<#2#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד בועז קניג

ב"כ המשיב 2 עו"ד שרה טל

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה בצירוף מידעים. לא היה המשך לידיעה 373.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.

לא הייתה לי התנגדות שבית המשפט יעיין במידעים. אני מפנה להחלטת ועדת השחרורים מיום 18.9.14 ששם היה אזכור לעניין המידעים. ההחלטה היא החלטה קצרה.

יש אסיר שאין לו שום דו"ח או התנהגות כזו או אחרת לא טובה. אני מפנה לדו"חות של העובדים הסוציאליים, הוא שוהה במעשיהו. הוא כבר חצי שנה מודל לחיקוי לאסירים. הוא משמש תומך לאסירים שהם חולי נפש.

בנוסף, יש לו תוכנית רש"א. בתאריך 21.5.14 הוא נפגש עם נציג רש"א. מפנה לנספח ז'. הוחלט לשלבו בתוכנית שיקום וטיפול. בהחלטה אין שום התייחסות לתוכנית רש"א.

מפנה לנספח ט', חוות דעת יועץ רש"א. עוד 3.5 חודשים הוא משתחרר.

התביעה מגישה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, מבלי שראינו את החומר. בתיק הזה לא התנהל משפט. התקיימו שתי פגישות שלנו עם התביעה. התביעה מוחקת את אישומים 6 ו-7 וחברתי עדיין כותבת סחר בסמים וצירוף תיקים. על התיק של הסמים הוא קיבל 10 חודשים בבית משפט השלום בירושלים ועל עוד תיק של התפרצות הוא קיבל 12 חודשים. סך הכל 22 חודשים.

יש בחור יחסית צעיר שעוד 3.5 חודשים משתחרר. אני סבור שהחלטת ועדת השחרורים היא בעייתית ואפילו ללא סבירות. אין התייחסות לרש"א. אם הוא היה מביא תוכנית פרטית, הרי זה פחות טוב מרש"א.

מעבר לעניין הזה שהוא הצטייד בתוכנית רש"א ומשמש דוגמא לאסירים, הוא מספר לי שבחצי השנה האחרונה הוא עבר תוכנית בכלא של צעדים ושל אנ.אי. אני לא ראיתי זאת בדו"חות אבל אם אין לזה ביטוי בדו"חות, אולי כדאי שמישהו ירחיב על זה.

אנו מפנה לדו"ח הסוציאלי מיום 13.5.14, עמ' 1, 4 שורות מהסוף. במעשיהו האדם נשפט וממשיך להיות עציר באגף עצירים במשך חודשיים.

אם היה פה מצב שרוצים לשלב אותו והוא לא משתלב או שהוא נפלט מהשילוב, אז אני מבין, אבל כאן כתוב במפורש שלאחר שהוא נשפט הוא ביקש לשמש תומך לאסירים בהשגחה, כשזה מכתב מלפני חצי שנה. האסיר הזה עולה לוועדת שחרורים ולא מקבל.

אני מסכים שהוא עבר פעם אחת תוכנית במלכישוע וזה לא החזיק מעמד. השאלה היא האם עכשיו אנו אמורים להדביק את התווית הזאת ולהזכיר זאת כל פעם מחדש.

למה לא לתת לו את ההזדמנות, את הצוהר, שהרי עוד 3.5 חודשים הוא אמור להשתחרר.

מדובר במאסר שלישי בסך הכל. היה את תיק ההתפרצות ותיק הסמים. לא מדובר בצירוף הסטרי. הייתה לו עבירה אחת של התפרצות.

אנו פה בערעור על החלטת ועדת השחרורים. אני סבור שההחלטה שלהם בלתי סבירה. אני סבור שבמצב הזה, כאשר ההחלטה לא מזכירה לא מידעים, לא תוכנית רש"א, לא את העניין הזה שהוא תומך בכלא, עשה את כל מה שהוא יכול לעשות, אבל הוועדה כותבת שהם לא שוכנעו שיש הצדקה לשחרור המוקדם. מה עוד הוא יכול לעשות כדי שהוועדה תשתכנע שיש הצדקה?

אני מבין את הלך הרוח, אבל אם היה מצב שמישהו קיבל תוכנית ולא עמד בה, המצב היה שונה. גם שב"ס לא נותן תוכניות ולא נותנים שליש כי הוא לא עבר את התוכנית, וזה בעייתי. מדובר במאסר שלישי, מידעים שאין בהם כדי למנוע שחרור מוקדם, ולכן אני סבור שיש מקום להתערבות בהחלטה.

העותר: ב-8 החודשים האחרונים אני משמש תומך של אסירים. ניתנה לי הזדמנות שאותה לא ניצלתי כמו שצריך. היום אני לוקח את עצמי בידיים והיום אני כן עושה את הדרך כמו שצריך.

יצאתי ל-3 חופשות.

<#5#>

פסק דין

העותר מרצה 22 חודשי מאסר בגין הרשעתו באספקת חשיש וקוקאין ובהתפרצות לדירה נושא ת"פ 38256-09-13 ות"פ 15810-04-10 (בית משפט שלום בירושלים) והוא מלין כנגד החלטת המשיבה 1 מיום 18.9.14 שלא לשחרר אותו על תנאי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי החלטת הוועדה נושא העתירה איננה סבירה שכן היא לא התחשבה בהתנהגותו החיובית, ואף מעבר לכך, של העותר במהלך מאסרו כאשר הוא משמש כאסיר תומך לאסירים הזקוקים לתמיכה ולא התחשבה בתוכנית רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו.

לטענת ב"כ העותר, העותר עבר במהלך מאסרו קבוצה אנ.אי וקבוצת 12 צעדים ואין לזקוף לחובתו את כישלון ההליך הטיפולי בעמותת מלכישוע, לאור הזמן שחלף.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר ומצביעה על עמדת משטרת ישראל לפיה הוא בעל רמת מסוכנות גבוהה, עבריין חוזר ושחרורו המוקדם עלול להחזיר אותו לעיסוקיו הפליליים.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי מה שעמד בעיקר לחובתו של העותר הוא כישלון ההליך הטיפולי שעבר בזמנו בקהילת הבוגרים מלכישוע לפני כ-3 שנים. כישלון זה לא עומד בפני עצמו שכן הוא הוכח על ידי ביצוע העבירות נושא מאסרו של העותר.

אף אנו, כמו ב"כ הצדדים, איננו מתעלמים מהתנהגותו החיובית של העותר במהלך מאסרו, אך אין מחלוקת שהוא לא עבר הליך טיפולי ממשי על מנת להיגמל מסמים, הוא מקור העבירות נושא מאסרו, ומשכך אין בתוכנית השיקומית של רש"א די כדי להבטיח את הציבור מפני מסוכנותו של העותר, ככל שהיא מתייחסת לעבירות סמים ולעבירות רכוש שהן תוצאה של השימוש בסמים.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

<#5#>

ניתן והודע היום י' כסלו תשע"ה, 02/12/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.