1. בפניי בקשה לביטול צו מנהלי לסגירת בית העסק "אחוזת אלכסנדרה" הממוקם ברח' הרכבת 15 בנתניה, שהנו מקום לעריכת אירועים קטנים כדוגמת ימי הולדת, מסיבות גיוס, מסיבות רווקים וכדומה (להלן:"בית העסק"). הבקשה הוגשה מטעמו של מר אייל בוקל, הטוען כי הנו בעליו של בית העסק.

העובדות הצריכות לעניין

2. צו הסגירה שבנדון הוצא ביום 12/10/14 ע"י מפקד תחנת נתניה וזאת לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה ( נוסח חדש ). בהתאם לצו, ייסגר העסק לאלתר ויופסק העיסוק בו לתקופה של 30 ימים ( ראו סעיף 4 לצו ). עוד יצויין, כי בסעיף אחר של הצו, נרשם, ככל הנראה בטעות, כי תוקפו של הצו מיום מסירתו ועד ל – 11/10/14 ( ראו סעיף 5 לצו ).

3. מנוסח הצו עולה, כי מה שעומד בבסיסו הנו העובדה שלעסק אין רישיון עסק, לצד אירוע פלילי מיום 8/10/14, במהלכו אירע פיצוץ ברכב נוסע אשר בו נהג אדם, המקושר, לטענת המשיבה, למר ברוך בוקל, אחי המבקש. לשיטת המשיבה, עסקינן בניסיון חיסול שהופנה כלפי ברוך ואייל בוקל ( ראו סעיף 1 לצו ).

4. צו הסגירה הוצא לאחר שקויים שימוע עם מחזיק המקום וזאת לאחר קבלת הסכמה טלפונית בעניין זה מאת המבקש ( ר' פרוטוקול השימוע ).

5. במהלך דיון שהתקיים בפני ביום 27/10/14, שמעתי את טיעוני הצדדים וכן הוגשו לעיוני, מטעם המשיבה, מסמכים הנוגעים לחלקו של מר ברוך בוקל בבית העסק ( ת/1-ת/2 ), מסמך מטעם עיריית נתניה, לפיו לא הוגשה בקשה לרישיון עסק בנוגע לבית העסק ( ת/3 ) ומסמך סקירה מודיעינית עם ידיעות נלוות ( ת/4 ). לבקשת המשיבה, אפשרתי לה הגשת ראיות נוספות עד ליום 28/10/14, וקיבלתי לעיוני מסמך נוסף, אשר סומן על ידי ת/5.

לא למותר לציין, כי המבקש לא צירף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה ולא הגיש בדיון מסמכים או ראיות מטעמו.

תמצית טיעוני המבקש

6. בטיעוניו טוען המבקש, כי צו הסגירה איננו חוקי נוכח העובדה שנרשם בו כי תוקפו עד ליום 11/10/14. עוד טען ב"כ המבקש, כי אין ראיה לכך שהמבקש או אחיו היו היעד לניסיון החיסול שארע בתאריך ה – 8/10/14 והוסיף כי קיים מרחק גיאוגרפי ניכר בין מקום הפיצוץ למקום בית העסק. לשיטת המבקש, המאמץ השלטוני צריך להיות מופנה לעבר מניעת הפעילות הבלתי חוקית ולא להגבלת חירותו של המבקש ולפגיעה בעסקו. מוסיף וטוען המבקש, כי אין לקשור בין ניסיון ההתנקשות שאירע בתאריך ה – 8/10/14, לבין בית העסק נשוא הצו, שכן אף אם נניח שחפצו לפגוע באחיו, מר ברוך בוקל, אלו שחפצו לפגוע בו יכולים לעשות כן בכל מקום. המבקש הדגיש כי הוא נטול עבר פלילי ושירת שרות צבאי מלא. לשיטת המבקש, אין ראיה לכך שהמשך פעילות העסק תגרום להפרעה לשלום הציבור ובהקשר זה הפנה ב"כ המבקש אף לזאת, שחלפו ארבעה ימים מקרות האירוע ועד לסגירת בית העסק ע"י המשטרה, ללא שהתרחשה במקום תקרית או הפרעה כלשהי לשלום הציבור.

תמצית טיעוני המשיבה

7. המשיבה טענה כי הצו נשוא הבקשה מהווה החלטה מנהלית של קצין משטרה, אשר נתקבלה בסמכות ואין מקום להתערב בה. עוד טענה המשיבה, כי מן החומרים שבידה, לרבות המסמכים ת/1-ת2, עולה כי בעל העסק האמיתי הנו ברוך בוקל, ולא המבקש. כן הדגישה ב"כ המשיבה, את העובדה שלא הוגשה בקשה לרישיון עסק בנוגע לבית העסק בו עסקינן. לשיטת המשיבה, נוכח המידע המודיעיני הקיים והאירוע בו עסקינן, היה בסיס להוצאת הצו. לשאלת בית המשפט, מהי הסכנה לשלום הציבור כתוצאה מהמשך פעילותו של בית העסק, השיבה ב"כ המשיבה, כי לגבי העסק שבנדון לא הוגשה בקשה לרישיון עסק וכי קיים עדיין תיק חקירה ביאחב"ל ( ע' 6 ש' 29 ואילך ).

המשיבה הפנתה למספר פסקי דין במסגרת הדיון: עת"מ 574/01 ( מחוזי חיפה ) אזולאי נ' תחנת חיפה, צ"מ 15411-10-14 ( שלום פ"ת ) אסנט תשתיות ואחזקות בע"מ נ' פרקליטות מחוז תל אביב ( פלילי ), ב"ש ( שלום חיפה ) 6629/05 צ'יקן דיל בגריל בע"מ נ' מפקד תחנת זבולון ותיק 02-7925/14 ( עניינים מקומיים ת"א ) רישוי עסקים מרחב יפתח נ' מרעי ואח'. בהקשרם של פסקי דין אלו, אציין כבר עתה, כי אין הנדון דומה לראיה.

עניינו של תיק 02-7925/14 ( עניינים מקומיים ת"א ), בבקשה לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, לאחר הגשת כתב אישום, ולא בערר על החלטת סגירה מנהלית לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה. לא למותר להבהיר, כי בנוגע לניהול בית העסק נשוא הצו דנן, ללא רישיון עסק, לא הוגשו כתב אישום ובקשה לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים.

בפסקי הדין בעניין צ'יקן גריל, אזולאי ואסנט תשתיות דלעיל, דובר באירועים פליליים, אשר הוו הפרעה משמעותית לשלום הציבור, ואשר התרחשו בתוך בית העסק נשוא הצו, באופן אשר הצדיק את סגירתו של בית העסק. זאת, בניגוד למקרה שבפניי, בו התרחש האירוע הפלילי הנטען ברכב נוסע, במרחק רב מן העסק בו מדובר, כאשר לעת הזו, טרם הוברר יעדו של החיסול ולא הוצגה בפניי כל ראיה, הקושרת את המבקש או את בית העסק לאירוע האמור.

דיון והכרעה

8. ס' 78(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971 קובע כדלקמן:

"היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון".

סגירת

9. בקורת שיפוטית אודות צו שהוצא מכוח הסעיף דנן כרוכה בבדיקה דו שלבית;

ראשית, יש לבחון האם קיימות ראיות מנהליות מספיקות לקיומן של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום או שיש יסוד סביר לחשש בדבר קיומן של אלה.

שנית, ככל שישנה תשתית עובדתית הולמת כנדרש בסעיף, יש לבחון כלום הופעלה הסמכות המנהלית בצורה סבירה, מידתית ובהתאם לכללים של צדק טבעי.

בהפעלת שקול הדעת, על בעל הסמכות לאזן בין חרות הפרט ( חופש העיסוק ) לבין אינטרס הכלל בשמירה על שלום הציבור. ניתן לומר כי איזון כאמור יתקיים ככל שסגירת העסק הכרחית כדי למנוע הפרעה ממשית וחמורה לשלום הציבור ואין ניתן לנקוט באמצעים אחרים, אשר פגיעתם בחופש העיסוק פחותה.

לגישתי, יכול ותתקיים זיקה בין שני שלבי הבדיקה וזאת בדומה ל"מקבילית הכוחות" שהוכרה בפסיקה בהקשרם של דיני המעצרים. ככל שעוצמתן של הראיות בנוגע לקיומן של ההתקהלות הבלתי חוקית, ההתפרעות או ההפרעה לשלום הציבור גבוהה יותר ומצביעה על סכנה קרובה וממשית יותר לשלום הציבור, כך תיחשב מידתית יותר הפעלת הסמכות המוקנית בסעיף בו עסקינן. וההפך – ככל שעוצמת הראיות הנוגעות לאפשרות של קיום הפרעה לשלום הציבור חלשה יותר כך יש להיזהר שבעתיים בהפעלת הסמכות ובפגיעה בזכויות הפרט.

10. במקרה דנן, אין חולק כי לא התקיימו בבית העסק התקהלות בלתי חוקית או התפרעות, כך שהבסיס הנטען להוצאת צו הסגירה הנו קיומה של הפרעה לשלום הציבור או חשש לקיומה של הפרעה כאמור.

11. את הביטוי "הפרעת השלום" בסעיף 78 לפקודת המשטרה, יש לפרש על רקע התכלית החקיקתית העומדת בבסיס הוראת החיקוק. הרף ההוכחתי הנדרש אמור לשקף את האיזון המתחייב בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים הכרוכים בהפעלת הסמכות שבנדון.

12. ס' 78 לפקודת המשטרה מצוי בפרק הששי לפקודה, שעניינו: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות, ותחת סימן א' שכותרתו: "התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום". לצד הוראת סעיף 78 ניתן למצוא בסימן א' הוראות המקנות סמכויות מיוחדות לשוטרים, שעניינן מעצר, תפישת חפצים וכדומה, ואשר נועדו ליתן בידי השוטרים כלים לתגובה מהירה ומיידית במקרים של התקהלויות בלתי חוקיות ושל הפרעה לשלום הציבור. לטעמי, המסגרת הנורמטיבית בתוכה נטוע סעיף 78 לפקודת המשטרה, מלמדת כי מטרת הסעיף הנה להקנות למשטרה אמצעים לתגובה מהירה והולמת במקרים בהם קיימת הפרעה קונקרטית וקרובה לשלום הציבור, בדרך של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או כל הפרעה מוחשית אחרת לשלום הציבור.

מן הכלל אל הפרט

13. לאחר שבחנתי בזהירות המתבקשת את המסמכים שהוצגו בפניי ואת מכלול טיעוני הצדדים, לא שוכנעתי כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת הפרעה לשלום הציבור כתוצאה מהמשך פעילותו של בית העסק, בעצמה המצדיקה את תקופת הסגירה הנקובה בצו, וזאת נוכח מכלול הטעמים הבאים;

14. המבקש לא טרח לצרף תצהיר או מסמכים אחרים לאימות היותו בעל בית העסק. מנגד, מן המסמכים שהוגשו ע"י המשיבה ( ת/1, ת/2 ), עולה כי מר ברוך בוקל, אחי המבקש, הציג עצמו בפני המשטרה, בהליכים שונים, כבעליו של בית העסק. ממסמך השימוע עולה, כי מנהל המקום טען שהנו מקבל את משכורתו מאת המבקש וצו הסגירה עצמו הופנה הן כנגד המבקש והן כנגד ברוך בוקל. נוכח מכלול הנתונים שהוצגו בפניי, אבחן את צו הסגירה, מתוך נקודת הנחה שמר ברוך בוקל, מהווה לפחות בעלים משותף של בית העסק, יחד עם המבקש.

15. בהתאם לפסיקה, אין די בעובדה שעסק מנוהל ללא רישיון, כשלעצמה, כדי להוכיח הפרעה לשלום הציבור ולהצדיק סגירתו של העסק בהתאם לסעיף 78 לפקודת המשטרה, ויש צורך להוכיח כי קיימות ראיות מנהליות, המבססות קיומה של הפרעה לשלום הציבור או יסוד סביר לחשוש מפני הפרעה כאמור, כתוצאה מהמשך פעילותו של בית העסק ( לשם הדגמה ראו למשל ס' 17 להחלטת כב' השופט זמיר בתיק 2099/00 מגידיש רויטל נ' מ"י; צ"מ 154411-10-14 ( שלום פ"ת ) אסנט תשתיות בע"מ ( פורסמו במאגרים )).

16. המשיבה לא הציגה בפני בית המשפט חומרי חקירה כלשהם הנוגעים לאירוע הפיצוץ, שהיווה את הבסיס להוצאתו של צו הסגירה. בהמשך לכך, לא נתקבל מאת המשיבה כל מידע אודות נסיבותיו של האירוע הרלוונטי, לרבות מיקומו המדויק של הפיצוץ או קיומן של ראיות, המקשרות בין אירוע פלילי חמור זה לבין המבקש ו/או אחיו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי האירוע הנטען התרחש ברכב נוסע, בו לא נהגו המבקש או אחיו, כאשר מקום הפיצוץ היה מרוחק מרחק ניכר מבית העסק נשוא צו הסגירה. המסקנה המתבקשת הנה שהאירוע הפלילי לא התרחש בתחומי בית העסק או בקרבתו ולא כוון כנגד בית העסק. יתרה מכך, בין מועד האירוע למועד הוצאת צו הסגירה, חלפו מספר ימים ובמהלכם לא ארע כל אירוע חריג בבית העסק.

17. עיינתי בקפידה במסמך הסקירה המודעינית, אשר סומן על ידי ת/4, ובמסמכים שצורפו לו, לרבות המסמך שסומן על ידי ת/5. מסמך הסקירה המודיעינית ת/4 נערך לפני למעלה מ – 5 חודשים ואין בו כל מידע עדכני, הנוגע לאירוע שהתרחש ב – 8/10/14, או לחשדות בדבר ניסיונות פגיעה עתידיים, אשר יוכוונו כלפי בית העסק. קיימים במסמכים שהוצגו בפניי, אזכורים לחשדות אודות ביצוע פעילות, הנוגעת לפלילים, בהקשר עם בית העסק ( ראו המסמכים שסומנו על ידי "א", "ב", "ג", "ד" ואשר צורפו לת/4 ), כמו גם מידע כללי אודות סכסוכים של מר ברוך בוקל, ברם עסקינן במידעים לא עדכניים, אשר בגינם לא טרחה המשטרה לסגור את בית העסק בעבר ואשר אין בהם אזכור לחשש מאירוע פלילי אלים שיוכוון כנגד בית העסק ( ראו המסמכים ת/1-ת/2 מהם עולה כי ברוך בוקל היה בקשר עם המשטרה בנוגע לבית העסק, עובר לתאריכים הרלוונטיים למידע ולאחריהם, מבלי שנתבקשה סגירת העסק ). במילים אחרות, המשטרה לא סברה, עובר לקבלת המידע המתואר במסמכים ת/4 ות/5, על צרופותיהם, כי יש בו כדי להקים יסוד סביר לחשש של הפרעה לשלום הציבור, כתוצאה מהמשך פעילותו של העסק ואפשרה את המשך פעילותו של העסק. בנסיבות אלו, ובהיעדר ראיות כלשהן הנוגעות לאירוע הפיצוץ מיום 8/10/14 ( למעט דיווח ראשוני כללי אודות האירוע שסומן "ה" ), לא מצאתי בסיס ראייתי מספק, לחשד כי פתיחת בית העסק תוביל להפרעה מוחשית לשלום הציבור.

18. עוד אציין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, כאשר מדובר בפעילות בלתי חוקית של צדדים שלישיים, יש לפעול לסיכולה, ולא להגבלת חירותו של בעל העסק, אלא אם מדובר באמצעים בלתי סבירים, שאין הרשות מסוגלת להקצותם. ( ראו למשל ב"ש 2099/00 מגידיש רויטל נ' מ"י ( פורסם במאגרים ) והשוו גם: בג"צ 2665/98 נחום נ' מפקד מרחב דן, פ"ד נב (2) 454 ).

19. חששה העקרוני של המשטרה מפני הישנות ההתנכלויות האלימות כנגד המבקש או אחיו הנו מובן וראוי, אולם ניסיונות פגיעה בהם עלולים להתרחש בכל מקום בו הם נמצאים, ובהיעדר ראיה כלשהי כי ניסיון מעין זה עתיד להתבצע בבית העסק דווקא, אין מקום לפגיעה כה מהותית בחופש העיסוק של המבקש. בהתאם ל"מקבילית הכוחות", עוצמתן החלשה של הראיות פוגמת בסבירות ההחלטה בדבר סגירת העסק ל – 30 ימים.

20. ויודגש - לו היתה המשיבה מציגה לי תשתית ראייתית עובדתית, ולו לכאורית, המצביעה על חשש קונקרטי לפיו בפתיחתו של בית העסק קיים פוטנציאל של פגיעה בשלום הציבור, כי אז לא הייתי מהססת להותיר את הצו על כנו, ברם לא כך הם פני הדברים.

עצם העובדה שארע במרחק ניכר מבית העסק, ארוע פלילי, אשר על פי הנטען ( ומבלי שהוצבה לכך כל תשתית ראייתית ), קשור למבקש או לאחיו, עדיין אין משמעה כי יש להורות על סגירת העסק באופן אוטומטי.

21. נוכח מסקנתי בדבר היעדר תשתית ראייתית מספקת להוכחת קיומה של "הפרעה לשלום" כתוצאה מפתיחת בית העסק, לא מצאתי מקום לדון בצורה מפורטת בטענת המבקש, בנוגע לטעות ברישום תקופת תקפו של הצו, בסעיף 5 לצו. למעלה מן הצורך, אציין כי בסעיף 4 לצו, נאמר מפורשות כי ההחלטה הנה סגירה לאלתר של העסק למשך 30 יום, כך שבשים לב למועד מתן ההחלטה ( 12/10/14 ), ברי כי האמור בסעיף 5 לצו אינו אלא טעות סופר.

22. סיכומם של דברים, לא שוכנעתי כי הצו הוצא בהתבסס על אדנים ראייתיים בעצמה המצדיקה סגירת בית העסק ל -30 ימים. בהתחשב במידע המודיעיני שהוצג בפניי ובמכלול נסיבות העניין, אני סבורה שהאיזון הראוי בין חרות הפרט לאינטרס הציבורי מחייב את ביטולו של צו הסגירה, בכפוף לכך שעד ליום 11/11/14, לא ישהה מר ברוך בוקל בתוך בית העסק, וכך אני מורה.

תנאי לביטולו של צו הסגירה יהא חתימת מר ברוך בוקל על התחייבות בסך 15000 ₪, להימנע מלהיכנס לבית העסק עד לתאריך 11/11/14.

23. לבקשת המשיבה ( ע' 7 ש' 2 ), יעוכב מועד ביצוע החלטתי עד ליום 29/10/14 בשעה 16:00, לצורך שקילת הגשת ערר על ההחלטה. ככל שתחליט המשיבה להימנע מהגשת ערר, תודיע על כך ללא דיחוי למבקש.

המשיבה תדאג לאסוף את החומרים שהוגשו לעיון בית המשפט, בתיאום עם המזכירות.

המזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות לצדדים ותוודא קבלתה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ה, 28 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.