<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד דנית שושן

הנאשמים וב"כ עו"ד ג'לג'ולי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בנאשמים בני זוג, יש הסדר בעניינם. הענישה המקלה לגבי הנאשמת 2 בשל הענישה המחמירה לנאשם 1. נותר רק אישום 3 ב עניינה. אנו נעתור למאסר על תנאי וקנס וחברי יעתור למאסר על תנאי והתחייבות. לגבי הנאשם כתב האישום נשאר ככתבו וכלשונו. התביעה תעתור למאסר בפועל ורכיבים נוספים וחברי לא יוכל לטעון לענישה מקלה בנימוק של אחידות ענישה.

הנאשמת 2 ילידת 73', בעניינה כתב האישום תוקן משמעותית לקולא.

בבסיס ההסדר, מדובר בבני זוג, שמירה על התא המשפחתי, נעדרת עבר פלילי, העבירה אינה אופיינית לנוף חייה. אנו סבורים כי ההסדר ראוי ומידתי ויהיה במע"ת מענה עונשי הרתעתי.

לענין הקנס – המאשימה סבורה שלא ניתן להתעלם שהנאשמת נהנתה מאותו שלל רב אשר הביא הנאשם לביתם. אבקש לכבד את ההסדר בנוגע אליה.

בנוגע לנאשם – מגישה רישום פלילי – מסומן ע/1.

מאסר על תנאי מסומן ע/2.

ימי מעצרו 29.9.14-7.10.14. לחובתו 10 הרשעות קודמות, גם בגין שוד מזוין בגינו ריצה 5 שנות מאסר, עבירות מסוג פשע, וכניסות לישראל ועבירות נוספות.

לחובתו מאסר על תנאי בן 4 חודשים.

בפרוטוקול של המאסר המותנה, נסיבות חייו, לרבות הקשר עם אשתו, בקשה לאיחוד משפחות כבר עמד בפני בית המשפט.

מדובר במי שריצה 9 תקופות מאסר, חלקן לא מבוטלות. הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום בעודו שוהה שלא כדין בישראל. במעשיו פגע בקניין הפרטי, שלום הציבור ותחושת הבטחון של האזרח התמים שעובד לפרנסתו. כמו כן, פגיעה בזכותה של המדינה להגביל הבאים בשעריה.

המאשימה סבורה כי המתחם בעניינו נע בין 10-20 חודשי מאסר בפועל.

מגישה לבית המשפט ע"פ 7969/04 של בימ"ש עליון.

בבימ"ש המחוזי קיבל שנה וחצי מאסר בפועל.

מגישה ע"פ 7121/09 של בימ"ש עליון. הנאשם הורשע ב- 5 עבירות של נכסים שהושגו בעוון ונדון ל- 3 שנות מאסר ורכיבים נוספים. העליון דוחה הטענה כי המחוזי החמיר עם הנאשם. הוא אחסן את הרכוש אצלו וזה חלק ממנגנון שלוב שנועד להעמיד את עקבותיו של הרכוש. גם שם בדומה אלינו הסתייע הנאשם בבן משפחה, בנו, לצורך הסלקת הרכוש.

בכתב האישום שלנו, יש לציין את כמות הרכוש העצומה. בסופו של יום כל הרכוש נתפס בביתם המשותף.

מפנה לאישום 9 – הכולל 44 סעיפי משנה. מדובר בצבר של חפצים גנובים ורכוש יקר ערך. לצערנו, את מרבית הבעלים לא ניתן לאתר.

לגבי אישומים 4-6 - מדובר ברכוש יקר ערך והינו פרי של 3 גניבות מרכבים.

אנו סבורים כי הנאשם ממוקדם ברף העליון של המתחם, נעתור למאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים ורכיבי מאסר על תנאי וקנס.

מגישה בקשה למוצגים – מסומן במ/1.

ב"כ הנאשמים טוען לעונש:

סניגור חי בעמו יותר מהתובע. התובע ניזון ממסמכים. השוטרים הגיעו ורשמו דו"חות פעולה.

לגבי בני הזוג – האשה הזו שאין לה עבר פלילי, לענין כתב האישום שתוקן, יוחס לה מה שיוחס לה. המדובר בגברת שמנסה לשמור את הבית שלה, את בעלה, 4 הילדים שלה, לבל יגרם להם נזק בלתי הפיך בכך שאביהם ישלח למאסר מאחורי סורג ובריח. הענישה כאן והפסיקה הינה אינדיבידואלית וכל מקרה נדון לגופו. מפנה לפרטי האישום. סע' 9 הוא בעצם אותם פרטים שהיו באותם אישומים, חלק ממנו כפל מאותם פרטי אישום שקדמו לו. חברתי אמרה שחלק ניכר מהבעלים של הרכוש לא אותר. כמעט 90 אחוז מהרכוש הזה, הבעלים שלו לא אותר. הנאשם קנה את הסחורה הזאת. לא לכל סחורה משומשת יש קבלות. קבלני בנין מוכרים את הציוד שלהם. כל הציוד הוא של בנין שהוא עבד בו בעברו, הוא יודע לסחור בו. כל הסעיפים זה סעיף אחד. ביום 5.5.16, מפנה לפרוטוקול בימ"ש, חברתי ואני אומרים כמו כן נבקש מבימ"ש הסכמה לראות בכל האישומים אירוע אחד.

מכאן המצב הוא אבסורדי. מצד אחד כל מה שעשה זה שהחזיק את הרכוש שחשוד שהושג בעוון ולא בפשע. איני מקל ראש. על זה בימ"ש צריך לתת את הדין. הגם שמגדל 4 ילדים, מנסה בכל דרך, בתקופה האחרונה, עברו הרחוק לא עומד לזכותו, מזה שנים הנאשם התיישר. על אף שהנאשם סובל ממחלות רבות, כאבי גז עזים. מציג בפני בימ"ש אסופה של מסמכים רפואיים – מסומן ע/3.

הנאשם נשוי לישראלית, יש לו 4 ילדים ישראליים, הוא בקופ"ח מאוחדת.

באחד הסעיפים רשום שבמשך כשנה עובר ליום 29.9 במספר מועדים שאינם ידועים למאשימה הגיע הנאשם 1 לביתה של הנאשמת 2. כאילו הסתנן למחנה צבאי ובכך שהה בישראל מבלי שהיה רשאי לשהות בה כדין. הנאשם הזה אינספור פעמים הגיש בקשות למשרד הפנים יחד עם אשתו לקבל אשרת כניסה ולקבל אזרחות ישראלית. הוא חי איתה. לא מדובר בהסכמים פיקטיביים. פני הדברים לא כך. אני מגיש לבימ"ש מעיריית כפר קאסם הסבר מדוייק למעמדו של הנאשם ולמעמדה של הגברת הנאשמת בכפר קאסם ובכלל לגבי השתלשלות הדברים והיכן עומד במשרד הפנים, בירוקרטי לחלוטין. הנאשמים בכל זאת עובדים ולא נתמכים על ידי הביטוח הלאומי.

המסמך מעיריית כפר קאסם – מסומן ע/4.

זה המקרה שבפני ביהמ"ש שחברתי מבקשת להרחיק את הנאשם חודשים מאחורי סורג ובריח, להרחיקו מאשתו, ילדיו ומהחברה. חברתי טוענת שעברו הפלילי משחיר. עברו הפלילי נכון כפי שמצויין ברישום הפלילי, אבל מזה שנים הנאשם התעשת. אין כמו הגיל שמתקדם עם האיש שמלמד אותו. מזה שנים, גם רואים ברישום הפלילי, הוא הבין שעשה המון טעויות. הוא מחזיק את משפחתו לבל תפורק. הוא עושה כל דבר על מנת שיהיה למשפחתו הכל. מגיש אסופה מבתי הספר לגבי כך שילדיו לומדים בבתי ספר בתוך כפר קאסם, זה מרכז חייו – מסומן ע/5.

המציאות המרה במדינה ידועה לנו. המשפט הפלילי חי ונושם. המשפט הפלילי זה לא חומר יבש ולכך המחוקק העניק סמכות לבימ"ש הנכבד לשפוט על פי גם מורשת ישראל. לא רק הפסיקה שמוגשת. הפסיקה כאן לא דומה בכלל ובעליל למקרה הזה. המקרה הזה, הוא רכש את הרכוש הזה לסחור בו. חלקו נגנב לפני שנים, כ- 10 אחוז ממנו.

מכאן, אבקש מבימ"ש להאריך את המאסר המותנה שעומד ותלוי כנגד הנאשם. ישים לב בימ"ש כי הנאשם ריצה תקופת מעצר בתיק הזה בלתי מבוטלת, לא נפתחו לנאשם תיקים, הנאשם מתחנן בפני בימ"ש לא לשלוח אותו מאחורי סורג ובריח, היום הוא לא מתאים למקום הה, הוא לא שווה בשווה עם האסירים שנמצאים שם. אבקש להשית מע"ת ורכיבים נלווים. המצב הכלכלי של בני הזוג לא טוב, הוא משתכר במעט, היא גם משתכרת במעט, לא אכביר מילים, מגדלים 4 ילדים.

משום שביהמ"ש חי בעמו, זו הנוסחה העונשית שאני מבקש שבימ"ש יקבל. אני מבקש שבימ"ש לא יתן את גזר הדין היום. אני סומך ומכיר את ביהמ"ש. אבקש שבימ"ש יחשוב טוב מאד לפני שיתן את גזה"ד.

ב"כ המאשימה:

יש לנאשם תיקים נוספים, שב"ח.

הנאשם 1 לעונש:

אני מודה ולא אחזור על הטעות הזו. אני מבקש, יש לי 4 ילדים, מצבי באמת קשה. רק לתת להם אוכל, לחיות כמו שצריך. אם הייתי יודע שזה גנוב, לא הייתי קונה את הכלים האלה. גם תנאי של שנתיים מעכב אותי במשרד הפנים. זה מעכב איחוד המשפחה.

הנאשמת 2 לעונש:

אין לי מה להוסיף.

<#2#>

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לנאשם 1 מספר עבירות של שהייה בלתי חוקית, החזקת נכסים שהושגו בעוון והחזקת רכוש רב החשוד כגנוב. לנאשמת 2 – עבירת איומים.

2. כמפורט בכתב האישום המתוקן, במועדים שונים, סמוך לחודש ספטמבר 2014, שהה הנאשם בתחומי המדינה, ללא אישור שהייה כדין. כמו כן, נתפס בביתה של הנאשמת, שהינה אשתו של הנאשם 1, רכוש וציוד יקר ערך, חלקו נקשר למעשי גניבה שארעו בסמוך (אישומים 4-6) וחלקו חשוד כגנוב, מבלי שנמצאו בעליו (אישום 9).

3. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר על תנאי ביחס לנאשמת 2, כשב"כ המאשימה מבקשת להטיל עליה בנוסף קנס, וב"כ הנאשמת עותר להסתפק בהתחייבות כספית.

ביחס לנאשם 1 – הצהירה המאשימה כי בכוונתה לעתור למאסר בפועל ממושך ולהפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם.

4. ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לחומרת מעשיו של הנאשם, לכך שהחזיק ברכוש וציוד יקר ערך, שככל הנראה נגנב מבעליו, וזאת על מנת לסחור בו. עוד הפנתה לעברו הפלילי, הכולל הרשעות דומות ואף הרשעה ישנה בעבירה של שוד מזויין. על כן, סבורה כי מתחם הענישה נע בין 10-20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, וממקמת עניינו של הנאשם 1 ברף העליון של טווח זה.

ביחס לנאשמת 2 – נטען כי היא נעדרת עבר פלילי וכתב האישום תוקן בעניינה לקולא, ועל כן מבקשת לאמץ את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשמת קנס בנוסף.

5. ב"כ הנאשמים פרש בטיעוניו מציאות מורכבת ביחס לזוג הנאשמים. כך עולה, כי מדובר בזוג נשוי, שלו 4 ילדים, האשה והילדים אזרחים ישראליים ומרכז חייהם בכפר קאסם.

הנאשם נוכח נסיבותיו האישיות, בא והולך מתחומי המדינה, וכתוצאה מכך הורשע בעבר ומיוחס לו גם במסגרת כתב אישום זה צבר של עבירות כניסה שלא כדין.

ביחס לעבירות הרכוש, לא מתעלם ב"כ הנאשמים, עו"ד ג'לג'ולי, מחומרת המעשים, אך מציין כי מדובר בעבירות ישנות יחסית וכן שכל כוונתו של נאשם זה היתה להתפרנס על מנת לכלכל את משפחתו.

ביחס לעברו הפלילי של הנאשם – מפנה לכך שעברו המכביד ישן יחסית, ובשנים האחרונות התעשת הנאשם, שאף סובל מבעיות רפואיות, וממוקד בטיפול במשפחתו. על כן, עותר להימנע מלהטיל על הנאשם מאסר בפועל.

6. אין חולק שהמעשים המיוחסים לנאשם 1 חמורים. נראה שהנאשם מצא לו מקור פרנסה בכך שרכש סחורה גנובה לצורך מכירתה. צודקת בענין זה ב"כ המאשימה שהגדירה את מעשיו כמחוללים מעשי עבירה נוספים. ככל שימצא קונה לסחורה גנובה, כך תגבר המוטיבציה של הגנב להמשיך במעשיו הפסולים. מעשיו של הנאשם פוגעים בערכים של פגיעה ברכוש הציבור, אך ניתן למקם הפגיעה ברף תחתון, מאחר ומדובר בעבירות רכוש שאינן מן החמורות.

כמו כן, הנאשם הורשע במספר עבירות שב"ח הפוגעות בזכותה של המדינה לברור את הבאים בשעריה. ביחס לנאשמת 2 – מיוחסת לה עבירת איומים כלפי שוטר וגם לעבירה זו יש לייחס חומרה.

7. עם זאת, יש לציין בעניינו של הנאשם 1 מספר נסיבות לקולא. העבירות המיוחסות לו הינן משנת 2014, ביחס לרב הרכוש לא נמצא כי נגנב בסמוך למועד תפיסתו אצל הנאשם. כמו כן, מדובר בנאשם שככל הנראה אינו מקים בהתנהלותו סיכון בטחוני. ממסמכים שהוצגו בפני המסומנים ע/4 וע/5, עולה כי הנאשם כאמור נשוי שנים רבות לנאשמת 2, ונראה כי מטרת כניסותיו ברובה לבקר את בני משפחתו.

8. מדיניות הענישה בעבירות המיוחסות לנאשם 1 מגוונת. ביחס לעבירת השב"ח נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר על תנאי לגבי כניסה ראשונה ועד מספר חודשי מאסר בפועל. וביחס לעבירות של החזקת רכוש חשוד כגנוב וקבלת נכסים בעוון – טווח שנע בין ענישה צופה פני עתיד ועד מספר חודשי מאסר. עיינתי באסמכתאות הפסיקה שהוגשו על ידי המאשימה, ודעתי כדעת ב"כ הנאשמים בכך שאין מדובר במקרים דומים אלא במקרים חמורים יותר במסגרתם עלתה תמונה של מנגנון משומן של גניבת רכוש יקר ערך וסחר בו.

9. הנאשם יליד 1974, ובעברו 10 הרשעות. רוב הרשעותיו האחרונות הינן בעבירות שב"ח ועבירות נלוות, ובעברו הישן (שנת 1998) הרשעה בעבירה של שוד מזויין בגינה ריצה מאסר בן 5 שנים. עוד עומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה בן 4 חודשים בגין עבירות השב"ח בהן הורשע.

10. הנאשם סובל מבעיות רפואיות שונות, כאמור במסמכים שהוגשו לי וסומנו ע/3. מדברי הנאשם ובא כוחו עולה תמונה של נאשם שאכן בשנים האחרונות חלה התמתנות מסוימת באורח חייו, הוא מנסה ככל שאפשר להסדיר מעמדו בארץ, אך בשלב זה, כאמור, אסורה כניסתו, והנאשם חוטא בכך שמפר פעם אחר פעם את הוראות בית המשפט.

11. הנאשמת 2 ילידת 1973, נעדרת עבר פלילי.

12. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ונתתי דעתי לנסיבות לקולא ולחומרא, מצאתי לאמץ את הסדר הטיעון ביחס לנאשמת 2, ואטיל עליה גם קנס מידתי, נוכח מצבה הכלכלי של משפחתה.

13. ביחס לנאשם 1 – אין מנוס מהפעלת התנאי שתלוי ועומד כנגדו, וזאת במצטבר לתקופת מאסר, אך אני סבורה שמתחם הענישה שהציגה המאשימה אינו מידתי ואינו משקלל את כלל הנסיבות הקונקרטיות של הנאשם שבפני.

14. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1 –

א. מאסר בפועל בן 8 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 29.9.14-7.10.14.

ב. מפעילה מאסר על תנאי בן 4 חודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ 21726-05-13, שלום

פתח תקוה, ביום 2.7.13, על ידי כב' השופט קובו, וזאת בחופף למאסרו. כך שהנאשם ירצה תקופת מאסר כוללת בת 8 חודשים.

ג. מאסר על תנאי בן חודשיים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל לתקופה של שנתיים מיום שחרורו.

ד. מאסר על תנאי בן 6 חודשים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת רכוש לתקופה של שנתיים מיום שחרורו.

ה. קנס בסך 3,500 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מהעירבון הכספי שהופקד במ"ת 9717-10-14, והיתרה תושב באמצעות בא כוחו למפקיד בכפוף לכל מניעה חוקית אחרת.

ו. מעכבת ביצוע עונש המאסר עד ליום 25.10.16. במועד זה יתייצב הנאשם עד שעה 10:00 בבית מעצר "הדרים".

הערבויות שהופקדו במ"ת 9171-10-14 – ישמשו להבטחת התייצבותו, ורק לאחר מכן יקוזזו/יוחזרו, כאמור בס"ק ה'.

ז. מתירה לב"כ הנאשם לפנות בבקשה מסודרת להחזרת דרכון, המופקד ככל הנראה במשטרה.

ביחס לנאשמת 2 –

א. מאסר על תנאי בן חודשיים למשך שנתיים לבל תעבור עבירת איומים.

ב. קנס בסך 750 ש"ח או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.12.16.

המוצגים המפורטים במסמך במ/1 יושמדו או יחולטו בהתאם לשיקול דעת המשטרה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי מרכז.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ה אלול תשע"ו, 28/09/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חגית גבאי