<#1#>

נוכח: מתורגמן מטעם בית המשפט לשפה הערבית, מר סלאמן אבו עימד

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אנו מסכימים לקיים דיון לפי סעיף 143א בחסד"פ, ומסכימים כי בית המשפט ייחשף לתיק החקירה. ידוע לנו כי ככל שההליך לא יסתיים בהליך המקדמי ייקבע התיק לשמיעה בפני מותב אחר. נבקש לקיים את הדיון מחוץ לפרוטוקול.

[לאחר דיון מקדמי מחוץ לפרוטוקול]

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן ותורשע, יושתו על הנאשמת העונשים הבאים:

מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט.

קנס בסך 4,000 ₪ אשר ינוכה מהפיקדון בתיק המעצר.

ב"כ הנאשמת:

מאשר דברי ב"כ המאשימה.

הערת בית המשפט:

הובהר לנאשמת שבית המשפט אינו כבול בהסדר טיעון ואינו חייב לכבד את הסדר הטיעון.

הנאשמת:

קיבלתי והבנתי את הסברי בית המשפט. הסדר הטיעון מקובל עלי ואני רוצה להודות בכתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה:

מגיש כתב אישום מתוקן.

<#2#>

החלטה

כתב אישום מתוקן התקבל וסומן כא/1 והוא ייסרק על ידי המזכירות לתיק בית המשפט.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ה, 15/03/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשמת:

כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשמת והוסבר לה תוכנו וזכויותיה. הנאשמת מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

הערת בית המשפט:

בית המשפט עובר בעצמו עם הנאשמת על כתב האישום ומוודא הודאתה.

הנאשמת:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לרבות שביום 12.10.14 נכנסתי לישראל ללא היתר ונמצאתי במרכז מסרחי בבאר שבע, אני הלכתי לראות את הילדים שלי.

ביום 4.6.14 תפסו אותי באילת, ללא היתר כניסה לישראל. אני הייתי עם הבן שלי שם, לקחו לי משם את הבן.

<#4#>

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותה בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ה, 15/03/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

אין רישום פלילי. הנאשמת חסכה בזמן השיפוטי, נטלה אחריות. ההסדר נמצא במתחם העונש ההולם שנקבע בהלכת אלהרוש. נבקש לאמץ את ההסדר.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:

מצטרף לדברי חברי, אני מבקש שיתאפשר לנאשמת לפנות לעובדים סוציאליים בישוב רהט, שיסייעו לה לעשות הסדרי ראייה כדי שתוכל לראות את הילדים שלה. בעלה של הנאשמת תושב רהט, היא התגרשה ממנו והילדים אצלו.

הנאשמת:

אני רוצה לראות את הילדים שלי.

אחד מבעליי הקודמים נפטר.

<#6#>

גזר דין

1. הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.
2. מדובר באישה תושבת בית אולא בתחומי הרשות הפלסטינאית. בן זוגה לשעבר הוא תושב ישראל, בן זוג נוסף נפטר. יש לה ילדים בישראל, אולם כיוון שהתגרשה, נדרשת לאישורי כניסה והיא מתקשה לדבריה, להסדרי ראייה עם ילדיה.
3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון ועתרו במשותף להשית על הנאשמת ענישה צופה פני עתיד.
4. הנאשמת כבת 24 וחצי. יש לה שני ילדים בישראל.
5. ההסדר העונשי אליו הגיעו הצדדים נמצא במתחם העונש ההולם כפי שנקבע בהלכת אלהרוש. הדעת מחייבת כי הנאשמת, כאם לילדיה, תוכל לראותם, אולם עליה לעשות זאת בהתאם לחוק.
6. נוכח האמור, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:
7. 2 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שנתיים מהיום שלא תעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
8. קנס כספי בסך 4,000 ש"ח או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בדרך של קיזוז מהפיקדון בתיק מ"ת 21155-10-14, וזאת בתוך 45 יום מהיום. היתרה תושב לערב.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ה, 15/03/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי עדי דבדה