כריתת חוזה חדש, המצריך שיתקיימו הצעה וקיבול. אין די במשלוח פוליסה חדשה למבוטח על ידי חברת הביטוח לצורך כריתת החוזה החדש, אלא יש צורך בקיבול של המבוטח. משלוח הפוליסה מהווה, לכל היותר, הצעה של חברת הביטוח להתקשר בחוזה חדש.
6. במקרה זה לא הוכיחה התובעת כי הנתבע קיבל את הפוליסה המחודשת שלטענתה נשלחה לו בדואר, דהיינו אין ראיה שההצעה הגיעה בכלל לנתבע. ואולם אף בהנחה שההצעה הגיע לנתבע יש צורך בקיבול מצדו. במקרה זה לא נתן הנתבע הודעת קיבול. קיבול יכול שיהא גם בהתנהגות, למשל אם מבוטח משלם עבור הפוליסה, מצביע הדבר על הסכמה מצדו להתקשר בחוזה ביטוח עם המבטח. ואולם במקרה זה הסוכנות חייבה כרטיס אשראי שפרטיו היו ברשותה, ושבוטל בינתיים.
7. נותר לבחון אם ניתן ללמוד מהתנהגותו המאוחרת של הנתבע על הסכמתו לחידוש הפוליסה.
8. לטענת התובעת, בחודש אוגוסט 2013 פנה הנתבע לסוכנות בבקשה לברר מה תהיה עלות הוספת חדר נוסף לפוליסה. הנתבע טען כי אכן פנה לסוכנות, אך לא דיבר על הוספת חדר לפוליסה, שכן כלל לא ידע שניתן להוסיף לפוליסה חדר במקום אחר ממקום העסק המבוטח, אלא ביקש לברר מה תהיה עלות ביטוח לחדר. הסוכנות היא זו שפנתה לתובעת בבקשה לקבל הצעת מחיר להוספת החדר לפוליסה. גרסה זו של הנתבע מהימנה עליי.
9. התובעת מוסיפה וטוענת כי לאחר ביטול הפוליסה מחמת אי תשלום הגיעו הנתבע והסוכנות להסכמה כי הפוליסה תוקם מחדש בעלות זולה יותר, אך הנתבע לא חתם בסופו של דבר על המסמכים הנדרשים להקמת הפוליסה. הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי לאחר שקיבל את ההודעה כי יש לו חוב, הגיע לסוכנות על מנת לברר את העניין. בשלב זה הוצע לו לחדש את הפוליסה בעלות מוזלת, והוא נתן פרטים של כרטיס אשראי עדכני. אין חולק כי בסופו של דבר לא בוצעו בשלב זה הקמה או חידוש של הפוליסה.
10. מסקנתי היא כי הנתבע לא הסכים לחידוש הפוליסה, ולכן חידוש הפוליסה על ידי התובעת נעשה שלא כדין. משלא נכרת חוזה ביטוח כדין, דין התביעה להידחות.
11. לפיכך אני דוחה את התביעה.
12. התובעת תשלם לנתבע הוצאותיו בתביעה זו בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
13. זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.