בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה מיום 12.6.14.

בית המשפט קמא הרשיע את המבקש לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות והטיל עליו קנס בסך 1,500 ₪, פסילה על תנאי ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודש.

הבקשה הוגשה ביום 19.10.14.

המשיבה התנגדה לבקשה.

המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין בערכאה הקודמת ובבקשתו הנוכחית נטען, כי המבקש עצמו סבר שימי הפגרה אינם באים במניין הימים לצורך הגשת ערעור.

טענה זו הינה נכונה ואולם יחד עם זאת, גם אם נפחית את ימי הפגרה, עדיין הוגשה הבקשה באיחור ניכר ללא הצדקה.

גם לגופו של עניין, בית המשפט קמא הטיל על המבקש את העונש המינימאלי הקבוע בחוק ולאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובהכרעת הדין, נראה לי כי סיכויי הערעור קלושים מאוד.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ה, 28 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.