ניתנה ביום 10 דצמבר 2014

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב, המהווה פסק דין במערכת היחסים שבין המבקש לבין המוסד לביטוח לאומי, שלפיה נמחק כמשיב בהליך המוסד לביטוח לאומי, ונקבע כי המשיב הנכון הוא מדינת ישראל – משרד האוצר – אגף מס הכנסה.
2. הרקע לבקשה:
   1. המבקש פנה לרשות המיסים בבקשה שייקבעו לו אחוזי נכות רפואיים לקבלת פטור ממס הכנסה על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.
   2. בהמשך לבקשתו, דנו בעניינו ועדה רפואית וועדה רפואית לעררים, וקבעו את דרגת נכותו, והודעה על כך נשלחה למבקש. לאחר מכן, נשלחה למבקש הודעה שלפיה תוקן פרוטוקול על ידי הוועדה הרפואית לעררים.
   3. המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, כאשר המשיב בערעור היה המוסד לביטוח לאומי.
   4. בית הדין האזורי קיבל את בקשת המוסד לביטוח לאומי לדחות על הסף את הערעור כנגד המוסד לביטוח לאומי, נוכח העובדה שאינו צד רלוונטי להליך, כיוון שמדובר בערעור על החלטת ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה. בית הדין האזורי הוסיף כי המשיב הנכון הוא מדינת ישראל, והורה כי העתק הערעור יישלח לפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בהמשך לכך, אף שונה סיווג התיק מתיק בל לתיק על"ח.

החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור לפני.

1. המבקש טען כי המוסד לביטוח לאומי מפעיל את הוועדות הרפואיות לעררים על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, וככזה הוא אחראי על הרכב הוועדות ועל ניהולן התקין; בעתירות לבג"צ היה המוסד לביטוח לאומי משיב בעתירה, וכן נקבע כי קיימת זכות ערעור על החלטת הוועדה על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995; דרך המלך היא לדון בהליך לגופו; מדובר בהחלטה קיצונית הפוגעת בזכותו של המבקש לקבלת הסעד לו הוא עותר; לכל היותר, היה מקום להוסיף את משרד האוצר אגף מס הכנסה כנתבע נוסף.
2. דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד, מנימוקים שיפורטו להלן.
3. בעניין זר חן [ע"ר (ארצי) 21998-06-13 אליעזר זר חן – מדינת ישראל – אגף מס הכנסה (28.10.2014) ניתנה סקירה מפורטת על המסגרת הנורמטיבית המסדירה את פעולתן של ועדות רפואיות לעניין סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. כעולה מפסק הדין, הוועדות הרפואיות פועלות מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) תש"ם – 1979 (להלן- תקנות מס הכנסה) ולא מכוח חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
4. אמנם, המוסד לביטוח לאומי מתפעל את הועדות הרפואיות הפועלות מכוח תקנות מס הכנסה, וחברי הוועדות הם רופאים המכהנים בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, קיימים קווי דמיון בין ועדה רפואית לעררים הפועלת מכוח חוק הביטוח הלאומי לבין ועדה רפואית לעררים הפועלת מכוח תקנות מס הכנסה. אולם אין בכך כדי לשנות את המהות. הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח תקנות מס הכנסה קובעות את דרגת הנכות של הפונה אליהן (להלן – הנישום) לצורך מתן פטור ממס הכנסה על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, ולא לצורך זכויותיו של הנישום על פי חוק הביטוח הלאומי. כפועל יוצא כך, במקרה שהנישום חולק על מסקנות הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה), בעל הדין שכנגד הוא מדינת ישראל – משרד האוצר – אגף מס הכנסה.
5. בהתייחס לטענות המבקש אוסיף:
   1. כפי שהובהר בהרחבה בעניין זר חן, זכות הערעור לבית הדין לעבודה על החלטת הוועדה הרפואית (מס הכנסה) אינה מכוח סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי אלא מכוח פסיקתו של בית המשפט העליון.
   2. אין במחיקת המוסד לביטוח לאומי כמשיב בהליך והחלפתו במדינת ישראל – משרד האוצר – אגף מס הכנסה כדי לפגוע בזכויותיו המהותיות של המבקש, שכן כל טענותיו בנוגע לפגמים שנפלו (לגרסתו) בפעולתה ובהחלטתה של הוועדה הרפואית לעררים יידונו לגופן. באמור לעיל אף מצוי המענה לטענה כי בית הדין האזורי נקט סעד קיצוני של סילוק על הסף, שכן ערעורו של המבקש לא סולק על הסף, אלא נותר תלוי ועומד בבית הדין כנגד המשיב הנכון, וכאמור כל טענותיו ייבחנו לגופן, אך מול המשיב הנכון – מדינת ישראל.
6. סוף דבר – הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ה (10 דצמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.