לפניי תביעה כספית מיום 5.10.14 ע"ס 10,057 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונה (אירוע של נפילת אריחי בניין על רכב התובעת החונה לצד הבניין) מיום 13.12.13.

נערכה 10.5.15 בפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 8,046 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 5.10.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 379 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 5.10.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 450 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.
• סך של 1,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.